האם "ילדים מרדנים" זכאים למזונות מאביהם?
עתירות לביטול תשלום לילדים שמסרבים לפגוש את אבותיהם מוגשות חדשות לבקרים. מהם השיקולים שיילקחו בחשבון ומה יכריע את הכף? מדריך
בני וציפי, הורים לשלושה ילדים בני 4, 8 ו-16, החליטו להיפרד, ובמסגרת הגירושים נקבע כי האב ישלם לילדיו מזונות בסכום של כ-6,000 שקל מדי חודש. אולם כשנתיים לאחר הגירושים נתגלע סכסוך בין בני לילדים, שלא הסכימו להיפגש איתו: לא במסגרת הסדרי ראיה, לא ללון בביתו וכמובן שלא לחופשות ארוכות.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- קצין משטרה היכה עצירה. הפיצוי: 395 אלף ש'
- אין קצבת שארים: ביטוח לאומי נגד אישה מוכה
- רכש לא חוקי בבסיס יעלה לצה"ל 2.7 מיליון ש'
- חרף סכנת חיים: יולדת תפוצה על כריתת רחם
רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
בני ניסה לחדש את הקשר, ביקש לקיים טיפולים משפחתיים והתמודד עם עלבונות לא קלים, אך ללא הועיל. לדבריו הוא גילה שהמשקעים מהגירושים הביאו לכך שאשתו לשעבר מסיתה את ילדיו נגדו.
סיטואציה מסוג זה מעלה שאלות רבות. האם בני רשאי להפסיק לשלם מזונות? האם קיים דין שווה מבחינה זו לגבי הילד הגדול בן ה-16 והקטין בן ה-4? האם ביטול המזונות יפגע בניסיונות להחיות את הקשר בעתיד? האם שלילת מזונות תשפיע על צורכיהם הבסיסיים של הקטינים? האם בני עשה כל שניתן מבחינתו?
עתירות לביטול מזונות ילדים "מרדנים" מונחות לא אחת לפתחן של הערכאות המשפטיות. הרשימה הקצרה שלפניכם תבחן מהם השיקולים המרכזיים שמנחים את בתי המשפט בבואם לדון בתיקים אלה.
צעד קיצוני וחריף
השופט אליקים רובינשטיין התווה בפסיקת בית המשפט העליון את השיקולים אשר עומדים על הפרק בנוגע למזונות ילדים מרדנים. בפסק דין שניתן על ידו בקיץ 2010 הוא בחן את הנושא באופן מעמיק וניסה לצקת פרשנות ותוכן לסעיף 9 בחוק לתיקון דיני המשפחה. זהו הסעיף שקובע כי בית המשפט רשאי לבטל מזונות במידה שהוכחה בפניו התנהגות "מחפירה" מצד הזכאי (הילד).
בשלב ראשון יש להבין כי האפשרות העקרונית להפחית ולבטל מזונות ילדים קיימת לא רק בחוק. במשפט העברי, המהווה את המקור לתשלום המזונות בישראל, מדובר על חובה מוחלטת עד גיל שש בלבד (ובלשון מקצועית – "קטני קטינים").
השופט רובינשטיין הדגיש כי הרשות שבידי בית המשפט להפחית או לשלול מזונות ילדים סרבנים משקפת "תפיסות ערכיות בדבר מערכת היחסים בין הורים לילדיהם". עם זאת, באותה נשימה צוין כי הזכות למזונות היא הכלל והשלילה היא החריג. כלומר: בית המשפט מכיר בכך שילדים אינם אחראים להתנהגות הוריהם בגירושים ואף לא לתוצאות או ההשלכות של פרידתם על חייהם.
שלילת מזונות תיעשה בזהירות ויפים לכך דבריו של הנשיא שמגר שפסק כי זהו "צעד קיצוני וחריף" שבדרך כלל יש להימנע ממנו, ולנקוט רק בנסיבות יוצאות דופן. גם כאשר נמצא כי הילדים הם אכן מרדנים, וגם כשהאב מוכיח תום לב וניסיון כן לתקן את הקשר בטרם הגשת העתירה לביטול המזונות, ינסה בית המשפט ללכת בדרך ביניים. למשל, להפחית את המזונות, להקפיא אותם לתקופה מוגבלת וכדומה.
ביטול מזונות מול טובת הילד
בבתי המשפט נקבע לא פעם כי יש להעמיד שלילת מזונות מול עיקרון העל של טובת הילד. ההתייחסות לעיקרון טובת הילד בוחנת לא רק את מערכת היחסים בין הקטינים לאביהם אלא גם את ההשפעה שעלולה להיות לביטול המזונות על האפשרות לתיקון הקשר בעתיד.
כמו כן, גם אם בית המשפט מתרשם שהילדים מתנהגים בצורה "מחפירה", ואפילו אם הוא סבור שאין כל תקווה לשקם את היחסים, המזונות לא יבוטלו אם הדבר יסכן את צורכיהם הבסיסיים. במקביל, בית המשפט מתייחס גם להתנהגותו של האב תוך ניסיון להתחקות אחר המניעים שעומדים מאחורי עתירתו.
בדוגמה של בני וציפי, בית המשפט ייקח בחשבון כמה שיקולים וישאל שאלות רבות. האם ניתן להגדיר את התנהגות הילדים כלפי בני "קיצונית ונדירה"? האם קיימת חלופה מתונה יותר כגון הפחתת מזונות או הקפאתם? האם ניתן לייחס את האשמה לסרבנות הקשר אל רצונו העצמאי והאמיתי של הקטין, או שמא גם בני או ציפי אשמים?
כמו כן, בית המשפט יבדוק האם בני עשה כל שביכולתו בכדי לחדש את הקשר (למשל, על ידי השתתפות בפגישות למיתון הלהבות או מימון טיפול פסיכולוגי מתאים)? כיצד ישפיע ביטול המזונות על הסיכוי לחדש את הקשר בעתיד? וכמובן – האם ביטול המזונות עלול לגרום לפגיעה בקיומם הסביר של הילדים?
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד גילה עיני
עוסקת בדיני משפחה וגישור במשפחה
לפנייה לכתב/ת 
