השבוע חוזרים ללימודים: בכמה גנים תהיה עוד סייעת וכמה צפוף יהיה בכיתה?
במאות גנים ברחבי הארץ יזכו בני 4-3 בסייעת שנייה, וגם "מחאת הסרדינים" נשאה פרי - ותביא להפחתת הצפיפות בכיתות. שר החינוך הצהיר כי ימעט ברפורמות כדי לשמור על יציבות המערכת, אך המורים והמנהלים שכבר שבעו הבטחות מפצירים בו לתקן את הנדרש
2,191,004 תלמידים יחלו ביום שלישי הקרוב את שנת הלימודים תשע"ו, הן בגני הילדים והן בבתי הספר. 157,477 תלמידים ייכנסו לראשונה בשערי בית הספר ויזכו לשמוע את המשפט הידוע "שלום כיתה א'". במקביל, 120,284 תלמידים יחלו את שנתם האחרונה במערכת החינוך. את כל אלה יחנכו בשנת הלימודים הקרובה 166,208 עובדי הוראה. 4,714 מוסדות חינוך יפתחו את שעריהם ברחבי הארץ ובהם 68,271 כיתות לימוד.
מספר התלמידים הכולל עלה ב-2.29 אחוזים לעומת השנה שעברה, אז למדו שני מיליון ו-141 אלף תלמידים. בגני טרום חובה נרשם גידול משמעותי יותר של 3.43 אחוזים ומספר הילדים יעלה השנה לכמעט 317 אלף. זינוק של 3.43 אחוזים נרשם במספר התלמידים בחינוך החרדי העצמאי (מעיין החינוך התורני ורשתות אחרות) - 257 אלף תלמידים לעומת 248 אלף אשתקד. מספר עובדי ההוראה נותר ללא שינוי.
שר החינוך נפתלי בנט, שכלל לא היה מעוניין לקבל את תיק החינוך, יסייר בבוקר היום הראשון ללימודים יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בבתי ספר בדרום הארץ. עם היכנסו לתפקיד החל בנט במה שכינה "מסע הקשבה": הוא נפגש עם מנהלים, מורים, תלמידים ואנשי מקצוע במטרה ללמוד את התחום. בניגוד לקודמו, שי פירון, שהגיע מתוך המערכת והחל בשינויים מרחיקי לכת, בנט הודה בכמה הזדמנויות שאינו מכיר את המערכת ושחשוב לו לשמור על יציבותה, לאחר שהתרשם כי עברה טלטלה בשנים האחרונות.
פותחים שנה - ידיעות נוספות ב-ynet:
אתם ברשימה? איפה ייפתחו כיתות א' נוספות
הצצה ראשונה: כך נראים בתי הספר החדשים דורשים תקציבים: הלימודים במגזר יושבתו
עד כה הצהיר השר על שלוש תוכניות עיקריות לשנת הלימודים הקרובה:
סייעת נוספת בגני ילדים בגילאי 4-3. על פי התוכנית, כבר השבוע תתווסף סייעת ב-4,600 גני ילדים ברחבי הארץ, בעלות כוללת של 400 מיליון שקל.
תוכנית המיועדת לתת מענה לצפיפות בכיתות נוכח "מחאת הסרדינים" - מאבק עיקש של פורום ועדי ההורים, שהגיע לשיאו יומיים לפני סוף השנה כשההורים השביתו את הלימודים ברחבי הארץ ואיימו להשבית גם את פתיחת שנת הלימודים.
על פי התוכנית, בשנת הלימודים הקרובה תלמידי כיתה א' ילמדו בכיתות של 34-32 תלמידים בכיתה, בהתאם למצב סוציו-אקונומי. כבר בשנת הלימודים הקרובה יתווספו עוד 300 כיתות א' בבתי ספר שונים. המטרה: תוך חמש שנים תיושם הרפורמה עד כיתות ו'.
תוכנית שלישית של בנט נוגעת לרפורמה בלימודי המתמטיקה. השר, שהגיע מתחום ההיי-טק, הצהיר כי תוך ארבע שנים יוכפל מספר הניגשים לבגרות ברמת חמש יחידות במקצוע.
בנוסף הציג השר את תוכנית "הזדמנות שווה" שמיועדת להנגשת בתי ספר לילדים עם צרכים מיוחדים. בנוסף הודיע כי החל משנת הלימודים הקרובה תלמידי החינוך הערבי ילמדו עברית כבר מבית הספר היסודי.
האתגרים הבאים של בנט
בנט ייאלץ להידרש לסוגיות נוספות. בשבועות האחרונים מפגינים הורים לילדים הסובלים מאלרגיות מסכנות חיים מחוץ לביתו של השר ובמקומות נוספים שאליהם הוא מגיע, במחאה על החלטת ועדה בין-משרדית של משרדי החינוך והבריאות לצמצם את שעות הסיוע שניתנות לילדיהם, מ-5 שעות ביום בכיתה א' ל-3 שעות ביום בכיתה ב', ובכיתה ג' התלמידים לא זכאים כלל לסיוע. ההחלטה התקבלה כבר לפני ארבע שנים, אלא שההורים דורשים לשנותה לאלתר. במערכת החינוך בישראל נמנים כמאה תלמידים שסובלים מאלרגיות מסכנות חיים, וההורים המפגינים הבהירו כי לא ישלחו את ילדיהם למוסדות החינוך ב-1 בספטמבר.
בשבועות האחרונים נפגש בנט עם מנהלי בתי הספר בכמה מחוזות וביקש לבדוק איתם בהצבעה אקראית, מי תומך בהחזרת בחינות הבגרות לכיתה י', לאחר שקודמו ביטל אותן. רוב המנהלים הבהירו כי חייבים להחזיר את הבחינות הללו, אך בנט החליט להמשיך ברפורמה של פירון בטענה שיש לשמור על יציבות המערכת, והבטיח לבחון את הנושא במהלך השנה.
"אינני מבין את החלטתך להמשיך בקיום מבחני בגרות החל מכיתה י"א, במיוחד לאחר המחמאות הרבות שחלקת למנהלי בתי הספר", כתב לבנט יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, מנשה לוי. "אכן היציבות וההמשכיות חשובים, ומי כמונו המנהלים שעברו ב-25 השנים האחרונות 17 שרי חינוך יודעים זאת, אולם אין לקדש את הרפורמה של קודמך בתפקיד אלא תוך תיקון העיוותים הקיימים בה". לוי הסביר כי הסיבה העיקרית לדרישה להחזיר את בחינות הבגרות לכיתות
י' היא העומס הרב שמוטל על תלמידי י"א והפגיעה הקשה בתלמידים המתקשים. "פתרון לבעיית הלחץ והעומס יכול לבוא או מפריסת מבחני הבגרות לשלוש שנים או מצמצום מספר בחינות הבגרות".
אוריאלה ענבר, יו"ר ועד הפעולה של בתי הספר השש-שנתיים ומורה בעירוני ד' בתל אביב, הביעה תקווה כי בנט יהיה זה שיספק מענה לבעיית בתי הספר השש-שנתיים, שם נערכות שתי רפורמות במקביל: אופק חדש ועוז לתמורה. לדברי ועד הפעולה, השילוב גורר העסקת מורים בתנאים שונים באותו בית ספר, לפגיעה באקלים ההוראה, לחוסר תשלום למורים על עבודתם ולפגיעה ביכולתו של המורה ללמד הן בחטיבת הביניים והן בחטיבה העליונה. "בתי הספר השש-שנתיים קורסים", אמרה ענבר. "אני מקווה מאוד ששר החינוך ומשרדו יאמצו את מסמך ההתאמות שהתקבל בעבר בוועדת שושני, ונבנה בהרבה עבודה ומתוך השטח במטרה לתת מענה לבעיה".
לפנייה לכתב/ת 
