הקליטה שיחות והוכיחה: פוטרתי בגלל ההיריון

5 ימים אחרי שהודיעה למעסיק על ההריון, פוטרה מזכירה בחברת הייטק. היא התעמתה עם המנהל שלה שאמר שתועד אומר שמצבה "בעייתי"

עו"ד רענן חמופורסם: 28.07.15 , 20:03

מזכירה בעמותה שהקימו נוצרים אוהבי ישראל פוטרה חמישה ימים לאחר שעדכנה את הממונה עליה על כך שנכנסה להיריון. היא החליטה להתעמת איתו והקליטה את השיחה שבה אמר לה בין השאר שההיריון הפך את מצבה ל"בעייתי". בעקבות זאת היא הגישה תביעת פיצויים, ובית הדין האזורי לעבודה בנצרת חייב את המעסיקה לשלם לעובדת 38 אלף שקל על אפליה והיעדר שימוע.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

בספטמבר 2011 התקבלה התובעת למשרת מזכירה במרכז הכשרה לעיבוד שבבים של עמותת "בית אל זיכרון יעקב". העמותה היא חלק מקבוצה שהקימו נוצרים ציונים ואוהבי ישראל במטרה לעזור לפיתוח התעשייה המקומית ולספק מקומות עבודה לישראלים, במיוחד בפריפריה. כעבור כשלושה חודשים הודיעה התובעת למנהל שלה שנכנסה להיריון, וחמישה ימים לאחר מכן היא קיבלה מכתב פיטורים.

תביעה

סיבת הפיטורים: ההריון גורם לחברה הפסדים

עו"ד צבי הלפגוט

מהנדסת כימיה קיבלה מכתב פיטורים שבו צוין שתפקודה היה לקוי. אבל הקלטה של המנהלת שלה בחברה גילתה שהמציאות אחרת לחלוטין

סיבת הפיטורים: ההריון גורם לחברה הפסדים

שתי שיחות שניהלה עם המנהל לאחר פיטוריה הוקלטו ותומללו, ומהן עלתה התמונה כי ההיריון מאוד הפריע לו. במהלך השיחות נשמע המנהל אומר דברים כגון "המשמעות של הריון בעצם שינתה את הדברים" ו"הסטטוס הזה הוא הפך להיות בעייתי".

באפריל 2012 הגישה התובעת את התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. היא ביקשה פיצוי של 80 אלף שקל על האפליה ו-15 אלף שקל על היעדר שימוע. התובעת טענה שהפיטורים נפלו עליה בהפתעה, מבלי שאי פעם הייתה תלונה כלשהי בנוגע לתפקודה, והיא אף לא הוזהרה שחרב פיטורים עומדת מעל ראשה.

מעסיקיה, מנגד, התכחשו לטענות בטענה שלא היה שום קשר בין ההיריון לפיטורים. לדבריהם היא פוטרה בסוף תקופת ניסיון בשל תפקוד מאכזב. כמו כן, הוסיפו, התובעת סירבה לתפקיד חלופי, כך שלא פעלה לצמצום נזקיה.

זיקה מובהקת

השופט ד"ר טל גולן התרשם כי בשיחות שהוקלטו היה המנהל מרוצה מעבודת התובעת, אמר לה שהיא "אלופה" במחשבים וטיפלה במספר נושאים בצורה "מהירה" ו"מאד יפה". אמנם הוא לא היה שבע רצון באופן מוחלט, אך לא ברמה משמעותית.

עם זאת הוכח כי להיריון היה גם היה קשר לפיטורים: סמיכות הזמנים בין המועד שבו הודיעה על ההיריון למועד פיטוריה, ואמירותיו השנויות במחלוקת של המנהל, שלא ידע להסביר אותן בעדותו המבולבלת, "יוצרים זיקה מאוד מובהקת בין ההיריון ובין מעשה הפיטורים". לפיכך נקבע שהוכח כי הנתבעת הפרה את האיסור המוחלט על אפליית נשים בהיריון.

השופט לא מצא שנערך לתובעת שימוע כדין. המנהל אמנם שוחח עמה פעמיים לפני הפיטורים, אבל התובעת לא ידעה שמדובר בשימוע או שהיא עלולה לאבד את עבודתה, וגם לא ניתנה לה שהות להתכונן לשיחות או להגיב לאי-אילו טענות נגדה. בנוסף, סירוב התובעת לתפקיד חלופי (שכלל לא הוכח שהוצע לה), היה לגיטימי שהרי לא ניתן לדרוש ממנה להמשיך לעבוד עבור מי שהפלה אותה.

באשר לסכום הפיצוי שמגיע לתובעת נפסק כי מאחר שהתביעה הוגשה לפני שנכנס לתוקפו תיקון לחוק שמגדיל את הפיצוי במקרים כאלה ל-120 אלף שקל, 50 אלף שקל זה המקסימום שניתן לפסוק לתובעת ללא הוכחות נזק. היא תקבל 35 אלף שקל על הפרת חוק שוויון הזדמנויות, בתוספת 3,000 שקל על אי עריכת שימוע. הנתבעת חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 7,000 שקל.