משבר התקציב: לקראת קיצוץ 12 מיליארד?
הצגת מסגרות התקציב שתוכננה לישיבת הממשלה הבוקר נדחתה, לאחר שלא התקבלו הסכמות עם יהדות התורה בנוגע לההסכמים הקואליציוניים. כעת מאיימים באוצר: אם לא יחול שינוי בהתחייבויות לסיעות או למערכת הביטחון, יידרש בתקציב הבא קיצוץ ענק של כ-12 מיליארד שקל
על פי מקורות באוצר, אם לא יחול שינוי בהתחייבויות הקואליציוניות או בהתחייבויות כלפי מערכת הביטחון, פניה של הממשלה הן לקראת קיצוץ ענק בהיקף של כ-12 מיליארד שקל בתקציב המדינה לשנת 2016. הצגת מסגרות התקציב שתוכננה להתקיים הבוקר (א') בישיבה השבועית של הממשלה נדחתה, לאחר ששר האוצר, משה כחלון, לא הצליח להגיע להסכמות עם סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, בנוגע למיתון ההסכמים הקואליציוניים, שעלותם נאמדת בכ-9 מיליארד שקל.
כאב הראש של שר האוצר: יש יותר כסף בקופה
מו"מ התקציב תקוע, ראשי הסיעות ייפגשו
מקור באוצר ציין היום כי עוד לפני הבחירות היה פער של כ-5 מיליארד שקל בין התחייבויות הממשלה לשנה הבאה לבין המשאבים העומדים לרשותה. לפער זה נוספו התחייבויות בהיקף של כ-9 מיליארד שקל בעקבות הקואליציוניים ואליהם צפויה להצטרף תוספת של 4-7 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, תלוי באופן התקבלותן של המלצות ועדת לוקר והפרשנות שתינתן להם.
באוצר ניסו להתמודד עם הבור הזה, בהיקף של כ-20 מיליארד שקל, באמצעות העלאת יעד הגירעון מ-2.5% ל-2.9%. העלאה זו פינתה סכום של כ-4 מיליארד שקל. בנוסף, כוללים ההסכמים הקואליציוניים גם מספר צעדים להגדלת הכנסות המדינה ממסים, כמו העלאות המס על רכישת דירות להשקעה שכבר יושמו, ביטול חלקי של הפטור מממס על הפרשות לפנסיה והטלת מס ירושות. צעדים אלו צפויים להכניס לקופת המדינה סכום של כ-4 מיליארד שקל נוספים.
איך ימומנו 12 מיליארד השקלים החסרים?
נותר עדיין סכום של כ-12 מיליארד שקל שיצטרך לבוא באחת משלוש דרכים: הגדלה נוספת של הגירעון ושל החוב הלאומי, העלאות מסים או קיצוץ בסעיפי תקציב אחרים.
באוצר מציינים היום כי הם מתנגדים באופן חד משמעי לאופציה של העלאה נוספת של יעד הגירעון. "גירעון של 2.9% הוא גבוה במובן שישראל נמצאת היום בשנים שבהן ההכנסות טובות והתעסוקה גבוהה", מסביר המקור. "זו לא שנת משבר שצריך גירעון כל כך גבוה. אנחנו רואים מדינות רבות בעולם עם גירעון נמוך מזה. זה גירעון שנדרש כדי לכנס את התקציב הזה אבל הוא בהחלט בגבול העליון".
הדעה הרווחת בשנתיים האחרונות, הן בקרב הכלכלנים והן בקרב הפוליטיקאים, היא שיש להימנע ההעלאות מס משמעותיות, כמו העלאת מע"מ או העלאת מס הכנסה ומס חברות. ההנחה היא שהממשלה מיצתה לשנים הקרובות את יכולתה להעלות מסים, לאחר שתי סדרות משמעותיות של העלאות מס, בקיץ 2012 ובאביב 2013. כל העלאה נוספת תביא לפגיעה בצמיחה ושכרה של קופת המדינה יצא בהפסדה.
מה שמשאיר את האופציה של קיצוץ תקציבי משמעותי. במשרד האוצר כבר הכינו לשר האוצר ולראש הממשלה רשימה של קיצוצים אפשריים. הרשימה אינה קרובה אפילו לכסות סכום של 12 מיליארד שקל. יש לציין כי הכלים המרכזיים שעומדים לרשות האוצר בקיצוץ תקציבי אינם זמינים כיום. האחד הוא תקציב הביטחון, שעומד לגדול משמעותית, השני הוא קצבאות הילדים, שגם הן מועמדות לגידול ולא לקיצוץ, והשלישי הוא קיצוץ בשכר עובדי המדינה – מהלך שנראה גם הוא כבלתי אפשרי ערב חתימה על הסכם קיבוצי חדש בשירות המדינה.
לפנייה לכתב/ת 
