פי 8 הבדל: חקלאי הדרום משלמים הרבה יותר על מים
ברשות המים ובמקורות מבקשים ליצור מודל הנקרא "אמבטיה", שבו כל חקלאי ישלם אותו מחיר על המים, אלא שחקלאים בצפון - המקבלים מים ממאגרים פרטיים - מתנגדים בתוקף. חקלאים בדרום, שתומכים בצעד, אומרים שהדבר יציל את החקלאות
עוד על משק המים בישראל:
כבר לא שחונה: מהפכת המים השקטה של ישראל
ישראל מעצמת מים: מקליפורניה באים ללמוד
כיום, חקלאי הצפון מנסים להסדיר את ההטבות ההיסטוריות שלהם על ידי הקמת תאגיד חדש, שימסד את המחירים המוזלים שהם משלמים. יחד עם זאת, ברשות המים וב"מקורות" מציינים כי הם בוחנים מודל חדש שיאפשר מחיר אחיד, הקרוי "אמבטיה" או לחלופין לשנות את ההיטל על ההפקה הפרטית של מים.
גורם במשק המים הסביר: "פעם החקלאות התקיימה בעולם של מחסור. אבל כיום עברנו למצב מאוזן מבחינת כמויות המים. אך למרות זאת יש עדיין מפיקים פרטיים שיושבים על מקורות מים זולים, נכסים של המדינה - כמו באזור הכנרת ואזור עמק בית שאן. כעת מבקשים להקים איזשהי מסגרת חוקית שתמסד את התעדוף ההיסטורי שיש לחקלאי הצפון. במשך שנים הם שאבו מים ממקורות של כלל המדינה, ללא פיקוח או בקרה. הם משלמים אגורות ספורות על המים בעוד שצרכנים פרטיים וחקלאים משלמים מחירי תקנות, של 2.36 שקל ומעלה. חקלאי הצפון נהנים ממחיר של 30 אגורות ומעלה".
עוד הסביר הגורם כי צריכת המים הזולים מאלצת את משק המים להגדיל את הרכישה היקרה של המים המותפלים, אך הם אינם נושאים בעלויות שמושתות על יתר הצרכנים. "אמבטיה" תאפשר להפחית את תעריפי המים בכ- 1-1.5 שקל למ"ק.
מים ממקורות פרטיים
בצפון, שם מפיקים החקלאים מים ממקורות פרטיים, תולים את הניסיון להאחדת מחירים בחוסר היעילות של מקורות. "חקלאים שקונים מים ממקורות רוכשים אותו במחיר 2.36 שקלים לקוב מים שפירים. המפיקים הפרטיים, אנחנו, יודעים לספק את המים במחיר של שקל", מסביר רפי נוי, מנהל מי גליל ובעבר מנהל מרחב צפון ב"מקורות". "הסיבה לכך נובעת מחוסר היעילות של מקורות".
התוצאה של "האמבטיה", לפי נוי, תהיה שהצרכנים בצפון יוסיפו כסף על מנת לפצות על הוזלת המחירים בדרום. "זה אומר שהמפיקים הפרטיים יסבסדו את מקורות. כך, לא יהיה להם כדאי להתייעל. זו שיטה מרקסיסטית שבכל העולם עבר זמנה. אפילו באלבניה הפסיקו להשתמש בשיטות האלה. כעת מציעים שבמדינת ישראל - מדינה מפותחת שהתחרות עומדת בראש מעיניה - החקלאים יסבסדו את המדינה. השיטה הזו יכולה להיות עוד יותר בזבזנית. אנחנו מתנגדים לכך בכל תוקף". נוי מוסיף כי החקלאים החלשים ייפגעו יותר מכל. "אני לא מכיר עוד ענף בישראל שבו הצרכן מסבסד צרכנים אחרים. הוצאות הבריאות בצפון יקרות יותר מהמרכז. לא ראיתי שגובים מתושבי תל אביב סכומי כסף גבוהים יותר בבתי החולים".
"כל מי שיושב על שיבר כזה או אחר משלם מחיר אחר, זול יותר", מתלונן דוד פרי, בעל רפת ממושב גילת שליד אופקים. "האחיין שלי, ממפוני גוש קטיף, מגדל עגבניות ופלפלים ופושט את הרגל. הוא מפסיד 200 אלף שקלים, לעומת שכן שמשלם על המים שלו רק שקל. יש חקלאים שעלות המים שלהם היא 50 אגורות ויש כאלה שמשלמים גם 30 אגורות. המשקים בדרום, שיושבים על גבול מצרים, צריכים להתחרות עם אותו חקלאי שמשלם רק חצי שקל. צריך שיהיה מחיר אחד, אחיד. מדינת ישראל צריכה את החקלאים שלה גם בצפון וגם בדרום".
יש לציין כי גם בין החקלאים בדרום יש פערי מחירים. כך לדוגמה, חקלאי הערבה לא מחוברים למערכת הארצית ומקבלים רק מים מליחים להשקיה, במחירון נמוך יותר. "אנחנו כרגע מסתדרים עם מחיר המים, אבל אנחנו מקווים שלא יעלו את המחיר", אמר גיל סלוין, מנכ"ל רשות ניקוז ערבה. החקלאים משלמים 1.5 שקל לקוב, בהתאם לאיכות המים. "אמבטיית המים יוצרת ויכוחים גדולים בין חקלאי הצפון וצרכני המים בדרום. יכול מאוד להיות שצריך שיהיה מחיר מים אחיד כמו מחיר חשמל אחיד. יחד עם זאת לא גיבשנו דעה מסודרת בעניין".
גורם במשק המים בצפון הארץ הסביר כי בלתי אפשרי לקיים חקלאות במחירי התקנות, העומדים על 2.36 שקלים. "המשמעות של אמבטיה היא שמי שיש לו מקורות מים יחסית זולים, יצטרך לשלם הרבה יותר ולסבסד ארגון לא הכי יעיל - מקורות. הם טוענים - אם תיתנו לי את המים הזולים ואת מי הקולחין אדאג לתת מים במחיר סביר. אבל החקלאות בצפון תתחסל. בגולן לא יושבים על מים זולים כל כך כמו בגליל העליון ועמק הירדן. בפועל, בצפון קונים מים ב- 2.36 שקלים ומוכרים לחקלאים בהרבה פחות. זה מודל שבעיננו נראה מאוד הגיוני. ההצעה להעלות את מחירי המים תגמור על החקלאות במדינת ישראל. ברור לכולם שאי אפשר לנהל חקלאות עם מחיר מקורות. הניסיון לעשות אמבטיה ארצית הוא לא נכון. אם המדינה חושבת שצריך לסבסד את החקלאות בדרום המדינה צריכה לתת את הכסף ישירות ולא על חשבון החקלאים בצפון", אומרים המתנגדים למחיר אחיד.
השוני באופי החקלאות בצפון, שם פועלים החקלאים על שטח מצומצם יחסית, לעומת הדרום המתאפיין בשטחים נרחבים, לא מאפשר להשוות בין השניים. "לקחת רק את מחיר המים ולומר תשלמו מחיר מים אחיד כמו חשמל זה חוסר צדק משווא". בצפון מקווים להקים תאגידים ובמסגרתו ספק אזורי והוא זה שיקבע את התעריפים. אלא שהמתנגדים טוענים כי הדבר רק "יכשיר את השרץ" וימסד את המחירים המוזלים שהחקלאים בצפון כבר נהנים מהם.
ראש מועצת מרחבים שבנגב שי חג'ג' סיפר כי "נוצר מצב אבסורדי שבו בנגב משלמים את מחירי התקנות ואילו בצפון משלמים מחירים של אפילו 40 אגורות. כמות הגשמים בצפון היא פי 3 ממה שיורד בנגב. במקום לעודד את החקלאים בנגב, מעודדים את חקלאי הצפון. אנחנו לא נגד, אבל צריך להיות שוויון. אמבטיית המחירים תביא את המחירים בכל הארץ למחירים נורמליים. ב- 2.36 שקלים אי אפשר לעשות חקלאות בנגב. חלקות מתייבשות. אנחנו מצפים מהמדינה וגם ממקורות להוביל את המהלך הזה כדי להוזיל את מחירי המים בנגב. המצב הנוכחי לא הגיוני". חג'ג ציין כי התעריפים אמורים להתעדכן בקרוב, ולעלות ל-2.8 שקלים בפעימה ראשונה ו-3.4 שקלים בפעימה שלישית. "במחירים של היום חקלאים לא מגדלים, אז להעלות עוד את המחירים?"
מרשות המים נמסר: מחירי המים השפירים המסופקים על-ידי חברת מקורות לחקלאות אחידים בכל הארץ. השוני במחיר לחקלאות יכול להתבטא בהשוואה בין מי שלא רוכש מים ממקורות, אלא מפיק אותם בהפקה פרטית. בנוסף, קיימת גם אספקה של מים נחותים לחקלאות - בעיקר מי קולחין מאיכויות שונות, המסופקים בתעריפים נמוכים יותר - בהתאם לאיכות המים (שניוני שלישוני וכיו"ב)
ולזהות הספק (מקורות, מפעלי השבת קולחין פרטיים). רשות המים בוחנת מודל ליצירת מספר אזורי צריכה (לחקלאות) ברחבי הארץ, לפיו תמהיל השירותים לכלל סוגי המים והתעריפים בגינם יהיה דומה בין האזורים השונים או לשינוי ההיטל המוטל על ההפקה הפרטית. חשוב להדגיש כי בהתאם להסדר החקלאים לגבי תעריף היעד לחקלאות, תעריפי המים השפירים המסופקים מאת מקורות צפויים להמשיך ולעלות לתעריף היעד שנקבע לחקלאות".
מחברת מקורות נמסר: "רשות המים היא הגורם האחראי על קביעת תעריפי המים לחקלאות בישראל". באשר לטענות חקלאי הצפון נאמר כי "מודל האמבטיה, שהוצע על-ידי מקורות, מתקן אפליה רבת שנים ומסדיר עוול היסטורי. ה'אמבטיה' יוצרת מחיר הוגן ושוויוני עבור מים שפירים לחקלאות לכלל חקלאי הארץ. כיום, קבוצה מצומצמת של חקלאים בצפון נהנית ממחירי מים שפירים לחקלאות הנמוכים, באופן דרמטי ומפלה, ממחיר התקנות אותו משלמים חקלאי הדרום (התעריפים נקבעים על ידי הרשות הממשלתית למים וביוב). יישום מודל תעריפי אחיד למים שפירים לחקלאות, כנהוג בצריכה הביתית, יביא בהכרח להסדרת הענף, כפי שנהוג בשירותים ציבוריים אחרים, בהם המחיר לצרכן הוא אחיד: תעריף חשמל, דואר, חידוש רישיון נהיגה ומבחן נהיגה (טסט), ועוד".
לפנייה לכתב/ת 
