הראל טל מת פעמיים, וחי כדי לשיר על זה
הפעם הראשונה הייתה בהתרסקות שאחרי העקירה מגוש קטיף: "אני עוד חולם לפעמים בלילות על החזרה לבית". הפעם השנייה הייתה לאחר שחטף מכת חשמל שכמעט והכריעה אותו: "מנהל המחלקה הביט בי במבט משונה, ואמר כי זו משמעותו של המושג 'נס רפואי'". מהחוויות הללו נולד אלבום בכורה מלא באמונה
הראל טל היה בן 17 בעיצומם של ימי ההתנתקות; בגיל ההתבגרות הרגיש, הסוער, לאחר שכל חייו היו חולות גוש קטיף - תבנית נוף מולדתו. טל, בנו של הרב שמואל - ראש ישיבת "תורת החיים" בנווה דקלים (וכיום ביד בנימין) – התרסק בעקבות ההתנתקות כמו צעירים רבים אחרים, ואת השברים הוא נושא עמו עד היום.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
השברים הללו מרכיבים את פס הקול של אלבום הבכורה שהוא מוציא בימים אלה ממש, "נפשי בשאלתי", שיצירתו והולדתו הושפעו באופן ישיר מההתנתקות – אך גם מתאונה שכמעט וקיפדה את חייו.
עוד תרבות בערוץ היהדות :
- תערוכה: סופרמן עם שפם
- שיר: האזינו לחדש של אברהם פריד
- הצגה: לא לדתיים בלבד: ההתנתקות מגיעה לבמת התיאטרון
- ספר: ישי שריד: עם יד על הלב, מי רוצה בית מקדש?
"בהתנתקות היו שני אלמנטים כל כך כואבים", הוא מספר. "ראשית, הגירוש שהיה בכפייה מהבית שלך, שאותו אתה כל כך אוהב. עד היום אני חולם לפעמים בלילות על החזרה לבית. בנוסף, היה כאן שבר אמוני גדול. היינו בטוחים שאנחנו הולכים עם האמונה שלנו עד הסוף - ופתאם זה נגמר".
"מתוך הצרה מגיעה הישועה"
טל מתקשה להשתמש במילה "התנתקות". "הגירוש", כדבריו, "הוליד שני דברים שמשלימים האחד את רעהו: כאב ואמונה, משבר ותקומה. היה הרבה צער, התמודדות איומה, שבר נורא, אך דווקא אלה הולידו בנו את הכוח להתגבר, להתחיל מחדש, ולפרוץ קדימה עם כוחות שהולידו מילים ולחנים ממקורות עמוקים בנפש".
איך כותבים מוזיקה מתוך השבר?
"זה חלק מהאמונה שלנו בה'. רואים את זה הרבה בתהילים, כשדוד אומר למשל 'עת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע'. דווקא מתוך הצרה מגיעה הישועה. גם כשמקבלים צביטה מאבא, מתבוננים ורואים שהוא עדיין פה".
בעשור שחלף הוא הספיק להינשא וללמד בישיבה הגדולה שפתח אביו מחדש ביישוב יד בנימין, אליו
האלבום היה השלב הבא והמתבקש, שבו הכניס את החותם האישי של הכאב והגעגוע: "עד מתי נתעה בתוהו לא דרך, עיר מושב גם לא נמצא / חגים נעים כמו שיכור, כל חמתינו תתבלע / זה עתה בצר לנו אנו צועקים אליך, ממצוקותינו הוציאנו / ונודה לך על רוב חסדך ונפלאותיך", כתב.
"קל לראות שהשיר מבוסס על פרק ק"ז בתהילים", טל אומר, "אבל הוא מתאר בדיוק את אותו משבר ואמונה, גלות ותקומה. צרות גועשות מכל הכיוונים, אין בית, אין מושב, והזעקה של 'ממצוקותינו הוציאה' מולידה את הגאולה, ואת הישועה שעליה יש להודות".
הפראמדיק קבע את מותו
לפני שנתיים הוזמן טל להנחות חופה של חבר בבאר שבע, כאשר במהלך הטקס הכה בו זרם חשמלי עז, ועצם העובדה שהוא חי בינינו מוגדרת על ידי הרופאים כ"נס רפואי": "כפי הנראה, היין שבכוס נשפך על אחד הכבלים החשופים, והוא העביר בי זרם כל כך חזק - עד שהמיקרופון שהחזקתי נצמד לי לחזה מבלי שיכולתי לנתק אותו", משחזר טל.
הרב שערך את החופה, הבחין בצעיר שמאבד את הכרתו, וניסה לנתק אותו מן המיקרופון. כתוצאה מכך, נפגע אף הוא מן הזרם החשמלי. רק כעבור דקות ארוכות הצליח אבי הכלה לחלץ את המנחה מן החופה כשהוא מחוסר הכרה ללא דופק או נשימה. הפרמדיק שהגיע למקום ביצע החייאה בטל הפצוע, אך זמן מה הכריז כי מוטב לקבוע את מותו. למרבה המזל, הפרמדיק הנוסף שהגיע אתו, בחר שלא להתייאש - וכעבור מחצית השעה חזר לבו של טל לפעום.
"שכבתי במשך יום וחצי מורדם ומונשם, והרופאים הבהירו כי סיכויי 'לצאת מזה', ועוד בריא ושלם – קלושים. למרות זאת התאוששתי במהירות, הזיכרון חזר אט-אט, וכעבור שישה ימים השתחררתי מבית החולים ללא פגע. מנהל המחלקה הביט בי במבט משונה, ואמר כי זו משמעותו של המושג 'נס רפואי'".
בימים שאחרי ההתאוששות המהירה סיפרה שירה, רעייתו של הראל טל, על הרגעים הקשים שעברה: "הייתי במקרה בצפון כאשר נודע לי שהוא מתנדנד בין חיים למוות. מאחר שהוא אושפז בבאר שבע, הייתה לי דרך ארוכה ורבת ייסורים עד שהגעתי לבית החולים. בדרך לא הפסקתי מלפזם את הניגון שאותו הלחין בעלי זמן לא רב קודם לכן, למילים מתהילים 'רחמיך רבים ה''. המילים הפשוטות והמחזקות, כמו גם הלחן של בעלי, נתנו לי כוחות בשעות הקשות בחיי".
השיר "רחמיך רבים ה'" מופיע אף הוא באלבום, ומוקדש לשירה. מלבד שירים מקוריים, מכיל האלבום גם שירי משוררים מימי הביניים – לצד שיו של הפזמונאי הישראלי עוזי חיטמן, "אני העבד", שמקבל לחן חדש ומפתיע: "קראתי את השיר בפעם הראשונה, בלי להכיר את הלחן המוכר בביצועו של איציק קלה, והרגשתי שאני חייב, פשוט חייב, לתת למילים המופלאות הללו מנגינה", אומר טל.
