לא רק לגברים: האישה שמאחורי הוויסקי

"הבו לי אישה שאוהבת בירה ואכבוש את העולם", אמר הקיסר וילהלם הגרמני השני. 100 שנה אחרי הצהרתו, נשים ואלכוהול זו כבר מזמן תמונה שכיחה שאין בינה לכיבוש עולם דבר. ועדיין, בתוך עולם האלכוהול, יש חלקים סטריאוטיפים, שנתפסים כגבריים יותר, כמו הוויסקי, שמוגדר כמשקה חזק המכיל 40% אלכוהול וטעמו מר.

כתבות נוספות בערוץ המדיה :

"מייד אין ג'רמני" בישראל: ממוקצה לאהוב  

תפס גובה: שחר חסון קנה דירה ב-5.8 מיליון

עובדים תחת אש: סיפורו של "נירלט"

לפי הנתונים, הוויסקי תופס כרבע מכלל המשקאות החריפים בעולם ויותר ממיליארד וחצי בקבוקים נמכרים ממנו בשנה. עם השנים, נקשר המשקה לעולם התרבות. בספרות ובתיאטרון הוא מזוהה כמרכיב חשוב באורח חייו של הגבר המערבי, ומקשר אותו בדרך כלל לעולם היוקרה. בישראל מגלגל שוק הוויסקי כ-300 מיליון שקלים בשנה, סכום גדול יחסית לגודל האוכלוסיה.

כדי לסבר את האוזן, עלותו של בקבוק וויסקי, שאינו נמנה עם היקרים, נע סביב 300 שקל לבקבוק. בקרוב יושק בארץ הוויסקי של "מורטלך", מזקקה ממנה יצאו מספר מהדורות מוגבלות של וויסקי, שהפכו לסוג של פריטי אספנות למשוגעים לדבר. עלות בקבוק הוויסקי ה"זול" של "מורטלך" הוא כ-800 שקל, ובין היקרים בקבוק 25yo, שעלותו כ-9,000 שקלים. זה עדיין לא מגיע ל"סינגל מאלט" של "מאקאלן". זהו וויסקי מיושן שנותרו בעולם רק מספר בודד של בקבוקים כאלו, רובם אצל אספנים. עלות בקבוק כזה, ששנת ייצורו היא 1926, מגיע לכ-40 אלף דולר.

ג'ורג'י בל: אישה של וויסקי

השבוע נחתה בארץ לביקור קצרצר ג'ורג'י בל, צעירה סקוטית בת 27. בל הגיעה כדי לשפוט בתחרות "הברמן של השנה", לקראת התחרות העולמית, ה"וורלד קלאס", בה ייבחר הברמן הטוב ביותר בעולם לשנת 2015. השופטת הצעירה משמשת "שגרירת מזקקת מורטלך העולמית". בנוסף משמשת בל מומחית לוויסקי מטעם דיאג'יו, תאגיד האלכוהול הגדול בעולם והיא האישה היחידה בעולם בארגון שגרירי הוויסקי.

ג'ורג'י בל

לבל זו הפעם הראשונה בישראל. לאחר סיור של שלושה לילות בברים תל אביביים ויום בירושלים, התיישבנו בגינה רוגעת של אחד המלונות בתל אביב, וקיימנו שיחה. דיברנו על מושגים כמו "סינגל מאלט", "מזקקות", "טעם עגול", "נפח ואופי של משקה" - עולם מושגים זר ולא מוכר לחלק גדול מהאוכלוסיה. מפגש קצר עם גורו עולמית בתחום ה"גברי" שבמהלכו נפתח בקבוק וויסקי שעלותו מוערכת באלפי שקלים, ושיושק בקרוב בישראל. בין לגימה ללגימה סיפרה בל על התשוקה למשקה, על תרבות השתייה, על וויסקי ונשיות ועל כל מה שביניהם.

היא החלה את דרכה בעולם האלכוהול והוויסקי בהיותה סטודנטית צעירה, שלמדה גאוגרפיה באוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד, ארץ מולדתה. לפרנסתה החלה לעבוד כברמנית, ותוך כדי העבודה החלה לחקור את ההיסטוריה של הוויסקי ושל קוקטיילים קלאסיים. בעקבות כך פרסמה מחקר אקדמי על וויסקי, והמשיכה ללימודי תואר שני בכימיה, תוך שהיא מתמקדת בחקר הוויסקי. ב-2009 הוגדרה כברמנית המבטיחה של השנה על ידי "CLASS Magazine" הלונדוני, ובהמשך קיבלה תעודה בזיקוק משקאות ועבדה כנציגת "איגוד הוויסקי הסקוטי".

(צילום: עומר שלו)

כיום, כאמור, באמצעות הידע שרכשה וההכשרות, היא מייצגת ברחבי העולם את הוויסקי הנדיר ממזקקת "מורטלך" ומעבירה את הסיפור והמורשת שלו. לאחרונה החלה גם להרחיב את מחקרה לגבי התפקיד של החושים בנושא טעם הוויסקי. "הוויסקי הוא אהבת חיי", היא מצהירה. "יש לי תשוקה מתמשכת למשקה הזה, ומעצם תפקידי אני חולקת את האהבה שלי לוויסקי עם כל העולם".

מה לבחורה בת 27 ולוויסקי?

"הגיע הזמן לשבור מוסכמות וסטריאוטיפים בנושא", היא מחייכת. "הייתי בת 18 כששתיתי וודקה. לא אהבתי וויסקי. עד שהחלטתי ללמוד להבין ולאהוב אותו, ומאז אני לא עוזבת אותו. אנשים כבר מבינים שוויסקי זה משהו אקסקלוסיבי, אלגנטי. עם ההתבגרות מפתחים הבנה לטעמים, מוכנים להתנסות ולאהוב טעמים חדשים. עם וויסקי הולכים כמו שתינוק לומד ללכת", היא מסבירה ומבקשת לקחת את הכוס, בתוכו שוכב המשקה היקר עם קוביית הקרח, וקודם כל להריח אותו. אחר כך להניח על השפתיים, ואז לטעום ולתת למשקה לחמם את הגרון.

תחרות הברמן הטוב בישראל. מימין לשמאל: אריק לורנזו, אסף איווניר, אריאל לייזגולד, ג'ורג'י בל(צילום: עומר שלו)

"לפני כמה שנים החלטתי שבכל שנה אציב לעצמי שתי משימות בחיים. ואעמוד בהן. ככה למדתי לאהוב את הוויסקי, ועכשיו המשימה היא להעביר את האהבה הזאת לאחרים בכל העולם, וככה התחלתי לרוץ מרתון. לא מזמן חזרתי ממרתון לונדון. גם פה, בישראל, הלכתי לישון כל לילה מאוחר, אבל ב-8 בבוקר כבר רצתי על החוף".

עדיין, תקני אם אני טועה, הוויסקי נחשב למשקה גברי. לא משקה שנשים יבקשו בבר או שיציבו על השולחן במפגשים חברתיים.

"זה נכון, כי כולנו נעולים על מיתוגים ותדמיות, אבל זה הולך ומשתנה. הוויסקי הוא טרנד שהולך ותופס יותר ויותר נשים. כמו שאיטליה בתפיסה שלנו קשורה לפסטה, פיצה ונחשבת למקום רומנטי, וויסקי זה סקוטלנד ואירלנד ומשהו שמתחבר לגבריות ולנוקשות. זה לא כך. לוויסקי יש טעם עגול ורך, הוא משחרר, הוא מרגיע. לא חייבים לשתות את הוויסקי כשהוא יבש ונקי, אם הטעם כבד. זה מה שאני מלמדת את הנשים. אפשר להכין ממנו קוקטיילים, אפשר לעדן אותו בעזרת קרח. אני למשל נהנית במיוחד לשתות וויסקי עם סודה.

"למה ג'ין וטוניק כן וויסקי לא?"

"היום זה לא כמו שזה היה. בתקופה של סבתא שלי, הגברים היו רופאים והנשים אחיות, ורק גברים שתו וויסקי. כבר בתקופה של אמא שלי החל השינוי. בדור שלנו היום, נשים מעיזות, נשים יודעות להעריך טעמים, ואין נוקשות. אם נשים יתחילו לשתות וויסקי כשהוא מהול במשקה אחר, מהר מאוד הן יבינו את הנוכחות והאיכות שלו. למה ג'ין וטוניק זה בסדר, ו-וויסקי מהול במשהו אחר זה לא בסדר? יש בוויסקי משהו כל כך מרתק. אנשים גם לומדים להבין שוויסקי לא חייב להיות עם אוכל, לא צריך לחשוב פעמיים לפני ששותים אותו בצורה שמתאימה. היום הכל אפשרי. זו המשימה שלי עכשיו - ללמד את התורה הזאת בכל העולם".

מה זה אומר, חינוך מחדש?

"ממש כך. אני אוהבת לאכול מתוק, וטעמתי פה חומוס ופלאפל, וזה היה לי ממש טעים. קודם כל מתנסים, אחר כך גם לומדים לאהוב את הטעם. כל פעם שאני משנה טעם אצל מישהו, מחנכת אותו להבין את הטעם הנדיר של הוויסקי, זה מרגש אותי".