החליק במרכז המסחרי. הפיצוי: 729 אלף שקל
בדרכו לפגישה עסקית במרכז המסחרי ברמת אשכול בירושלים נפל אדריכל על גרם מדרגות ונפגע בגבו. בית המשפט נדרש להחליט מי יפצה אותו
אדריכל שהיה בדרך לפגישה עסקית החליק על רמפה שהוצבה על גרם מדרגות במרכז המסחרי ברמת אשכול בירושלים. הוא נפגע בגבו ותבע פיצוי ממינהל מקרקעי ישראל, מעיריית ירושלים והחברה שבנתה את המתחם. התביעה הסתבכה והלכה כשהוגשו הודעות נגד בעלי החנויות במקום, אך לבסוף נקבע שהפיצוי לנפגע יעמוד על 729 אלף שקל.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- קצין משטרה היכה עצירה. הפיצוי: 395 אלף ש'
- אין קצבת שארים: ביטוח לאומי נגד אישה מוכה
- רכש לא חוקי בבסיס יעלה לצה"ל 2.7 מיליון ש'
- חרף סכנת חיים: יולדת תפוצה על כריתת רחם
רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
התאונה אירעה לפני כ-13 שנים ולימים התגלה שהאדריכל נותר עם נכות. ביטוח לאומי הכיר באירוע כבתאונת עבודה ושילם לו תגמולים. ב-2008 הוא תבע את מינהל מקרקעי ישראל (בעלי הקרקע), את חברת "שיכון ופיתוח" (שבנתה את המרכז) ואת עיריית ירושלים (האחראית על מקרקעי הציבור). הוא ביקש פיצוי על הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה, בהם כאב וסבל, הפסדי השתכרות והוצאות רפואיות.
תביעה
החליקה ב"חצי חינם". הפיצוי: 730 אלף שקל
עו"ד סימונה גולד מימון
לקוחה מעדה על נוזל בסניף ראשל"צ ורותקה לכסא גלגלים. בית המשפט קבע שהיא תפוצה על ידי הרשת, וחלק הכסף ישולם לביטוח הלאומי
בתביעה תיאר התובע כי לא הבחין ברמפה, וצירף תמונות המעידות לטענתו על כך שאדם סביר שלא מכיר את המקום היטב לא יכול לדעת שיש מפגע מסוכן בדרך. לדבריו, ניתן להתרשם שהרמפה היא שטח הפקר ושהאחראים מנסים להתנער מאחריות ולהאשים אחד את השני.
השופטת יעל ייטב החליטה לקבל את גרסת התובע לתאונה אף שלא נתמכה בעדויות חיצוניות. היא קבעה שהוא תיאר את התאונה בבהירות והעלה טענות דומות גם בתביעה שהגיש לביטוח לאומי.
הרמפה, שנבנתה על ידי אחד מבעלי החנויות במקום, נקבע, נועדה לשינוע סחורה ולא הותאמה להולכי רגל, מה גם שהשיפוע שלה היה גבוה וחד והיווה מכשול להולכי רגל. מעבר לכך, לא הוצבו סביבה שלטי אזהרה או סימונים בצבע או בחומר זוהר.
השופטת סברה שהאחריות מוטלת בעיקר על בונה הרמפה אך היא לא הייתה יכולה לחייב אותו בפיצוי משום שהתובע לא הגיש נגדו את התביעה. לשם כך היה עליה לקבל את התביעה נגד המינהל, ואז לקבל את הודעת הצד השלישי שהגיש.
בהתאם נקבע שהמינהל, כמי שרשום כבעל חלק מהקרקע, אחראי בשיעור של 70% לנזקי התובע. העירייה, שהייתה אמורה לפעול למניעת מפגעים במרחב הציבורי, אחראית ל-30%. התביעה נגד רשות הפיתוח, וגם ההודעה נגדה, נדחתה כיוון שלא היה לה קשר למקום לאחר הבנייה.
לאחר מכן קיבלה השופטת את הודעת הצד השלישי נגד בונה הרמפה, והטילה עליו 60% מהאחריות של המינהל. 10% נוספים שיוחסו למינהל הועברו לאחריות יתר השוכרים במקום – שלא טרחו לפעול להסרת המפגע אף שהיו מודעים לו.
השופטת העמידה את הפיצוי על 729 אלף שקל עבור הפסדי שכר, כאב וסבל ועזרת הזולת. מסכום זה יופחתו תגמולי ביטוח לאומי של כ-500 אלף שקל. חלוקת הפיצוי שנותר תהיה בהתאם לחלוקת האחריות כאמור.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד ד"ר גרשון ב. גרונפלד
- ב"כ המשיבה: עו"ד משה עברי, עו"ד חלי תורן, עו"ד יריב מדר, עו"ד נתי חלפין, עו"ד יגאל חברוני, עו"ד יעקב בן מלך
- עו"ד יוסף ליבנה עוסק בנזקי גוף
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים