אושר ייבוא ביצים לישראל מאוקראינה
משרד החקלאות אישר לייבא ביצים מאוקראינה ללא מכס. במקביל, כפי שפורסם ב-ynet, מתקיים מו"מ לגבי ייבוא ביצים מאיטליה. בישראל נוצר מחסור בביצים בגלל מחלת ניו קאסל וגלי החום. כמו כן, הייבוא מטורקיה הופסק בשל שפעת העופות, שכבר מוגרה. איך תדעו מהיכן הביצים שקניתם?
בשנה האחרונה, נוצר מחסור בביצים בשל התפרצות מחלת ניו קאסל בלולים בצפון הארץ. לאחר מיגור המחלה, הגיעו שני גלי חום, שפגעו גם הם בהטלה. בנוסף, מדי שנה נוצר מחסור בביצים בעונה זו בשל חגי תשרי.
מספיק או מאוחר מדי?
המשרד התיר עד כה ייבוא ביצים משלוש מדינות: הולנד, ספרד וטורקיה. בשל התפרצות מחלת שפעת העופות בטורקיה, הייבוא ממנה הופסק. לאחרונה טורקיה שוב נפתחה לייצוא, אך המשרד עדיין לא אישר ייבוא ביצים משם.
במשרד החקלאות מסבירים: "שפעת העופות בטורקיה אכן חלפה, אך הטורקים טרם תיקנו את הליקויים וטרם ענו על הדרישות שלנו בכדי שיהיה ניתן לחדש את הייבוא. חידוש ייבוא ביצים מותנה בעמידה בכל הקריטריונים הווטרינריים של ישראל".
בייבוא ביצים מספרד והולנד יש סיכון, שכן תאריך התפוגה שלהן מתקצר עד הגעתן לארץ. במשרד שקלו הארכת תאריך התפוגה של ביצים ממדינות אלה, בשיתוף משרד הבריאות, אך המשווקים העדיפו שלא לקחת סיכון.
משווק גדול אמר ל-ynet: "האישור של משרד החקלאות מגיע מאוחר מדי, שכן נדרש זמן להתארגנות לייבוא שכזה, אבל עדיף לנו לעשות את המאמץ מאשר להיתקע ללא ביצים בחגים".
2 מיליארד ביצים נצרכות בשנה. 100 אלף מייבוא
ממשרד החקלאות נמסר, כי מדי שנה מיובאות לישראל כ-100 מיליון ביצי מאכל: "מדינת ישראל מייצרת לעצמה את הרוב המכריע של הביצים הנצרכות בישראל, בהיקף של כ-2 מיליארד ביצים בשנה. בתקופות בהן הביקוש עולה על ההיצע, בעיקר סביב ראש השנה ופסח, מאשר משרד החקלאות ופיתוח הכפר (על סמך המלצת מועצת הלול) ייבוא ביצים מאירופה, כדי למנוע מחסור בשוק.
"כחלק מההיערכות לקראת חגי תשרי הקרובים, בחנו השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות שתי מדינות נוספות, איטליה ואוקראינה, במטרה לאשר ייבוא ביצים מהן לישראל, בכדי להגדיל את היצע הביצים ולמנוע מחסור.
"ייבוא הביצים באיטליה, ספרד ואוקראינה, בתוספת הייצור המקומי, אמור לספק את הביקוש בישראל. משרד החקלאות ופיתוח הכפר יספק לייבואנים מכסות פטור ממכס, ככל שיידרש".
איך תזהו מהיכן הביצים שאתם מתכננים לקנות?
ארץ ייבוא: הולנד
סימון: NL
ארץ ייבוא: ספרד
סימון: ES
ארץ ייבוא: אוקראינה
סימון: UA
ארץ ייבוא: טורקיה
סימון: TR
אם אין סימון של אותיות על גבי קליפות הביצים: סימן שמדובר בביצים תוצרת ישראל.
הסימון בזכות ייצוגית: "חופש הבחירה הצרכנית נפגע"
סימון ארץ המוצא של הביצים התאפשר משום שבפברואר 2012 עמדו ארבע משווקות הביצים הגדולות בישראל, תנובה, ביצי גליקסמן, ביצי הכפר ומ. לסר, במרכזה של בקשה לתביעה ייצוגית על סך 334 מיליון שקל שהוגשה לבית-המשפט המחוזי מרכז. בבקשה לתביעה נטען כי המשווקות מייבאות לישראל מיליוני ביצי מאכל, אך לא מסמנות את מדינת הייבוא על הביצים. הביצים מוחתמות במכון המיון בארץ בהטבעה זהה לזו הנהוגה בביצים תוצרת ישראל, ולכאורה משווקות כביצים ישראליות.
בבקשה נטען, כי השירות הווטרינרי במשרד החקלאות לא פותח את מכולות הביצים המיובאות, אלא מסתפק בבדיקת מסמכים. בחוות דעת של וטרינר שצורפה לבקשה נטען, כי טיפול לא נאות בביצים, כבר מתקופת גידול המטילות, עלול לגרום לתחלואות קשות. כמו כן נטען כי "חופש הבחירה" של הצרכן הישראלי הופר. צרכנים ישראלים, שבחרו בשנים האחרונות שלא לרכוש תוצרת מטורקיה עקב המתיחות והעוינות בין שתי המדינות, מצאו את עצמם צורכים, בלא ידיעתם, תוצרת טורקית.
בעקבות הייצוגית: משרד החקלאות הוציא הנחיה לסימון ארץ המוצא
בעקבות הבקשה לתביעה ייצוגית, משרד החקלאות התעורר וחייב את המשווקות לסמן את הביצים. הבקשה לתביעה הוגשה ב-16 בפברואר 2012, וכבר ב-21 במרס 2012 הודיעה העוזרת הראשית ליועץ המשפטי של משרד החקלאות, במענה לפניית התביעה, כי בכוונת משרד החקלאות לאכוף את דרישת הסימון של ביצי מאכל מיובאות בהתאם להוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים. באוגוסט 2012 המשרד אכן הוציא הנחיה כזאת, לפיה על כל משווקות הביצים להטביע קוד בן שתי אותיות, המייצג את ארץ המוצר. הנחייה זו עוגנה בין היתר בתנאי רישיונות ייבוא הביצים שהנפיק שר החקלאות מאוגוסט 2012 ואילך.
המשווקות טענו בתגובה לייצוגית שהן נהגו כדין. לטענתן, לא היתה חובה על פי דין לסמן על גבי הביצים את מקום הטלתן, שכן משרד החקלאות לא חייבן לכך. עקב כך טענו המשווקות שעדיפה פה עתירה מנהלית, משום שהטענות אמורות להיות מופנות למשרד החקלאות. המשווקות הודיעו עוד כי הן מסמנות כיום את הביצים המיובאות בקוד ארץ הייבוא, החל מהמועד בו משרד החקלאות הורה להן לעשות כן, והן תמשכנה לפעול בעניין זה על פי הוראות משרד החקלאות והדין.
באוקטובר 2010, נקבע בהסכם פשרה כי הקנס על אי סימון ארץ המוצא של ביצים מטורקיה ואי יידוע הצרכן הישראלי על מוצאן הטורקי של הביצים, יהיה מתן תרומה. השופט חשב שהיתה פה פגיעה במדרג נמוך בחופש הבחירה, בטח לנוכח העובדה שמשרד החקלאות לא חייב את המשווקות לסמן את הביצים.
נקבע כי ארבע משווקות הביצים הגדולות בארץ, יתרמו ביצה אחת קטנה לצדקה על כל 100 ביצים שייבאו מטורקיה ולא גילו לצרכן, ועל כל 300 ביצים שייבאו ממדינה אחרת בלי שסימנו את ארץ המוצא. הצרכנים לא קיבלו פיצוי.
עוד ב-ynet: מחאת החקלאים נגד הייבוא. צפו
לפנייה לכתב/ת 
