גרסת חמאס לא מבשרת טובות
אילו הישראלי אברהם מנגיסטו היה בריא ושלם בידי חמאס, לא הייתה לארגון סיבה להכחיש שהוא בידיו. ייתכן שהוא בידי דאעש או הועבר לג'יהאד האיסלאמי, ויש אפשרויות גרועות יותר. עם זאת, אפשרי שחמאס מחזיק בו למיקוח
פרשת אברהם (אברה) מנגיסטו נחשפה היום (ה'), ונראה שאפסו הסיכויים להביא לשחרורו מידי חמאס עזה במו"מ חשאי באמצעות מתווכים זרים. על רקע המאמצים המודיעיניים שנעשו לאתר אותו ולהבין מה מצבו הפיזי, אין עוד סיבה כרגע לשמור בסוד את העובדה שצעיר ישראלי, עם היסטוריה של היעדרויות והיעלמויות ממשפחתו, חצה את הגדר לעזה ונשבה על ידי חמאס.
חמאס מודה שמנגיסטו היה בידיו ונחקר, אולם הוא שוחרר אחרי שהחוקרים נוכחו שאינו חייל בצה"ל. לדבריהם הוא שוחרר ונעלם. הסיפור הזה הוא כנראה שקר גס, והעובדה שחמאס חוזר עליו באוזני גורמים שמנסים לתווך בסיפור מעוררת דאגה לגבי מה שעלה בגורלו של מנגיסטו.
במקביל ישנו אזרח ישראלי נוסף, בדואי תושב הפזורה, שחצה בנסיבות דומות למדי את גדר המערכת, נכנס לעזה ונעצר גם הוא על ידי חמאס. במקרה זה מודים בארגון שהוא עדיין בידיהם, לכן סביר להניח שאם מנגיסטו היה בריא ושלם לא הייתה לחמאס סיבה להכחיש שהצעיר האשקלוני עדיין מוחזק בידיו.
צריך לחזור ולהדגיש שההיעלמות המוזרה של מנגיסטו משבי חמאס צריכה להדאיג, ויש כמה אפשרויות - האחת גרועה מהשנייה - שאפשר להעלות על הדעת. למשל שהוא נשבה על ידי אנשי דאעש, או שנמסר במסגרת עסקה פוליטית לג'יהאד האיסלאמי (בן בריתו של חמאס), או אפשרויות גרועות יותר. עם זאת, יכול להיות שהארגון מחזיק בידיו את הצעיר כקלף הפתעה למיקוח בשלב האחרון של המו"מ על השבת האזרח הבדואי-ישראלי והגופות של הדר גולדין ואורון שאול.
סימן מדאיג הוא שאתמול בעצרת חמאס לרגל יום השנה לצוק איתן הציג הארגון דיסקיות של שלושה חיילים: אחת של אורון שאול ושתיים עם סימני שאלה. אפשר להניח שאחת מהדיסקיות המצוירות האלה נועדה לסמן את הדר גולדין והשלישית את אחד משני הישראלים האחרים שאמורים להיות בידי חמאס. השאלה היא של מי הדסקית ש"נעדרה" מהתצוגה. אם מדובר כביכול בדסקית של מנגיסטו, הרי שמדובר בסימן מבשר רעות.
אין ספק שפרשת הצעיר מאשקלון גורמת מבוכה לחמאס והוא מנסה להתמודד עמה באמצעות מסך כבד של ערפל תקשורתי והצהרות שקריות. ראשי חמאס ודובריו יכלו לשתוק, אבל הם רואים עצמם נאלצים לדבר על עניין הנעדרים הישראלים מפני שהם חייבים להציג הישגים מצוק איתן.
חמאס מתוסכל מהעובדה שבישראל לא מוכנים להיענות לדרישה לשחרר את אסיריו והוא מנסה בכל הכוח להעלות את הנושא לכותרות, בין היתר תוך שימוש ביום השנה לצוק איתן כתזמון תקשורתי שבו תשומת הלב של הציבור הישראלי מופנית לסיפור העזתי. חאלד משעל העלה אתמול את הנושא של השבויים הישראלים כביכול בשבי חמאס כדי לנסות לשחזר את הלחץ של המשפחה והציבור הישראלי על הממשלה מתקופת גלעד שליט. כיום הציבור והמשפחות לא נענו ללחץ הזה, אבל חמאס ממשיך לנסות.
חמאס רוצה בשחרור עצורי עסקת שליט כתנאי למו"מ. רק אחר כך ימשיך להעמיד דרישות נוספות. נראה שבחמאס לא למדו כלום ולא הבינו שדעת הקהל בישראל התבגרה ואינה נסחטת בקלות כמו בעבר.
לא הייתה רשלנות צה"לית
יש לכאורה מקום לטענה שצה"ל התרשל בכך שאפשר למנגיסטו לחצות את הגדר, אבל האמת היא שכנראה לא היה ליקוי בתפקוד החיילים. התצפיתניות הבחינו בניסיונותיו של אדם לא חמוש לחצות את הגדר מישראל לרצועת עזה באזור חוף הים של זיקים. מאחר שמנגיסטו לא היה חמוש, הם לא הפעילו את אמצעי הירי שעמדו לרשותם כדי למנוע חדירה מהרצועה לשטח ישראל.
הוראות הפתיחה באש אוסרות על ירי לעבר אדם לא חמוש, אבל התצפיתניות הזניקו כוח של צה"ל למקום. הכוח הגיע כמה דקות מאוחר מדי. הוא קרא למנגיסטו לעצור כשכבר היה דרומית לגדר, אבל זה סירב והמשיך בדרכו על החוף עד שפגש קבוצת דייגים עזתים וזו מסרה אותו לידי חמאס.
לא נראה שהייתה כאן התרשלות, וגם נראה שהטיפול במשפחה היה מסור כמעט למן הרגע הראשון. לא בכל מקרה אפשר להאשים את מערכת הביטחון ואת ממשלת ישראל בגזענות. מרגע שנאספו פרטים ונודע שמנגיסטו בידי חמאס, התקשרה מערכת הביטחון ודיווחה למשפחה. היום המשפחה מתלוננת שהדיווחים לא סיפקו אותה – אבל מה לעשות, זה המידע שהיה בידי מערכת הביטחון וקהילת המודיעין, וזה גם מה שנמסר.
טרגדיה גדולה עוברת על משפחת מנגיסטו, ובהקשר זה אפשר להבין גם את טענותיה כלפי הממשלה ומערכת הביטחון. אבל היא הייתה שותפה בכל השיקולים והמידע בדבר המאמצים החשאיים מאחורי הקלעים למציאתו ושחרורו של מנגיסטו עד שחמאס הודיע שאינו מחזיק בו. לכן, גם בתחום זה נראה שנעשה פחות או יותר מה שאפשר היה לעשות כדי לחבק את המשפחה ולעזור לה.