המדינה תפצה: תינוק גסס ברכב, החיילים הכו
פלסטינית טענה שחיילי צה"ל תקפו במחסום את נהג המונית שהסיע אותה לביה"ח, שעות לפני מות בנה. היא דרשה וקיבלה פיצוי על נזק נפשי
מחלוקת לגבי אירוע במחסום צה"לי ליד שכם, שלאחריו מת תינוק פלסטיני שעוכב בדרכו לבית חולים, הסתיימה לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים: השופטת יעל ייטב אימצה את הגרסה שמסרה אמו של התינוק לגבי התנהגות אלימה וברוטאלית של חיילים כלפי נהג המונית שבה נסעה. המדינה הכחישה בתוקף שהתקרית התרחשה, אך בית המשפט קיבל את התביעה האזרחית של האישה, שטענה לנזקים נפשיים שנגרמו לה בעקבות האירוע. לבסוף נפסק לה פיצוי נמוך יחסית של 25 אלף שקל בלבד.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- איבדה משמורת על ילדיה - כי הסיתה נגד האב
- סמנכ"ל הייטק, עבריין מין: קוצר עונש המאסר
- הגיעו מים: הפנסיונר מת"א ניצח את מי אביבים
- אחרי 8 שנים: דיירים ביפו יפוצו על ליקוי בבניין
רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
האירוע התרחש ב-12 בנובמבר 2006. התובעת נסעה במונית עם בנה התינוק הגוסס ועם גיסתה לבית החולים בשכם. בדרך עוכבה המונית במחסום זמני שהציב צה"ל בכפר אלבידאן. מכאן הציגו האם והמדינה סיפורים שונים: התובעת טענה שהמונית עוכבה זמן רב, שבמהלכו נהגו החיילים באלימות מזעזעת כלפי הנהג, שניסה להציג בפניהם הפניה מרופא.
בתביעה שהגישה האם היא אמנם לא טענה שהעיכוב גרם למות בנה (אם כי הבהירה שהיא מאמינה בכך), אלא שלה עצמה נגרמו נזקים נפשיים לנוכח המראות שנחשפה להם כשתינוק חולה שוכב בחיקה. לדבריה, מאז היא סובלת מטראומה, דיכאון וחרדות.
גם הנהג שהוכה הגיש תביעה נגד המדינה, אלא שזו נמחקה מחוסר מעש (גריעת ההליך בעקבות נטישתו על ידי התובע). במהלך הדיון טענה התובעת שמצבו הנפשי של הנהג הידרדר והלך מאז התקרית, הוא רצח את אשתו ומאז מאושפז בכלא ברשות הפלסטינית. היא הוסיפה שמעשי החיילים היו בגדר תקיפה וכליאת שווא, וכי המדינה התרשלה בחקירת האירוע.
המדינה, מנגד, ציינה שהתובעת לא הביאה לעדות את גיסתה, אלא לאחר מכן התברר כי זו עברה להתגורר בירדן.
השופטת ייטב אימצה כאמור את גרסת התובעת לאירוע. לדבריה, את החוסר בעדות של הגיסה מילאה עדות רופא שנכח במקום וצפה באירועים, ובדומה לתובעת סיפר על עיכוב, ברוטאליות והכאת נהג המונית.
השופטת סיכמה שהתובעת נחשפה לאלימות וברוטאליות מצד חיילים ועוכבה במחסום, אך הוסיפה ביקורת על שני הצדדים: "קשה להימנע מהרושם כי התלונה לא נבדקה ביסודיות, או שלחלופין הנתבעת נמנעה מלהציג את מלוא הממצאים, מטעמים השמורים עמה". היא סיכמה שהאלימות שנקטו החיילים חשפו את התובעת לתחושות אימה ופחד, ולכן חלק מנזקיה הנפשיים מחייבים פיצוי.
בית המשפט חייב את המדינה לפצות את התובעת ב-25 אלף שקל על עוגמת הנפש, הכאב, הסבל וההוצאות הרפואיות, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
בתגובה לפסק הדין מסר עו"ד יוסי ברכיה מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי): "פסק הדין דן בהיקף תחולת הלכת אלסוחה (נזק נפשי בתאונת דרכים, ע"ש). המדינה טענה שאין מקום לפצות את התובעת באשר היא ניזוק משני, כמי שצפתה בבנה הגוסס, אך התינוק לא מת כתוצאה מעוולת החיילים, לפיכך הלכת אלסוחה לא חלה. בית המשפט קיבל עקרונית את עמדת המדינה, אך קבע קביעה חדשנית למדי, שהפחד מתקיפה אפשרית של החיילים הופך את התובעת לניזוק ראשי. במסגרת זו הוא הקטין בחצי את הנכות שנקבעה על ידי מומחה בית המשפט. בהתאם, הסכום שנפסק היה נמוך".
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד משה מל רוזן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יוסי ברכיה
- עו"ד עלי שקיב (שכיב) עוסק בדיני נזיקין
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
