יש לו חלום: האם פאלי בדרך לקאמבק מדהים?
אחרי שדימה קרויטר טופל בגרמניה והמציא את עצמו מחדש, גם הקופץ לגובה הוותיק יותר ביקר אצל מחולל הניסים, ד"ר יונצ'ב. אבינעם פורת תוהה האם בשנים הקרובות נזכה לשני קופצים שיעברו 2.30 מ'?
האם ייתכן שבעוד שנה, או שנתיים מקסימום, יהיו לנו שני קופצים לגובה שינתרו לסביבות ה-2.30 מ'?
לגבי אחד מהם, דימה קרויטר, אני כמעט בטוח שזה יקרה, אלא אם תקלה כלשהי תסכל את התחזית. ישנו רושם שגם הקופץ השני, ניקי פאלי, בדרך למעלה אחרי שביקר השבוע במרפאתו של ד"ר דימיטר יונצ'ב, במינכן. אותו רופא שהקים מחדש על הרגליים את קרויטר ואחרים. זהו בדיוק מסוג הקרבות שיכולים העניק זריקת עידוד אדירה לאתלטיקה.
"כשהייתי ילד בן 16, חלמתי שיום אחד נתחרה אחד מול השני כששנינו בכושר מלא. ניקי, אל תיתן לנפץ חלום של ילד בן 16", כתב קרויטר, בפוסט מרגש השבוע במהלך מסע עידוד ליריבו-חברו בקבוצת הפייסבוק
"אתלטיקה - מלכת הספורט". למרות הטיפול, פאלי, שרוב הקריירה שלו נחסמה בגלל פציעה, לא ממהר לברך על המוגמר. "איך אני יכול להבטיח דברים כאלה?" אומר ניקי, מתוך ניסיון, וגם כדי למנוע עין הרע.
אם אנחנו כבר במחוזות האופטימיים צריך לומר כי לסל התקוות מצטרף צור ליברמן בתקווה שיתקבע על ה-2.20 מ', פלוס או מינוס. כמו שאמרו כמה קואצ'רים לאנשים שעבדו עמם: "מותר לחלום". בינתיים.
בחזרה לניקי. דומה שגם הוא נדבק באופטימיות זהירה, כמו הרופא הגרמני. "אם אבריא, אני בטוח שאחזור לעצמי", הוא אומר. עבורו, לחזור לעצמו, זה לכיוון ה-2.30. נכון, הוא כבר לא הילד ההוא נטול הפציעות בן ה-19, שהשתתף בקרב הגדול ביותר באליפות העולם לנוער בקפיצה לגובה (2.29 מ' שלו לעומת 2.32 מ' של המנצח הסיני בקפיצה השלישית). נכון שהוא כבר בן 28, נתון המדאיג לא מעטים, אבל אפשר להאריך את חיי המדף של הקריירה בסיוע מוטיבציה אדירה.
אם ג'סטין גטלין טס לתוצאות מדהימות ב-100 ו-200 מ' בגיל 33, אז מדוע ניקי צריך להשפיל ראש בגיל 28? ובכלל, תראו את הקופצות לגובה הבכירות בעולם, רות ביטייה הספרדית (36), בלנקה ולאסיץ' הקרואטית המדהימה (32) והאלופה האולימפית הרוסית אנה צ'יצ'רובה (33). אז למה גיל 28 צריך לרמוז לפאלי שהוא נמצא בקצה הסקאלה? להיפך, יהיו לפניו כמה שנים טובות, אם וכאשר (שוב ההתניה הזו, מה לעשות...) יחזור ארצה במצב כשירות משופר.
בעניין הגיל, העובדה שהחמיץ תקופות מסוימות בגלל הפציעות דווקא עשויה לשמש לו כסוג של יתרון. העצם כאבה, אבל הגוף קיבל יותר מנוחה. בפרופורציות אחרות, אפשר להקביל את מה שנאמר על ג'סטין גטלין: עונש ההרחקה שלו ל-4 שנים על נטילת סטרואידים שימש כאמצעי לשימור הגוף מפני שחיקה. זהו, בכל מקרה, אחד ההסברים מדוע בגילו המתקדם הוא מגיע לרמות שלא הצליח לגעת בהן בגיל צעיר יותר.
אני עדיין פוחד להגדיר את הטיפול של ד"ר יונצ'ב בפאלי כ"הצלחה", כי חייבים להתאזר בסבלנות עד להגעת תוצאות האמת. על דימה אפשר לומר שהטיפול בו הצליח היטב, ולראייה הראיון שהתפרסם כאן ב-ynet לפני חודש וחצי, שבו הכין את כולנו לשיפור הבריאותי המשמעותי שהביא למפץ בתוצאות. מצד שני, עצם העובדה שד"ר יונצ'ב קבע כי העצם היא המטרד של פאלי, ולא האכילס כפי שגרסו הרופאים בישראל, היא פתח התקווה הגדול ביותר. גם הצלחת מבצע קרויטר התחילה בגילוי של יונצ'ב שמקור פציעתו הוא בגיד הירך האחורית ולא בגב לפי הגרסה הישראלית.
והיה ופאלי יחזור כשיר יותר, מתי הוא יוכל לספק תוצאות? קודם כל, צריך להתאזר בסבלנות. גם אצל דימה זה לקח יותר משנה בין הטיפול להישגים המצוינים. את שארית העונה שעברה הוא סיים עם 2.21, וזה היה כושרו עד לפני חודש. עד שני המסעות האירופים שהתחילו במדליית הכסף באליפות אירופה עד גיל 23 בטאלין, כולל פריצת "מחסום ה-2.22 מ'" כפי שאמר אז קרויטר, (ניתר ל-2.24 בקפיצה שהחזירה לו את בטחונו) והסתיימו באליפות לוקסמבורג, 2.29 מ' עם הכרטיס לריו.
אז מי שרוצה תוצאות כאן-ועכשיו, ייאלץ להמתין. תחילה ניקי יצטרך להתייצב על ה-2.20, להשתפר בשנה הבאה, ולהתחיל לחזור למיצוי כישרונו האמיתי בעוד שנתיים. גם גיל 30 אינו סוף פסוק. כל ניסיון להאיץ בניקי, להילחם בשעון ולהשיג תוצאות במהירות מסחררת, יכשילו אותו.
עד ניקי פאלי לא היה לנו סגן אלוף עולם לנוער באתלטיקה, עד לדימה קרויטר לא היה לנו אלוף עולם לקדטים ואלוף אולימפי לנוער במלכת הספורט. עצמו את העיניים וחשבו על האפשרות: שני ישראלים בהדר יוסף מנתרים לאיזור ה-2.30 מ'. מותר לנו לחלום, גם לנו מגיע לטעום דובדבנים.
השיפור של עומר אלמוג - מקבץ תוצאות
אלוף ישראל בריצת 1500 מ', עומר אלמוג ממכבי ת"א, שיפר בפעם השלישית ברציפות את שיאו האישי, 3:46.91 דקות בתחרות בבלגיה, ההישג ה-17 בכל הזמנים של רץ ישראלי. בשלוש תחרויות
חתך אלמוג (21) ארבע שניות משיאו האישי. נראה כי אלמוג המציג התקדמות עקבית בדרך הנכונה לביסוס מעמדו בצמרת ריצת ה-1,500 מ' בישראל, יחד עם ימר גטהון, איימרו עלמיה ואחרים.
אלין וינוגרצקי מהפועל חולון קבעה גם היא שיא אישי באותה תחרות, 11:09.81 דק' ב-3,000 מ' מכשולים. שני לנדן (רמת-השרון) קבעה את הישג השנה ב-800 מ', 2:08.49. אדווה כהן (לידר ירושלים) רצה 1,500 מ' ב-4:40.80 ונרי גטרידה (הפועל חולון) השיגה שיא אישי באותו מרחק, 4:43.47. מוקט פטנה (אורן השרון) רץ 800 מ' ב-1.50.58 (איטי ב-4 מאיות מתוצאת השנה שלו) ודוד טאייצ'ו (מכבי ת"א) רץ ב-1:52.31 . יורי שפסאי מלידר ירושלים עבר 400 מ' ב-48.84.
לפנייה לכתב/ת 
