רפורמת חדרי המיון: מתי נקבל טיפול תוך רבע שעה?

המצוקה בחדרי המיון בבתי החולים הם נושא כאוב במערכת הרפואית הציבורית. חולים שפנו עד עתה למיון ידעו שעד שיזכו לאבחנת מצבם ולהתחלת טיפול או לאשפוז יחלפו שעות רבות. לעתים עברו 10 או 12 שעות מרגע כניסתם למיון ועד קבלת האבחון.

חדרי המיון עמוסים כל ימות השנה למעלה מקיבולתם, אולם בתקופות של שפעת או מגפות קשות השהייה בחדרי המיון הפכה לבלתי נסבלת. מרגע שנכנסתם למיון ועד לפגישה עם רופא תורן מומחה לבעיה לגביה פניתם,  התחושה היא כאילו נזנחתם בגלל הלחץ העצום במיון שנבע גם ממחסור בכח אדם.

כשהחשש ממחלה גורם ללחץ נפשי, כבר היינו עדים במספר מקרים אף ללחץ מילולי ופיזי אלים כלפי צוות המיון שעבד שעות ארוכות ברצף והפך למטרת ניגוח מצד החולים ומשפחתם.

מתי התורים יתחילו להתקצר?(צילום: חסן שעלאן)

קיראו עוד

דו"ח: באיזה חדר מיון בישראל תחכו הכי הרבה זמן?

באיזו עיר בישראל פונים הכי הרבה לחדר מיון?

מידת הדחיפות של הפנייה תיקבע על ידי האחות

כדי להפחית את הלחץ במיון הכין משרד הבריאות בראשות ח"כ הרב ליצמן תוכנית לייעול חדרי המיון וקיבל לכך אישור תקציבי של משרד האוצר. מרגע שהגעתם למיון תפגשו תוך כרבע שעה אחות שתבצע בהתאם למצבכם את הבדיקות הראשונות הנדרשות כדופק, לחץ דם, נשימה ובדיקות דם כלליות.

האחות תקבע את מידת הדחיפות שלכם. האחות אמורה לתת לחולה מספר שילווה אותו לאורך כל הטיפול ובמקביל ישקף את חומרת מצבו. ברור שחולה שמצבו קשה מאחרים לדעת האחות יקבל טיפול דחוף יותר. באמצעות "אפליקציית מיון" החולה יידע אלו בדיקות צפויות לו וכמה אנשים ממתינים לפניו.

אם למשל, אתם זקוקים לבדיקת C.T במיון תוכלו לדעת מיד באיזה מקום אתם בתור ולהעריך כמה זמן יעבור עד שהבדיקה תגיע. כשתוצאות הבדיקה יפוענחו ותקבלו דיווח על כך, מבלי לשלוח את הצלווים שלכם לחפש את התשובה.

משרד הבריאות הקציב 70 תקנים לאחיות נוספות בחדרי המיון שיאפשרו חיסכון בזמן וטיפול מהיר מבעבר. 

שליטה טובה יותר על חלוקת העומס בבתיה"ח

הדבר המרכזי והחשוב בתוכניות ליצמן הוא הסרת חוסר הוודאות לגבי משך הזמן בציפייה לטיפול בקרב החולה ומשפחתו ואבחון מוקדם באמצעות האפליקציה הזו.

המתח הסביבתי והמרדף אחרי הצוות בשאלות אמור לקטון ומידת אי הוודאות תפחת.

אפליקציה נוספת שתראה את העומסים הקיימים בחדרי מיון באזורים שונים בארץ (גוש דן למשל), תאפשר לפונים להגיע למיון באזור מגוריהם בו אין לחץ חריג ולפיכך לקבל טיפול מהיר יחסית.

הטמעת המחשוב בחדרי המיון תאפשר למנהלי משרד הבריאות ובתי החולים שליטה טובה יותר על המצב ועל כוח האדם המקצועי רפואי במיון.

סכום נוסף יוקדש לתמרוץ בתי החולים לעמוד ביעדי המיון תוך ייעול ותמרוץ השירות לציבור. כוח האדם בחדרי המיון יתוגבר על ידי 65 מומחים ברפואה דחופה שיתנו אבחון מהיר מבעבר.

הכשרת 100 עוזרי רופא

תגבור נוסף לחדרי המיון אמור להגיע מגיוס של כמאה פרמדיקים שישמשו כעוזרי רופא ויורשו לעסוק בפרוצדורות רפואיות בסיסיות לאחר שיעברו הכשרה על ידי משרד הבריאות.

בכל חדר מיון יתווסף תפקיד חדש של "חולץ פקקים" שיהיה הנדסאי תעשייה וניהול בהכשרתו וישלוט על שיטות העבודה ויתרום לחיסכון בזמן בטיפול בחולים. חלק מהרעיונות כבר נמצאים כפיילוטים בבתי חולים שונים והניסיון מהם חיובי ותרם להחלטתו של סגן השר ליצמן לקדמם לכלל מערכת הבריאות.

יעברו כשנתיים עד שהרפורמה תורגש

מניסיוני כרופא קרדיולוג בכיר ומנהל מזה 30 שנה במערכת הציבורית, ברור שעד שהחולים ירגישו במפנה בחדרי המיון יחלפו לפחות שנתיים אבל כאשר הרפורמה במיון תפעל כמתוכנן השינוי יורגש ויתרום לשלוות הפונים למיון.

החולים יידעו שהם נמצאים תחת בקרה ובדיקה, המתח מצדם יירד, הסיכוי לשיפור הטיפול ומצב הרוח במיון ייטה באופן מובהק לטובה. ברם, מושלם זה לא יהיה מכיוון שבלחצי המיון תמיד תהיינה דרישות וצרכים לכוח אדם ולמכשור נוסף, ברפואה דחופה.

אם תוסיפו לתוכנית את השיפוצים המתוכננים בחדרי המיון בשנתיים הקרובות, סביר שהאזרחים ירגישו שמערכת הבריאות נמצאת במגמת שיפור כאשר החולה במרכז והטיפול ישתפר משמועותית.

אמנם שר הבריאות טורח לשפר את השירות, אולם החולים מנגד נזקקים לסבלנות עד שהתוכנית תתבצע במלואה. סבלנות במיון היא מצרך יקר גם כשבעתיד צפוי שיפור משמעותי בטיפול וקיצור בהמתנה.

פרופ' יהודה אדלר, סגן דקאן החוג למנהל בריאות במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א), מנהל המשאב הרפואי שיבא, מנהל תלפיות שיבא

צפו בעומס בחדר המיון של ברזילי: