החרדים לא מתפללים על הומואים פצועים
המראות הקשים של אדם בלבוש חרדי שדוקר נערים ונערות יהודים, לא הצליחו להניע את אמות הסיפים במגזר. הכאב לא מסתתר מתחת לפני השטח, הוא פשוט לא קיים. מבחינת החרדים איסור התורה על משכב זכר הוא מוחלט, ושליסל הוא לא יותר מאשר "יגאל עמיר" חרדי
לא בכל יום מנסה יהודי דתי לרצוח ילדים בני עשרה רק בשל אורח חייהם ונטיותיהם המיניות. ולכן זכה המעשה המזעזע של ישי שליסל, המטורף בעל החזות החרדית, לגינויים מכיוונים שונים בחברה הישראלית.
אלא שרק מגזר אחד לא רשם זעזוע רבתי – זה שממנו יצא המפגע.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
העצב, הכאב והזעזוע שמייצרים את אותה סולידריות יהודית מוכרת מאירועים טראגיים לאומיים אחרים, לא קיימים בפשטות במקרה הזה. העיתונות החרדית כמעט ולא עסקה בטרגדיה, במסגרות הפורמאליות לא הוקדשו שיעורי חינוך - ופסיכולוגים לא הגיעו כדי לשוחח עם בני נוער חרדים על העובדה שילדים כמותם, או כמעט כמותם, צעדו ברחובותיה של ירושלים, כאשר משום מקום הגיח לעברם פסיכופט עם שנאה בעיניים וסכין ארוכה ביד - וניסה לקפד את חייהם.
כל מה שחדש ומעניין - בערוץ היהדות :
- אחים, שריפה: ארבע זעקות השכמה/ הרב יואל בן-נון
- שיחות נאצה לחיילים החרדים: "יימח שמך, תישרף בגיהנום, יש דין ויש דיין"
- הרבנים הראשיים: "דינו של הדוקר חמור משל רוצח"
גם המראות המוכרים לכולנו מימי "צוק איתן" ודומיו, לא נראו פה. לא היו אברכים הקוראים פרקי תהלים בדבקות לרפואת הפצועים, ולא אגודות צדקה חרדיות המנסות לסייע למשפחותיהם בכל דרך, ובכך סוללות נתיב אל לב הקונצנזוס הישראלי.
הפציעה של הנערות והנערים הלהט"בים ביום חמישי האחרון, לא גירתה את הרף החרדי המתיר לבני הקהילה לייצר תהליך של "ישראלזיציה" כמו במקרים דומים. הכאב או הזעזוע לא מסתתרים מתחת לפני השטח, וגם לא פועמים בלבבות החרדים שצופים בתמונות הקשות. הם פשוט לא קיימים.
הומוסקסואליות? בעיני החרדים זה האסון
מהיכן נובעת האדישות, שלא לומר ההתעלמות החרדית הזו? התשובה לשאלה הזו כמעט פרוזאית: היחס של החברה החרדית להומוסקסואליות לא השתנה במאומה מאז ימי התנ"ך. "משכב זכור" שם, מוגדר כמעשה "תועבה". הוא לא רק אסור, כי אם חרפה שפלה ונקלית.
בנורמה התנ"כית הזו לא חלו שינויים, לפחות לא ברחוב החרדי. גם במאה ה-21 מתייחסים החרדים להומוסקסואליות כאל חטא, "מחלה" ו"סטייה קשה", והתופעה בעיניהם היא לא פחות מאסון שחייבים למגר.
בתוך התפיסה הכל כך חד-מימדית הזו, מסתובבים ברחוב החרדי אין-ספור סיפורים על צעירים חרדים מבועתים, המבינים כי הם נמשכים אל בני מינם - ומכאן שיתקשו להינשא ולקיים חיי משפחה נורמטיביים בקהילה השמרנית. הוריהם שולחים אותם לסדרת פגישות עם פסיכולוג שינסה "להוציא את השטויות המסוכנות האלו" מהראש.
במקרים חמורים יותר הצעיר החרדי כבר נשוי, וההכרה המינית שלו מאיימת להחריב את עולמו, ואולי גם את עולמם של הוריו ואחיו, כאשר מידע על "האסון" ידלוף החוצה.
"כמה הומואים פצועים"
דקירה של צעירים וצעירות מן הקהילה, אם כן, לא באמת מניעה את אמות הסיפים במגזר. נטילת החוק לידיים ואקט הדקירה נתפסים גם בעיני החרדים כאלמנט של טירוף, ועם זאת, התוצאה לא מזעזעת אותם במיוחד.
מבחינת החרדים, שליסל הוא סוג של "יגאל עמיר" חרדי, שמעשהו מיותר ואפילו מטורף, אולם תוצאות מעשיו אינם אסון קולוסאלי. "כמה הומואים פצועים" ברחוב החרדי, לא שונים מידיעה על קטטת דמים בפאב תל-אביבי בליל שבת. גם הצעירים הפצועים בפאב לא מעניינים איש ברחוב החרדי, ולא מתפללים לרפואתם, ממש כשם ששמה של הצעירה הנאבקת על חייה בהדסה עין כרם, לא נישא בתפילה.
בנורמות התנ"כיות יודו גם החרדים, אם כי לא בקול רם. גם בתוכם חלו שינויים מרחיקי לכת. אירועים שהיו טריוויאליים בתקופות קדומות, נחשבים היום למוקצים ומאוסים. תופעת העבדות שזוכה ללא מעט פסוקים במקרא, ולאלפי דפים בתלמוד, בהלכה, ובספרות התורנית - לא יכולה להתקיים במציאות המודרנית המערבית. גם היחס התנ"כי לירושת הבנות, לאישה סוטה, לתופעת "המוהר" ועוד כהנה, רחוקים מהחברה החרדית מודל 2015.
האם היחס להומוסקסואליות עשוי גם כן לקבל מטמורפוזה כזו? התשובה איננה פשוטה. איסור התורה על משכב זכר הוא מוחלט ואינו משאיר פתח להיתר. בפרשנות החרדית הוא נכלל באחת משלוש העברות הבודדות שעליהן נאמר "ייהרג ובל יעבור". אין כל דרך חוקית "לעקוף" את האיסור, והרבנים הליברלים שמקיימים מפגשים עם הומואים דתיים זורים חול בעיניהם, שהרי הסטטוס "הומו דתי" הוא סוג של אוקסימורון בעולם האורתודוכסי.
החברה החרדית המחויבת באופן אבסולוטי - פרקטי וחברתי - לטקסט ההלכתי, לא תאפשר לגיטימציה כלשהי להומואים, גם לא בצורה של שיח. החומות ההלכתיות גבוהות מידי. לאחר שבוע קשה, וכאשר הפצועים עוד מדממים לפנינו, אין כאן בשורה. הדיכוטומיה הבלתי פשוטה הזו תותיר את היחס החרדי אל חברי הקהילה, קשה ומנוכר.
מבחינת החרדים הוא סתם מטורף. ישי שליסל
צילום: רויטרס
אליעזר היון
צילום: אלי קובין
מומלצים
