אהבה מתחילה בהחלטה: איך לשמר זוגיות מוצלחת

מה זאת אהבה? יהונתן גפן אמר פעם: "אהבה זה כשאת רוצה שלו יהיה טוב, וכשהוא רוצה שלך יהיה טוב". זה נראה פשוט ומובן מאליו, אז למה זה כל כך מסובך במציאות? במלים אחרות, מדוע קשה לנו לאהוב?

קראו את הטורים האחרונים בסידרה:

הדרך לאושר: די להילחם בסימני הזמן - השלימו עם גופכם

להחליף ייאוש בבטחון עצמי: איך לעשות סוויץ' לרגשות

רק אם תהיו כנים, תוכלו ליהנות באמת מסקס

אל תסתפקו במועט

הביטו, למשל, על הזוגיות שלכם. התבוננו בה היטב. ובעיקר, תהיו כנים עם עצמכם. גברים יקרים, אם אתם אוהבים את מי שאיתכם, איך יכול להיות שכמעט מדי יום אתם כועסים עליה, צועקים, מעליבים ומקטינים? זה עוד בזוגיות שמכונה "טובה".

במקרה היותר גרוע, אתם מבזים אותה, משפילים אותה, מוציאים אותה מדעתה בכוונה תחילה, ממררים את חייה ואפילו לועגים לה בפרהסיה. נשים יקרות, זה מכוון גם אליכן. תסבירו לי בבקשה מה הקשר בין כל מה שכתבתי לבין אהבה.

כשאתם אוהבים, אתם אמורים לחוש ביטחון לצד הפרטנר שלכם. היא אמורה להיות החברה הכי טובה שלך, הוא אמור להיות העוגן של חייך. לא צריך להסתפק בפחות מזה. לא צריך להסתפק בפחות מהכל.

אם אתם משקרים, בוגדים, מתרחקים, מתעללים רגשית, או מסכימים לספוג את זה, אז כנראה שמשהו במשמעות העמוקה של המילה אהבה השתבש בדרך או שאתם מסתפקים במועט.

אולי זה מה שאתם רואים מסביבכם, אולי זה מה שלימדו אתכם בבית, אולי זה מה שהכנסתם לעצמכם לראש, שלא יכול להיות יותר טוב ושזה מה שיש וככה זה בחיים. מה זה משנה, בסופו של דבר אתם סובלים.

האהבה מתחילה בהחלטה

ההחלטה לאהוב אדם אחר אינה דבר של מה בכך. זו אכן החלטה, בחירה מודעת לגמרי. אחרי שלב ההתאהבות, עם הפרפרים בבטן והזיקוקים בעיניים, אתם נמצאים בתוך מערכת זוגית, שני אנשים שעד לפני זמן מה בכלל לא הכירו, כל אחד סוחב את הפצעים שלו, ואת הטראומות שלו, ואת האקסים והאקסיות.

כדי שהיחסים יצליחו, חשוב שתזכירו לעצמכם שזה לא יבוא מעצמו, שצריך לעבוד, לטפח, להשקות ולתת לזה לצמוח, כי אחרת זה יגווע  או שבמקרה הרע תתקעו את עצמכם בתוך סבל מתמשך, שרק הולך ונעשה גרוע יותר עם השנים.

האמת שזה קצת עצוב. במשך שנים, החל מגיל צעיר מאד, פנטזתם על האהבה הגדולה של חייכם. על האביר על הסוס הלבן, או על הנסיכה מהאגדות. עברתם כל כך הרבה בדרך, התאכזבתם, חוויתם מפחי נפש, זרקו אתכם, נפרדו מכם.

אחרי כל זה, כשכבר הצלחתם להתחבר למישהו או למישהי, כשהאהבה ניצתה ביניכם, ועברתם לגור ביחד, והתחתנתם, והקמתם משפחה, אתם מזלזלים בכל מה שהשגתם, פוגעים בו או בה, פותחים את הפצעים הישנים והורסים בשיטתיות את כל מה שבניתם בעמל רב. למה אתם עושים את זה?

הבחירה להתחבר, להתאחד, להשתקע ולהיות ביחד שנים, בשום פנים ואופן לא מובנת מאליה. כדי שזה לא יהפוך לסיוט, צריך לרצות בכך מאד, ולהתחייב ללכת על זה עד הסוף. לא להסתפק בפחות מאהבה אמיתית, עמוקה, מכילה ומנחמת.

זה דורש סבלנות, אכפתיות, נדיבות, חמלה, הכרה בצרכיו והקשבה לחלומותיו של האחר. זה מתחיל בשיתוף פעולה, נמשך ברצון ובנכונות, ומסתיים בהבנה שאין ברירה, צריך להשקיע לאורך זמן, בעקביות ובנחישות, שנה אחר שנה, חודש אחר חודש, יום רודף יום, במערכת היחסים. כלומר, בכם.

אינטימיות בין שני זרים לא נולדת מאליה, לא נוצרת יש מאין. וכדי שהיא תשגשג ותפרח, עליכם לקחת אחריות על חייכם, לדבר ולשתף, לחשוף ולהתוודות, כי אין חיים אחרים, אין זמן אחר ואין מישהו אחר. זה מה יש וזה הכי טוב שיש. רק תסכימו לראות את זה, ולגעת בזה ולאהוב. עד כלות.

הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת