דעה: לנטרל את פצצת הפנסיה - כבר היום
חלק ניכר מהישראלים צוברים חיסכון זעום לפנסיה ועלולים להידרדר לעוני בזקנתם. הצעת שר האוצר לרפורמה בחיסכון הפנסיוני, שאושרה השבוע בממשלה, היא צעד קדימה בדרך להכרה ב"פצצת הפנסיה" כבעיה לאומית שדורשת טיפול מיידי. כך ננטרל את הפצצה
בתחילת השבוע התבשרנו על אישורה העקרוני של הצעת שר האוצר משה כחלון לקדם רפורמה בחיסכון הפנסיוני של הציבור. לפי הודעת משרד האוצר, רפורמה זו תכלול "הגברת התחרות והוזלת העלויות בחיסכון הפנסיוני, פישוט המערכת הפנסיונית ומניעת פגיעה בחוסכים".
כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה:
מיליון סיבות לחסוך בדמי הניהול הפנסיוניים
חדש לסטודנטים: פנסיה בדמי ניהול מופחתים
תרגיל הפנסיה: כך העובדים משלמים יותר
עדיין לא ברור באיזה אופן ומתי ייושמו ההחלטות למעשים, ויש להניח שיעבור עוד זמן רב עד שנזכה לראות את הרפורמות קורמות עור וגידים. אבל לפחות ברמת הצהרת הכוונות - מדובר בצעד קדימה בדרך להכרה בצורך בטיפול ב"פצצת הפנסיה" כבעיה לאומית, שמאיימת על יציבות החברה הישראלית לא פחות ממשבר הדיור והפצצה האיראנית. ב"פצצת הפנסיה" אני מתכוון לעובדה שחלק ניכר מאזרחי ישראל צוברים חיסכון זעום לשנות הפנסיה ועלולים להידרדר לעוני בזקנתם, או לספוג ירידה חדה ברמת החיים שלה הורגלו.
על פי הערכות, ישראלים רבים ייאלצו לחיות בזקנתם מקצבה, שמגיעה במקרה הטוב ל-60% מהשכר שהרוויחו בשנות עבודתם. לצורך המחשה, אם הם השתכרו כ-10,000 שקל, קצבת הפנסיה שלהם תעמוד על כ- 6,000 שקל, בחישוב גס ובמקרה הטוב.
חיים יותר, חוסכים פחות לפנסיה
מה שהוביל למצב העגום הזה הוא שילוב קטלני של שינויים ברגולציה, בסביבת העבודה ובסביבה המאקרו-כלכלית. בשוק העבודה, קרו כמה שינויים שהביאו לפגיעה קשה ביכולת של הישראלים לחסוך לפנסיה: ראשית, אם פעם היה נהוג לעבוד עשרות שנים באותו מקום, היום רבים מחליפים עבודה אחת לכמה שנים ולעתים אף בתדירות גבוהה יותר. במעבר בין עבודות, רבים מהם פודים את כספי הפיצויים, שהם חלק בלתי נפרד מהחיסכון לפנסיה, וכך פוגעים משמעותית בקצבת הפנסיה העתידית שלהם.
אבל הבעיה לא מסתיימת במשיכת כספי הפיצויים מתוך החיסכון לפנסיה. הביטחון התעסוקתי כמעט ונעלם משוק העבודה. פיטורי עובדים בגילאים 50-55 הם תופעה נפוצה, וקיים קושי הולך וגובר למצוא עבודה בגילאים אלה. התוצאה היא שישראלים רבים נפלטים בעל כורחם משוק העבודה עשר שנים ויותר לפני יציאתם הרשמית לפנסיה, ומאבדים שנים של חיסכון לפנסיה, כמו גם שנים של הכנסה.
תופעה נוספת שתורמת לשחיקת החיסכון לפנסיה היא הנטייה של ישראלים רבים להיכנס לשוק העבודה בגיל מאוחר יותר מבעבר - קרוב יותר לגילאי ה-30 במקום גילאי ה-20 - מה שיוצר מצב שכ-10 שנות צבירה והפקדה לפנסיה הולכות לאיבוד. תופעה מוכרת נוספת במשק הישראלי, אשר תורמת להקטנת החיסכון לפנסיה, היא תשלום שכר, שחלקו לא מבוטח לפנסיה - כלומר מצב שבו על חלק מהשכר יש הפרשות לפנסיה ועל חלק לא.
צפו: כך יש לקרוא את דו"ח הפנסיה השנתי שלנו:
אבל לא רק השינויים בשוק העבודה גרמו לפגיעה בחיסכון לפנסיה, גם שינויים בכלכלה הישראלית והעולמית. למשל, הריבית הנמוכה בישראל ובעולם בשנים האחרונות מוזילה את עלויות האשראי - אנחנו משלמים ריבית נמוכה יותר על הלוואות, אבל את המחיר הסמוי אנחנו משלמים בתשואות של קרנות הפנסיה, שמשקיעות בין היתר באגרות חוב, שהריביות עליהן נמוכות משמעותית מבעבר. בנוסף, משפיעה גם העלייה בתוחלת החיים. העובדה שאנחנו חיים יותר, בממוצע, היא כמובן עניין משמח - אבל לא לפנסיה שלנו, שכן אותו חיסכון צריך להספיק לשנים רבות יותר.
בצד השינויים הרגולטוריים אפשר לציין את ביטול המכשיר ההוני (חיסכון בקופת גמל הניתן למשיכה כסכום הוני ולא כקצבה חודשית), שהוביל לירידה כללית בחיסכון, במיוחד בקרב העשירונים הנמוכים - כספים שנצברו בזמנו להשלמת הכנסה לפנסיה במסגרת הרובד השלישי (כאשר הרובד הראשון הוא ביטוח לאומי והרובד שני הוא הפנסיה).
בעיית החיסכון הלא מספק לפנסיה מוכרת היטב במשרד האוצר, בבנק ישראל ובשאר מוסדות השלטון. אבל בניגוד לתחום הדיור, שם אנו שומעים מדי יום על צעדים חדשים להורדת מחירי הדירות - מעט מדי נעשה עד היום כדי לנטרל את פצצת הפנסיה. חוק פנסיה חובה, למשל, מבטיח שכל עובד ייהנה מהפרשה לפנסיה, אך אין בו תועלת למי שאיבד את מקומו בשוק העבודה בגיל 55.
פצצת הפנסיה היא בעיה לאומית ממדרגה ראשונה, ולכן ההתמודדות עמה חייבת להתחיל גם היא ברמה הלאומית. כפי ששר האוצר ריכז בידיו את הסמכויות העיקריות הדרושות לטיפול במשבר הדיור, כך יש מקום להמשיך ולהעצים את הרוח החיובית המנשבת בימים אלה בנושא זה ולפעול בכמה כיוונים. יש להגדיל את המודעות הציבורית לחשיבות החיסכון הפנסיוני, באמצעים חינוכיים, פרסומיים ואחרים שעומדים לרשותו; לאפשר פיתוח ומכירה של מוצרים משלימים לפנסיה ובעיקר של מכשירים הוניים; לבנות תשתיות להחזרת מפוטרים בגילאי 50+ למעגל העבודה ובמקביל, לבנות תשתיות לעבודות חלקיות בתקופת הפנסיה. ניתן גם לשקול אפשרות להגביל רגולטורית את האפשרות למשוך כספים במעבר בין עבודות.
כל אלה הם כמה צעדים שניתן לנקוט כבר מחר, כשהמטרה היא - חיסכון לפנסיה, אם אפשר אפילו מגיל 0, ובהטבת מס - ויפה שעה אחת קודם.
הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות אקסלנס, המחזיק בין היתר את אקסלנס נשואה גמל בע"מ, ועשוי להיות לו עניין אישי בנושא הכתבה. הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ השקעות ו/או לייעוץ פנסיוני המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
לפנייה לכתב/ת 
