ציפרס הפסיד, אבל יוון ניצחה
הבורסות זינקו בעקבות ההסכם, ופרשנים סבורים כי מרקל ניצחה בדו-קרב. שגריר ישראל בגרמניה בעבר, שמעון שטיין, מסביר על פניית הפרסה אחרי משאל העם וסוקר את אתגרי יוון והאיחוד: "עדיין קיימת האפשרות שבריטניה תעזוב"
במשך שבועות יוון ואירופה כופפו ידיים, עד שהבוקר (יום ב') הן הודיעו על הסכם פריסת חובות. אז מי ניצח במאבק שהסתיים בפשרה? דמוטריוס אפסטטיו מסטנדרד בנק אמר ל"גרדיאן" כי ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפרס הפסיד במאבק מול אנגלה מרקל - אבל יוון ניצחה. בינתיים, הבורסות האירופיות כבר בירכו על ההגעה להסכם - בגרמניה, בצרפת ובבריטניה עלו המדדים המובילים.
מוקדם יותר דווח כי מנהיגי גוש האירו הצליחו להגיע להסכם עם יוון בתום מרתון של ישיבות חירום בפסגה בבריסל. נשיא האיחוד האירופי, דונלד טוסק, אישר כי הושג הסכם "פה אחד" על תוכנית חילוץ חדשה לאתונה, שתחייב אותה ברפורמות אבל תציל אותה כלכלית ותמנע את פרישתה מגוש האירו.
"ציפרס נאלץ להיכנע כמעט בכל נקודה", כתב אפסטטיו. "מרקל יצאה כמנצחת, ותוכל להעביר בקלות את ההסכם בפרלמנט הגרמני". אבל הוא הבהיר כי היוונים לא הפסידו: "ורופאקיס אולי הימר, ציפרס וסיריזה כנראה הפסידו - אבל יוון היא אולי המנצחת הגדולה. ליוון יש הזדמנות פז ליישם תוך זמן קצר את הרפורמות הדרסטיות שדרושות לה, ושממשלות קודמות לא הצליחו להתחייב להן".
לדבריו, יש להקים ביוון ממשלת אחדות לאומית כדי להעביר את הרפורמות. "כעת המוקד יעבור לתגובת הציבור היווני. לדעתי ליוונים יוקל לראות את הבנקים שוב פתוחים, את עונת התיירות לא נהרסת ואת העובדה שאת כספי הפנסיה וההשקעות ניתן יהיה לקבל באירו. הם צריכים לחגוג את יישום הרפורמות המבניות, אבל זה כנראה לא יקרה".
בראיון לאולפן ynet אמר שמעון שטיין, לשעבר שגריר ישראל בגרמניה, כי כעת יש להמתין ולראות אם יעלה בידו של ציפרס להעביר את החוקים עד יום רביעי בפרלמנט היווני: "זו משימה לא פשוטה, אבל אפשרית. בנוסף, פרלמנטים באירופה צריכים לקבל את ההסכם כדי שהממשלות יוכלו לצאת למשא ומתן".
בכל מקרה, עדיין לא ברור מדוע ציפרס בחר ללכת למשאל עם, שבו ניצח ברוב גדול - רק כדי לפעול במהופך שבוע לאחר מכן: "זה אבסורד. הוא קיבל 60% מקולות הבוחרים עבור תוכנית שאותה חזר והעלה כעבור שבוע, כל הסיפור פה עוד יילמד היטב בספרי ההיסטוריה אבל בסופו של דבר הוא עשה לעצמו את החשבון. אני מניח שאילו פוטין והסינים היו נחלצים לעזרתו ומספקים לו חבילת סיוע ורשת ביטחון של מיליארדים, יכול להיות שהייתה לו אופציה אחרת".
שטיין הדגיש כי מדובר בפריסת חוב אבל לא במחיקת חוב: "האם בכך יוון תעמוד על רגליה ביום מן הימים? יוון צריכה להיפרד מהמורשת העותמנית שאוכלת כל חלקה טובה בחברה היוונית - בכלכלה, בפוליטיקה. מי שרוצה להאמין בנסים יכול, אני מסופק, ולכן המילה האחרונה לגבי יוון טרם נאמרה".
לדבריו, ההסכם לא ישפיע באופן דרסטי על התיירים הישראלים: "באופן בסיסי המצב לתייר הישראלי ביוון לא ישתנה. לו יוון הייתה עוזבת את גוש האירו וחוזרת לדרכמה אז לתייר הישראלי היה זול יותר, אבל בעקבות ההסכם שהושג - בהנחה שהוא יעבור - מצבו של התייר הישראלי יהיה מחר כמו שהוא היה אתמול".
שגריר ישראל בעבר טען, יחד עם זאת, כי הבעיות הבסיסיות שמלוות את גוש האירו לא נפתרו: "האיחוד עובר כרגע משבר כלל-מערכתי לא פשוט. עדיין קיימת האפשרות שבריטניה תעזוב את האיחוד, וגם כאן צפוי משא ומתן לא פשוט בין בריטניה לחברות האיחוד האירופי. מעבר לכך, יש את הבעיות שאיתן מתמודד האיחוד - דאעש, הבעיות באוקראינה ועוד".
לפנייה לכתב/ת 
