ציפי לבני בדיון על פשעי השנאה: "נשיא המדינה מאוים, ראש הממשלה שותק"
לבקשת האופוזיציה התכנסה המליאה בפגרת הקיץ, לאחר הרצח במצעד הגאווה ופיגוע הטרור בכפר דומא. ח"כ לבני תקפה: "נתניהו רק שותק או ממלמל". האופוזיציה קטעה את השר ארדן שאמר: "צריך חשבון נפש, אבל האופוזיציה יצאה למסע ציד". לפיד: "מי שלא הגיע לדיון הזה - נפקד במלחמה"
"חציית הקווים האדומים בפשע השנאה במצעד הגאווה ופיגוע הטרור בכפר דומא ", בקשת סיעות האופוזיציה הובילה לדיון במליאת הכנסת הבוקר (יום ג') שהתכנסה שבוע לאחר יציאתה לפגרת הקיץ. נציג הממשלה היחיד היא השר לביטחון פנים גלעד ארדן. מלבדו הגיעו במהלך הדיון כמה חברי קואליציה. שאר הנוכחים היו חברי אופוזיציה.
בזמן נאומו של השר ארדן התפתחה מהומה במליאה, כשח"כים מהאופוזיציה קטעו אותו שוב ושוב במחאה על טענותיו שהאצבע המאשימה בימים האחרונים מופנית לכיוון מחנה הימין וחובשי הכיפות כולם.
ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) אמרה בדיון: "אין ראש ממשלה בישראל כשח"כים ושריו מאיימים להרוס את בג"ץ, והוא שותק וממלמל גינוי רפה. אין ראש ממשלה בישראל כששרים עומדים על גג, מקדשים בניינים לא חוקיים, וכשנערים זורקים אבנים ושקיות שתן על כוחות הביטחון, ובתמורה הוא נותן להם את מה שהם רוצים - בנייה נוספת. אין ראש ממשלה בישראל כשהוא קורץ לשותפיו הטבעיים ובמשך שנים לא מוכן להתוות את הקו בין השוליים למרכז, ומאפשר לשוליים האלה להשתלט על סדר היום שלנו. וחוסר הנהגה זה הזנחה. וישראל זקוקה כל כך להנהגה עכשיו.
"וכשכבר קם מנהיג כזה כמו נשיא המדינה, שעשה את כל מה שמנהיג הגון, כל אדם, צריך לעשות - להשתתף בצער, לבקר את הפצועים, ולגנות באופן כן ונחרץ – אז הוא זה שחשוף לאיומים. חשוב שנאמר כאן מהבית הזה לנשיא המדינה: אנחנו איתך. מגבים, עומדים לצדך. אתה במקום הנכון, עושה את הדבר הנכון. ואנחנו נמשיך לעמוד לצדך גם אם כרגיל ראש הממשלה שותק".
השר גלעד ארדן אמר בדיון: "ראינו כולנו בשבוע החולף שני פשעים חמורים, פשעי שנאה, שני פיגועים בלתי נתפסים ובלתי נסלחים. התכלית של כולנו היא קודם כל להגן על כל אדם באשר הוא אדם. ראש הממשלה, שרי הממשלה וחברי הכנסת מימין ומשמאל גינו את מעשה הרצח השפלים והביעו זעזוע אמיתי וכאב. אומר זאת שוב: כחברה אנו צריכים לשבת ולעשות חשבון נפש. עלינו כממשלה לפעול עוד יותר לחפש כל דרך חוקית כדי למצוא את הרוצחים המתועבים ולהעמידם לדין כדי שישלמו את המחיר הגבוה ביותר.
"גם המחנה הפוליטי שאני משתייך אליו צריך לחפש את התיקון ואת השיפור שיבטיח שלא יהיו בתוכנו אנשים כאלה, שיחד עם ההזדהות עם הרעיון הלאומי, מצליחים לעוות אותו עד כדי כך שהם מוצאים לעצמם הצדקה כדי לבצע מעשים כל כך נוראיים ושפלים".
אלא שכאן פנה ארדן לחברי האופוזיציה: "אבל אחרי שאמרתי את זה, אני חושב שיש גם דרך לא טובה להגיב למעשים האלה. מה שעשיתם מעל הבמה זאת הדרך הפחות טובה כדי להגיב למעשים האלה. להגיד שהמעשים האלה לא בקצוות, ולצאת למסע ציד של המחנה השני, זו לא הדרך שתביא את התיקון. ראש הממשלה הרי לא באמת שתק כפי שאמרה לבני. הוא גינה, הוא ביקר את הפצועים, כינס את הקבינט, התקשר לאבו-מאזן כדי להביע תנחומים. אני זוכר ימים בבית הזה שאותם אלה שמדברים על אווירה של הסתה נותרו שלווים אל מול נאומים כמו נאום השאהידים של ח"כ אחמד טיבי".
יו"ר יש עתיד יאיר לפיד תקף את היעדרם של ח"כים רבים, בעיקר מהקואליציה, מהדיון: "נהוג בכנסת ישראל שאתה מתייצב מול מליאה ריקה לדבר אל מצלמות הטלוויזיה או אל מיעוט הח"כים שנמצאים. ואני רוצה לדבר אל הכיסאות הריקים. כי בכל אחד מהכיסאות הריקים במליאה הזו יושב מישהו שברח מאחריות, בכל אחד מהכיסאות הריקים יש עריק ממלחמה שמתנהלת כרגע בתוך החברה הישראלית. כל אחד מן העריקים האלה הרי שואל את עצמו אם הוא רוצה להתגרות בבסיס הפוליטי שלו, אם יזכרו לו את זה בפריימריז".
לפיד הוסיף: "בחברה הישראלית יש מלחמה. המלחמה היא לא בין ימין לשמאל. המלחמה היא בין המרכז השפוי לשוליים שיצאו מדעתם. המלחמה היא בין הציניות והאי-האפכתיות, ההיעדרות, הנפקדות והכיסאות הריקים לבין האנשים שמוכנים לשים את גופם בקדמת המאבק על דמותה של החברה הישראלית. אז מישהו צריך להגיד לכיסאות הריקים – המאבק הזה לא מיותם. בדם שנשפך במצעד הגאווה ביום חמישי בירושלים, דמה של שירה בנקי ז"ל, אנחנו נצבע את השלטים והדגלים שנאבקים על חופש הביטוי והחופש מדעות קדומות וגזענות חשוכה. באש שכילתה את גופו של עלי דוואבשה, תינוק חף מפשע, תהיה אש התמיד של האנשים שהחליטו לא להיות כסא ריק בעת הזו. אלא לעמוד ולהיאבק בקול רם".
"האבנים שנזרקו על כוחות הביטחון וחיילי צה"ל בבית אל הן גם האבנים שבהן נשתמש כדי לחזק את יסודותיו של בית המשפט העליון של מדינת ישראל. כי אנחנו לא מוכנים להיות כיסאות ריקים במליאה ריקה".
ח"כ אראל מרגלית אמר על הדוכן במליאה: "לשנאה המופצת יש השלכות, ואלו שזרעו את זרעי השנאה אתמול יצרו תשתית לפשע של היום או לפשע של מחר. אין עשן בלי אש, ואין פשע שנאה ללא שנאה אלימה, יוקדת ומתמשכת. כבר הרבה זמן שיש כאן אווירה מסוכנת שנותנת לגיטימציה לגזענות, ללאומנות ולשנאה. כבר הרבה שקורצים עין מול תג מחיר. כבר הרבה זמן שחברי כנסת מתחרים ביניהם מי יותר קיצוני בהסתה נגד ערבים, נגד להט"ב, מי יותר פטריוטי בסתימת פיות לשמאלנים, מי יותר ימני בהשתלחות בבג"ץ ובשלטון החוק.
"וזה הרעיל אותנו ואת כל הבארות של החברה שלנו. שנאה הפכה למציאות חיינו הפוליטית והחברתית. רבותיי, הסכין שננעצה בבשרם של צעירים במצעד הגאווה כוונה ללב הדמוקרטי שלנו. הגפרור שהצית תינוק פלסטיני, משפחה, באמצע הלילה, ביקש לכבות את הנפש היהודית והציונית שלנו, ולהפוך אותה ללאומנית וקיצונית. והאבנים על חיילי צה"ל רוצות לשבור את שריון מדינת החוק שלנו".
יו"ר סיעת המחנה הציוני ח"כ מרב מיכאלי יזמה את הבקשה והבהירה: "שני פשעי השנאה האיומים של הטרור היהודי חייבים לעלות לדיון בכנסת. נדרוש מראש הממשלה ומשאר מנהיגי הימין הלאומני להציג לכנסת פעולות למיגור הטרור היהודי, ולא הצהרות ריקות מתוכן". בימים האחרונים נשמעו קריאות במערכת הפוליטית להפעיל כלים חמורים יותר בטיפול בגזענות, בהסתה ובאלימות.
יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג קרא להוציא מחוץ לחוק ארגונים כמו להב"ה ולה-פמיליה ולהפעיל את אותם כלים המיועדים לטיפול בטרור האיסלאמי כגון מעצרים מנהליים ואף לשקול הריסת בתים של מחבלים יהודים. במערכת הפוליטית נשמעו גם גינויים חריפים נוכח האיומים ששוגרו לעבר נשיא המדינה ראובן ריבלין.
אתמול ליוו אלפים למנוחות את שירה בנקי, בת 16, שנרצחה עת השתתפה במצעד הגאווה בירושלים בסוף השבוע. היא נפטרה מפצעיה שלושה ימים אחרי הפיגוע במצעד, שבו נפגעה באורח קשה מדקירותיו של ישי שליסל. מהמשפחה נמסר: "שירה שלנו המקסימה נרצחה רק בשל העובדה שהייתה נערה בת 16 שמחה, מלאת חיים ואהבה שבאה לתמוך בזכותם של חבריה וכל אדם לחיות לפי דרכם. ללא כל תכלית ובשל רשעות, טפשות ורשלנות קופד פתיל חייה של הפרח המקסים שלנו".
אמו, אביו ואחיו של הפעוט עלי דוואבשה, שנרצח בהשלכת בקבוקי תבערה לעבר ביתו בכפר דומא בסוף השבוע, עדיין מאושפזים במצב אנוש. בתל השומר מאושפזים האם, ריהאם, ובנה בן הארבע אחמד. שניהם מורדמים ומונשמים, ועדיין נשקפת סכנה לחייהם. בבית החולים סורוקה בבאר שבע מאושפז אבי המשפחה, סעד, וגם הוא סובל מכוויות חמורות ועדיין נשקפת סכנה לחייו. אמש הגיעו רבים לבקר את בני המשפחה ולחזקם בשעותיהם הקשות.
בין המבקרים היה ד"ר א-דין אבו אל-עיש, הרופא הפלסטיני ששלוש מבנותיו נהרגו מירי פגזים של צה"ל במבצע "עופרת יצוקה": "באתי להזדהות עם הכאב. חייבים לטפל באלימות באומץ ובחוכמה". רות שפירא, אמה של איילה שנפצעה קשה לפני שמונה חודשים מבקבוק תבערה שהושלך לעבר הרכב של אביה בשומרון, הגיעה לשם אף היא והציעה לסבו של עלי התינוק, חוסין: "תדבר איתם, שהם ישמעו את הקול שלך, הם שומעים אותך".
לפנייה לכתב/ת 
