שתף קטע נבחר

של מי חוב הארנונה של 2 מיליון ש' באומן 17?

השטח שעליו פעל המועדון בי-ם שייך לחברת "ראש חשמל". החוב נצבר בעשור שעבר על ידי חברות ששכרו את הנכס. אז מי ישלם לעירייה?

עיריית ירושלים דרשה מחברת "ראש חשמל", המחזיקה את הקרקע ברחוב האומן 17 בעיר, לשלם חוב ארנונה של יותר מ-2 מיליון שקל שצברו חברות בבעלות איש חיי הלילה ראובן לובלין, ששכרו את הנכס בעשור הקודם. אבל בית המשפט המחוזי בעיר הורה לבטל את החוב וקבע: העירייה פעלה באופן לא סביר כשניסתה לגבות אותו מחברה בעלת אמצעים רק משום שלא הצליחה לגבות את החוב מהחייבת האמיתית – חברה חדלת פירעון.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

 

ראשית הפרשה בבקשה של "ראש חשמל" מהעירייה שתספק לה אישור על היעדר חובות כדי שתוכל לרשום את זכויותיה בקרקע ברחוב האומן 17. מנהל אגף השומה סירב להעניק את האישור משום שקיים חוב ארנונה במקרקעין עבור התקופה שבין ינואר 2005 לאוקטובר 2010, בסכום של 2,120,003 שקל. אלא שהחוב הזה, כאמור, היה שייך לשוכרים הקודמים של הנכס.

 

במאי 2015 הגישה "ראש חשמל" עתירה לבית המשפט המחוזי בעיר כדי שיורה לעירייה להנפיק את האישור המבוקש ויקבע שהחוב לא שייך לה. לטענת החברה, בתקופה המדוברת החזיקו במקרקעין חברות שונות של לובלין שהיום הן חדלות פירעון, ולכן העירייה לא הצליחה לגבות מהן את הארנונה.

 

העירייה טענה מנגד ש"ראש חשמל" התנהלה בחוסר תום לב וסייעה לאותן חברות לא לשלם את חוב הארנונה. לדבריה, כבעלת הקרקע, העותרת מחויבת להודיע על כל שינוי של מי שמחזיק בנכס. משלא הודיעה, טענה העירייה, היא זו שצריכה לשלם את הארנונה.

 

"ראש חשמל" השיבה שהמחזיק בנכס הוא זה שצריך לעדכן את רישומי העירייה. לפיכך, אותן חברות שפעלו במקום בשנים 2010-2005 הן שהיו צריכות להודיע על סיום החזקתן בנכס והן אלה שחבות בתשלום הארנונה. היא הסבירה שכל החברות הללו היו בבעלות אותו אדם, ולכן היא עצמה, כבעלת הקרקע, לא פעלה לשנות את שם החברות המחזיקות בכל פעם שהתחלפו.

 

סירוב בלתי סביר

השופטת נאוה בן-אור ציינה שלפי החוק נישום שהפסיק להיות בעלים של נכס או שהפסיק להחזיק בו צריך להודיע על כך בכתב לעירייה. אם לא הודיע – העירייה רשאית להמשיך לחייבו בארנונה. כמו כן קובע החוק שמי שמכר, העביר חזקה או השכיר נכס צריך למסור לעירייה מידע על מהות העסקה והצדדים לה.

 

השופטת קבעה כי התנהלות "ראש חשמל" לא הייתה חסרת תום לב או מתוך כוונת מרמה, ולמעשה העירייה הודתה שידעה בפועל מי היו המחזיקים בנכס, וידיעה זו משמשת כתחליף להודעה הנדרשת מאת המשכיר. לכך מצטרף המחדל של העירייה, שלא פעלה זמן רב כדי לגבות את החוב ממי שהייתה צריכה.

 

מה שקרה בפועל, ציינה השופטת בן-אור, הוא שהעירייה ניסתה לגבות את החוב של חברה חדלת פירעון מחברה שיש לה אמצעים כספיים, אפילו שהחוב לא שייך לה.

 

לבסוף נקבע שלא ניתן לתת לכך יד וסירוב העירייה להעניק ל"ראש חשמל" את האישור במצב כזה הוא בלתי סביר. לפיכך התקבלה העתירה: השופטת ביטלה את דרישת התשלום ל"ראש חשמל", הורתה לעיריית ירושלים להעניק לה את האישור המבוקש, וחייבה אותה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ העותרת: עו"ד ראובן יהושע, עו"ד מיכל מישל
  • ב"כ המשיבה: עו"ד אילן דובר, עו"ד חיים קרישר
  • עו"ד נלי בן-דרור עוסקת בדיני מקרקעין ומיסוי עירוני
  • הכותבת לא ייצגה בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דינה קורן
אילוסטרציה
צילום: דינה קורן
מומלצים