חרדי זוכה מתקיפת שוטר – המדינה תשלם לו
במהלך הפגנות נגד גיוס תלמידי ישיבה נעצר צעיר בטענה שהשליך אבנים. הוא הועמד לדין חרף תיעוד שהפריך זאת, וכעת הוא יפוצה ב-20 אלף שקל
המדינה תיאלץ לפצות צעיר חרדי שנעצר בירושלים במהלך הפגנת חרדים
נגד גיוס תלמידי ישיבות, והואשם לשווא בתקיפת שוטרים. אחרי שזוכה מההליך הפלילי קיבל בית משפט השלום בעיר את תביעת הפיצויים שהגיש, וחייב את המדינה לשלם לו כ-20 אלף שקל
על עוגמת הנפש המיותרת שנגרמה לו.
כעבור יומיים, ובהתבסס על עדות השוטרים, הגישה המדינה כתב אישום שייחס לו עבירות התפרעות, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. תוקף התנאים המגבילים הוארך עד לסיום ההליכים המשפטיים.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- הברחה כושלת: המדינה קיבלה זהב במיליון ש'
- הבת תבעה: יש לסלק את אבא מהדירה שלי
- ההורים תבעו: הרופאים גרמו לבננו נזק בכליות
- "לא הוצאתם אותי מהבית - ונגרם לי נזק נפשי"
בסוף 2013 התקיימו בירושלים הפגנות מחאה נגד גיוס בני ישיבות לצה"ל. באחד המקרים, בעקבות התפרעות אלימה, עצרה המשטרה כמה מהמפגינים, בהם אזרח אוסטרלי בן 19, שעל פי גרסת שני שוטרים השליך אבן לכיוון כוח משטרתי וניסה לברוח. למחרת הוארך מעצרו ביומיים, שבסופם שוחרר בתנאים מגבילים: הרחקה מירושלים לתקופה של 15 יום ואיסור יציאה מהארץ.
תביעה
המשטרה נפלה: מה הפיצוי על 540 ימי מעצר?
עו"ד יעקב לביא
במשך חודשים שהו שני גברים במעצר ובמעצר בית בחשד להשלכת רימון. אלא שאיש לא הקשיב למדובב שחילץ מהם הודאה
הצעיר, שכפר בהאשמות, הציג סרטונים ותמונות שהפריכו את גרסת השוטרים, והודיע כי במידה שיוכח כי אינם דוברי אמת, בכוונתו לדרוש פיצוי כספי מהמדינה מכוח חוק העונשין.
ואכן, בינואר 2015 הוא זוכה מכלל האישומים והגיש לבית משפט השלום בירושלים תביעת פיצויים בסך 38,889 שקל על החזר הוצאות משפט, על מפח הנפש שנגרם לו בשלושה ימי מעצר ללא שמיכה ומזרן בזמן סופת השלגים קשה, ועל כך שבמשך יותר משנה נבצר ממנו לבקר את הוריו באוסטרליה.
לדבריו המדינה התרשלה כשבחרה להסתמך רק על עדויות השוטרים ולא בדקה את גרסתו בשלב החקירה. בנוסף הוא טען כי בית המשפט זיכה אותו כיוון שמצא את עדותו אמינה, בניגוד לעדות השוטרים.
הפגנה נגד הגיוס, דצמבר 2013 (צילום: אהרון והב, חדשות 24)
המדינה טענה מנגד שהגשת כתב האישום הייתה פעולה נכונה וסבירה, מה גם שלא הייתה מודעת לקיומן של ראיות שהוגשו מאוחר יותר מטעם ההגנה. היא הוסיפה שמעצרו של התובע והשמתו ותחת תנאים מגבילים אינם מזכים בפיצוי אוטומטי גם אם זוכה.
השופטת חנה מרים לומפ קבעה כי מעצרו של הנאשם, שנתפס בתוך חבורה של מתפרעים, היה כדין, וכי בנקודת הזמן שבה הוגש כתב האישום המדינה נהגה בצורה סבירה וראויה. מנגד היא קיבלה את טענת המבקש שלפיה זיכויו היה מוחלט, לאחר שהצליח להפריך את עדות השוטרים באמצעות תמונות וסרט וידאו ממקום ההתפרעות.
למראה דברים אלה, פסקה, המדינה הייתה צריכה לסגת בה מהאישום, אך היא בחרה להמשיך בהליכים ולהאריכם לשווא, אף שידעה כי עדות השוטרים אינה עולה בקנה אחד עם התיעוד.
לפיכך החליטה השופטת לקבל את בקשת הצעיר באופן חלקי, והורתה למדינה לשלם לו 19,721 שקל עבור הוצאותיו המשפטיות וכפיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו בשל הגבלת חירותו.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד אורי קינן עוסק בפלילים
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
