"כשהוא בקייטנה המיוחדת יש לי זמן להקדיש לאחים שלו"
כשתמר לוי שולחת לקייטנה את בנה, ילד עם שיתוק מוחין, אלו הימים היחידים בשנה בה היא יכולה להקדיש את כל תשומת הלב לשני ילדיה הנוספים. "אביב הוא סיעודי גאה ומתכונן לזה כל השנה, היא מספרת
כתבות נוספות בערוץ הורים:
רואי בן ה-13 בעט בכדור והגשים חלום
הגיע הזמן לגלות את האמת על "חופשת" לידה
המצאה חדשה תאפשר גם לגברים להניק
"שיתוק המוחין של אביב, מוגדר קצת מעל דרגת אמצע הגפים העליונות והתחתונות בעלי תחושה אבל לא מתפקדות, למעשה אביב סיעודי לגמרי", היא מסבירה. "מבחינה קוגניטיבית הליקוי ממש מזערי, ואפשר להגיד שאביב בסדר גמור.
"הוא ילד מקסים, חכם, מדבר, מתקשר, חברותי, אוהב מגע, סקרן ומאוד אוהב לנסות ולהתנסות בדברים. הוא ילד רגיש מאוד שלא מפספס שום דבר שעובר בדרכו".
לוי מספרת, כי האחים שלו מגויסים גם הם לטיפול בו - מאכילים אותו, משחקים איתו ולוקחים אותו מההסעה. אביב לומד בבית ספר לחינוך מיוחד, ובמהלך החודש הראשון לחופש, מפעיל בית הספר קייטנה.
"זה משאיר כמובן חודש נוסף של חופש, במהלכו, יוצא אביב לשני סבבי קייטנות של ארגון איל"ן. קייטנה של חמישה ימים, שבועיים חופש ועוד מחזור של חמישה ימים, והוא פשוט פורח שם", אומרת לוי.
- אין חששות לשלוח ילד כמו אביב לקייטנה בתנאי פנימייה?
"הפעם הראשונה שאביב יצא לקייטנה כזאת הייתה בסוף כיתה א' וכמובן חששתי מאוד. איך יטפלו בו, ומה יעשו איתו? הייתי מאוד לחוצה, אבל שמרתי את הלחץ עמוק בפנים כי הרגשתי שאם אני לא משחררת אותו ולא נותנת לו פוש אני מאבדת אותו מבחינה חברתית ובעצם מכל הבחינות.
"אביב לומד בהרצליה, וכמעט ולא נפגש עם חברים מחוץ למסגרת הלימודים, הילדים גרים רחוק אחד מהשני, וטכנית זה קשה לביצוע להיפגש, לכן בחופש אין לו כמעט חברה. כמובן יש את החברים של האחים שלו - הוא שמח בהם, אבל רוצה להיפגש עם חברים משל עצמו.
"קשה מאוד גם להקדיש במקביל לאחים שלו. אפילו לרדת עם כולם לגן השעשועים זה מבצע, כיוון שקשה לי פיזית להעביר את אביב למתקנים ולו יש רצונות של ילד רגיל. חוץ מזה, אני לא אחיה לנצח. למרות המגבלות שלו הרגשתי שאני חייבת להתחיל לבנות אצלו גם עצמאות ומסוגלות.
"לפני היציאה לקייטנה תדרכתי כמובן את המדריכים לגבי הצרכים שלו אבל דאגתי גם לתת לו את הספייס, שירגיש שהוא באמת יצא לחופש. החוויה הייתה נפלאה. במהלך הקייטנה הוא היה מצלצל לספר שכיף לו ושולח תמונות. הוא חזר פורח, שמח ומלא חוויות, הוא התרגש בעיקר מטיול הג'יפים בו השתתף ושלל חוויות שאני לא יכולה להעניק לו אותן.
"יש לו גם חברים מבית הספר שיצאו איתו לקייטנה, וזה חיזק מאוד את הקשר ביניהם פתאום יש להם חוויות משותפות שהם יכולים לדבר עליהן. המדריכים והחונכים שיוצאים איתם לקייטנה מדהימים ונותנים את כל כולם במיליוני אחוזים, ופשוט עושים עבודת קודש".
- ומה עם הגעגועים?
"ברמה האישית הוא כמובן היה חסר לי מאוד - הרי היום יום סביבו מאוד אינטנסיבי. מצד שני היה לי זמן איכות עם האחים שלו בו יכולתי להקדיש זמן רק עבורם. למרות שגם להם אביב חסר, אפשר היה לראות את השמחה שלהם שאמא מסוגלת להקדיש להם. פתאום אפשר פשוט לרדת למטה וללכת לגן שעשועים.
"בשנה הראשונה בעיקר, גם אביב מאוד התגעגע והיה לו לא פשוט. הימים היו מלאים ומהנים, אך בערב היה לו קצת קשה, אבל חשבתי ברמה הרציונאלית שזה חשוב וטוב לו, ופשוט הייתי מסבירה לו ועובדת איתו, שעוד מעט הלילה יעבור ומחר יהיה לו יום מקסים. ובסופו של דבר הוא נהנה שם מאוד. כמובן שכשהוא חוזר הביתה יש חגיגה וכולם מאוד שמחים ונרגשים לקראתו".
- איך נראית קייטנה של ילדים עם צרכים מיוחדים?
"הקייטנות שלנו הן מגיל שבע לערך ועד גיל 21", מסביר אבנר עוקבי עובד סוציאלי ראשי עמותת איל"ן. "אנחנו מאפשרים חריגה של עוד שנתיים. לאחר מכן אנחנו מפעילים למבוגרים חוגים חברתיים.
"לקייטנה יש תהליך הכנה והרשמה ארוך ומקיף, המלווה בגורמים מטפלים בקהילה, כדי לעמוד על הצרכים המיוחדים של כל ילד וילד. הייחוד של הקייטנות הללו שהן מוקמות בקיבוצים ובישובים ביוזמה של התושבים. למעשה תושבי המקום עצמם מבוגרים ובני נוער הם שמארגנים את הקייטנות. הם מגייסים את המתנדבים והכסף, ובונים את תוכנית הקייטנה. איל"ן נותן את המעטפת, התמיכה והליווי.
לפייסבוק הורים כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו
"ההפעלה בפועל היא של תושבי המקום, ויש התגייסות של כל היישוב בהבאת אוכל, בתרומות ובהשתתפות פעילה וזה מאוד מרגש. יש מקומות בהם הלינה בחדרי האירוח של המקום, או במבני ציבור ויש מקומות שבהם התושבים עצמם ממש מארחים בביתם את הקייטנים.
"בניגוד לקייטנה רגילה, כאן על כל חניך יש שני חונכים הצמודים אליו 24 שעות, בנוסף לצוות הטכני שעוסק בלוגיסטיקה. בדרך כלל יש יותר מתנדבים מאשר חונכים עד שלפעמים צריך לעשות תורנות של חצאי ימים כיוון שפשוט יש יותר מדי מתנדבים".
- מה הקיטנות הללו נותנות לדעתך לילדים?
"מה שקורה שם בקייטנות פשוט עולה על כל דמיון, השמיים הם הגבול. לוקחים את הילדים לאטרקציות כמו חוות רכיבה על סוסים, טיול קיאקים ועוד. עכשיו ביקרתי בסופרלנד עם קייטנה, רואים בני נוער שמרימים ילדים עם כסאות גלגלים מכניסים ועולים איתם למתקנים בכל כך הרבה אהבה ומסירות. פשוט מאפשרים לילדים עם צרכים מיוחדים לחוות חוויות של קיץ כמו ילד רגיל לכל דבר.
"יש לקייטנות תרומה חברתית משמעותית. כשהם חווים שישה ימים של חוויית קיץ עם חברים אחרים, הם נפתחים, הדימוי והתפיסה העצמית שלהם עולה, וכך גם הביטחון האישי לתקשר. והם לוקחים את זה איתם אחר כך לבית הספר - יש להם יותר ביטחון לפתח קשרים חברתיים עם החברים, הצוות המטפל בבית הספר, והמשפחה. אחת האמהות שבנה הלך לקייטנה ספרה לי שאחרי שחזר, הוא פתאום רצה לבחור את הבגדים לעצמו, זה חלק מהעצמאות וההתפתחות שלו".
"היציאה לקייטנה תורמת לא רק לילדים אלא לכלל המשפחה. פעמים רבות ההורים מתכננים את החופשות השנתיות לתאריך הזה, משום שזו ההזדמנות היחידה שלהם לקחת חופש לעצמם, לאגור כוחות שעוזרים להמשך הטיפול בילד. זה גם תורם לאחים של הילד.
"ברגע שילד עם צרכים מיוחדים נולד לתוך משפחה הוא תופס הרבה יותר מקום מאשר ילד רגיל, מטבע הדברים ההתמקדות היא בו ולעיתים האחים נדחקים הצידה. כאשר הילד יוצא לקייטנה ההורים יכולים להקדיש תשומת לב לאחים האחרים, שמרגישים שיש להם מקום במשפחה, וזה בא לידי ביטוי גם בקשר בין האחים".
- עד כמה זה קשה להורים לעשות מהלך כזה, לשלוח ילד צעיר למספר ימים?
"יש פעמים שההורים חוששים, כמו כל הורה קיים רצון לגונן על הילד, במיוחד כשמדובר בילדים עם צריכים מיוחדים שזקוקים לטיפול והשגחה צמודים. הרבה פעמים העובדים הסוציאליים שלנו מקיימים עם ההורים שיחות כדי לשכנע את ההורים לשחרר, לפעמים זה תהליך ארוך. אבל בסופו של דבר כולם נהנים ויוצאים נשכרים.
לסיום, תמר לוי מוסיפה: "אני מכירה הורים שאצלם הילד לא מוכן לצאת לקייטנה כזאת, או שההורים לא מרגישים מוכנים, ואני אומרת להם תשלחו את הילדים, הנה אביב שהוא סיעודי פורח, גאה ומתכונן לזה כל השנה. הוא זה שאומר לי מה צריך לארגן ולהכין.
"הקייטנה טיפחה אצל אביב עצמאות פתאום הוא היה צריך להכיר את עצמו בלי אבא ואמא ובלי האחים הסובבים. היה צריך להיפגש עם חברה אחרת. אני בטוחה שזה תורם לו להתמודדות הלאה בחיים".
לפנייה לכתב/ת 
