אחרי 8 שנים: דיירים ביפו יפוצו על ליקוי בבניין

תושבי בית שהוקם ב-2007 תבעו את הקבלן ואת בעלי הקרקע על שורה של כשלים. בית המשפט קבע ששתי הנתבעות אחראיות למצב המבנה

עו"ד אריק ינאיפורסם: 07.07.15 , 23:43

שמונה שנים אחרי שנכנסו לדירותיהם בפרויקט מגורים ביפו יקבלו הדיירים פיצוי כספי על ליקויים שהתגלו בבניין. בית משפט השלום בתל אביב קבע שהן החברה הקבלנית והן בעלת הקרקע המקורית אחראיות לירידת הערך של הבניין. מאחר שהקבלנית בהליכי פירוק, בעלת הקרקע היא שתצטרך לשלם לבעלי הדירות את הפיצוי: כ-400 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

החברה הקבלנית "שמיר ובניו" בנתה בניין ברחוב רבי אחא ביפו על קרקע השייכת לחברת הנדל"ן "עלריג אס שלוש אר". הדירות שנבנו נמסרו ל-12 הקונים בשנת 2007 וכחמש שנים לאחר מכן הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי שמונה מהם נגד הקבלנית ובעלת הקרקע.

תביעה

ליקויים בדירה לא תוקנו - חוזה השכירות הופר

עו"ד יעל זקס מנשרי

דייר עזב נכס בחיפה בטענה שבעליה לא תיקן תריס שבור, לא התקין מנורה ולא הסדיר את מערכת הניקוז. בית המשפט הסכים ושחרר אותו מהחוזה

ליקויים בדירה לא תוקנו - חוזה השכירות הופר

הרוכשים תבעו פיצוי על ליקויי בניה ועל ירידת ערך הנכסים. לטענתם, חלק מהליקויים לא ניתנים לשיפוץ, בהם החניות המוצמדות לדירות, שהן צרות ונמוכות מדי. כמו כן הם ביקשו שבית המשפט יורה לנתבעות ליצור גישה לחדר הגז של הבניין, שכן כרגע המעבר חסום משום שהוא עובר בשטח הבניין השכן.

מאחר שהקבלנית נמצאה בהליכי פירוק ולא ענתה לתביעה, ביקשו הרוכשים להטיל האחריות לפיצוי על בעלת הקרקע, שלטענתם הציגה עצמה כמוכרת הדירות.

בעלת הקרקע טענה בתגובה שהתביעה כלפיה אינה רלוונטית, משום שהסכם הקומבינציה מטיל אחריות בלעדית על הקבלנית, וחלקה בעסקה הסתיים עם מסירת השטח. לדעתה, העובדה שנציגה כלל לא נכחו בעת מסירת הדירות מוכיחה זאת. היא הוסיפה שבתוך קבוצת הרוכשים ישנם רוכשי משנה שקנו את הדירות מיד שנייה ולא ישירות מהקבלנית, ולהם לא יכולה להיות כל טענה כלפיה: ראשית משום שהם ידעו מה הם קונים, ושנית משום שאין להם הסכם ישיר עמה.

בנוגע לחדר הגז טענה בעלת הקרקע שהכניסה לא תלויה בה מכיוון שהוכתבה על ידי רשויות התכנון של עיריית תל אביב.

חניה עם דירה

השופטת כרמלה האפט קיבלה את התביעה באופן חלקי. היא בחנה את הסכם המכר וקבעה שבעלת הקרקע הציגה את עצמה בפני הרוכשים כמוכרת הדירות בבניין. בנוגע לרוכשי המשנה קבעה השופטת שגם להם מגיעה זכות פיצוי, מכיוון שזכויות הרוכשים המקוריים הועברו אליהם ומשום שגם אם ידעו מה קנו - הדבר לא מסיר את האחריות מבעלת הקרקע. מכאן הסיקה השופטת שבעלת הקרקע תחשב כמוכרת כלפי כל הרוכשים.

השופטת הוסיפה שבין אם החניה היא רכוש משותף או לאו, זכותם של הדיירים לקבל חניה שניתן להשתמש בה באופן סביר, בייחוד בתל אביב, העיר שבה אנשים מחפשים חניה עם דירה, ולא להיפך.

לבסוף קבעה השופטת שהפיצוי בגין ליקויי בנייה יינתן במלואו לכל דיירי הבניין, אך הפיצוי בגין ירידת הערך יינתן רק ביחס לחלקם של הרוכשים שתבעו, ולא ביחס לכל הבניין.

בהתאם חויבה בעלת הקרקע לשלם לתובעים 396,047 שקל, וליצור גישה ישירה לחדר הגז. כמו כן היא תשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל. בסיום פסק הדין ציינה השופטת כי הקבלנית תצטרך להשיב לבעלת הקרקע את הסכומים שבהם חויבה – בהתאם לאמור בהסכם בין השתיים.