מאבטחי רה"מ היכו באגרופים - ולא הורשעו
שני גננים ערבים, שהוכו על ידי מאבטחים מבית רה"מ לפני 7 שנים, הופתעו לשמוע כי נסגר התיק נגד המכים. מאבטח סיפר בחקירה: "כל אגרוף היה במטרה להרגיע". מח"ש: חלק מהמאבטחים שהיכו פרשו, אחרים ננזפו ונקנסו
שני תושבי מזרח ירושלים זועמים על אי הרשעת מאבטחים בבית ראש הממשלה, שלטענתם היכו אותם ללא צידוק לפני שבע שנים. התקרית הסתיימה באשפוזם של שני המתלוננים בבית חולים עם שברים באף ובעצמות הפנים. לטענת המאבטחים, האירוע התרחש בתקופת מתיחות ביטחונית, והשניים - גננים במקצועם - זוהו כחשודים כיוון שנשאו מכל ריסוס וסירבו להזדהות.
עוד בחדשות
עיר אוהלים בבודפשט, זעם גרמני על בריטניה
נורבגיה: כרטיס אשראי עם דיוקן אנטישמי
איהאב אבו נג'מה ואחמד אבו ג'מאל עבדו כגננים בשכונות רחביה וטלביה בירושלים, ולכן הסתובבו ליד בית ראש הממשלה ברחוב בלפור לבושים בבגדי עבודה ונושאים מכל ריסוס ומזמרה. לפי טיוטת כתב חשדות נגד המעורבים, המאבטחים ברחוב ביקשו מהשניים להציג תעודות זהות, אך הם סירבו. למקום הוזעקו מאבטחים נוספים, עימות התפתח, ובמהלכו הגננים סירבו להשיב לשאלות.
ג'מאל סבל משטפי דם בפנים וקרע בשפה התחתונה, ואילו אבו ג'מאל סבל בין היתר מחבלות מרובות בפנים ומשברים באף ובעצמות הפנים.
פיצוי של 200 אלף למתלוננים
השניים התלוננו על אלימות מצד המאבטחים, אך שבע שנים אחרי התקרית הסתיימו ההליכים נגדם בסגירת תיקים ובהסדר ללא הרשעה. התיק הפלילי שנפתח נגד חמישה מתוך ששת החשודים נסגר, זאת לאחר שלפני כשנתיים התכוונו במח"ש להגיש נגד שישה מהחשודים כתב אישום בכפוף לשימוע. רק נגד אחד המאבטחים הוגש לבסוף כתב אישום, ובמסגרת ההליך המשפטי נחתם עמו הסדר שבו הוא לא הורשע אך נגזרו עליו 120 שעות לתועלת הציבור ופיצוי כספי למתלוננים.
המתלוננים טוענים כי מדובר בעונש מקל בצורה בלתי רגילה, וקובלים על כך שלא עודכנו בדבר סגירת התיקים וההסדר עם הנאשם היחיד. מנגד, במחלקה לחקירות שוטרים טוענים כי מדובר במקרה עם נסיבות מיוחדות בתקופה ביטחונית מתוחה, וכי המתלוננים עוררו את חשדם של המאבטחים, חשד שגבר כאשר לא שיתפו עמם פעולה. עם הפסקת ההליך הפלילי המליצו במח"ש על הליך משמעתי בנציבות שירות המדינה. שניים מהמאבטחים עזבו מאז את שירות המדינה ולכן התיק נגדם נגנז ועל השלושה האחרים נגזרה נזיפה חמורה והפקעת משכורת.
"ראיתי רגל בועטת לו בפנים"
מתמלילי החקירה שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות" עולה כי חלק מהמאבטחים העידו כי הגננים הוכו במעצר. "ראיתי רגל בועטת לו בפנים", סיפר אחד המאבטחים בחקירה, "לא ראיתי של מי זה". מאבטח אחר סיפר בחקירה: "מבית רה"מ היו שם 5 שניסו לתפוס אותו ולא הצליחו בלי אגרופים. כל אגרוף שקיבל אמרו לו תירגע, אתה הולך להיעצר, אל תחמיר המצב שלך. כל אגרוף היה במטרה להרגיע אותו". אחד המאבטחים הסביר בחקירה: "זו הייתה תקופה שכל דבר הפך לכלי פיגוע: טרקטורים, מכוניות. רצינו להזים את החשד הזה".
אבו ג'אמל עצמו שִחזר בחקירתו את התקרית: "אחד המאבטחים נתן לי מכה בעין ואחר כך אני נפלתי על הרצפה וכשהייתי על הרצפה נתנו לי מכות ברגליים, לא אחד לא שניים - חמישה שישה אנשים הרביצו לי... אחר כך אני לא זוכר את מה שקרה. כאב לי כל הגוף". אבו נג'מה טוען כי מאז המקרה הוא סובל מבעיות שמיעה. "מאז אני עצבני, לא ישן בלילה ולא אוכל טוב", טוען הגנן ממזרח ירושלים.
במקביל לחקירת מח"ש הגישו שני הגננים תביעה אזרחית נגד המשרד לביטחון פנים, ובמסגרתה נתן בית משפט השלום בירושלים תוקף להסדר פשרה שבה פיצתה המדינה את שני המתלוננים ב-200 אלף שקלים מבלי להודות בטענות התביעה. עו"ד סאהר עלי, שמייצג את אבו ג'מאל ואבו נג'מה, זועם: "ההחלטה שהגיעו אליה היא לעג לרש. אני לא מבין את ההחלטות הן מצד התביעה והן מצד בית המשפט". עלי טוען כי בניגוד לחוק, הנפגעים לא עודכנו בהפסקת ההליך הפלילי, והוא עודכן על כך מפניית ynet.
עו"ד אריאל עטרי, המייצג את אחד המאבטחים שקיבל לאחרונה הודעה שהתיק נגדו נסגר מחוסר עניין לציבור, מסר בתגובה: "במח"ש השתכנעו שהאלימות שבה השתמש הייתה מוצדקת, לחלוטין, חרף פציעתם הקשה של בני המיעוטים באירוע. באותה תקופה אירעו פיגועים קשים בירושלים. התנהגותם הברוטלית של השניים, שתקפו את מרשי ואת יתר המאבטחים, חייבה שימוש בכוח רב - שנמצא, כאמור, מוצדק לחלוטין. מסיבה זו קבלו נציגי מח"ש את עמדתנו וניקו את מרשי באופן מוחלט מכל חשד או אשמה" .
מח"ש: מעשיו של אחד המאבטחים היו חמורים
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "בית הדין למשמעת של שירות המדינה גזר עליהם נזיפה חמורה והפקעת משכורת".
מהמחלקה לחקירות שוטרים נמסר: "לאחר בחינת מכלול הנסיבות הייחודיות של המקרה, סברה מח"ש כי המסלול הראוי הוא העמדתם של חמישה מהמאבטחים לדין משמעתי. בין הנסיבות ניתן למנות את העובדה שפעולת מאבטחי השב"כ נעשתה במסגרת מילוי תפקידם, בתקופה ביטחונית מתוחה - כשבוע לאחר פיגוע דריסה בירושלים ואירועים ביטחוניים נוספים,
ואת העובדה שהמתלוננים עוררו את חשדם של המאבטחים וחשדם אף גבר כאשר הם סריבו לשתף עמם פעולה, חלוף הזמן מאז קרות האירוע, ועניינים הנוגעים לחסיון עבודת שירות הביטחון הכללי. לגבי אחד הנאשמים סברה מח"ש כי עובדתית, מעשיו באירוע היו חמורים יותר משל האחרים, ולכן הוחלט על הגשת כתב אישום פלילי בעניינו. לימים, משהתברר כי שניים מבין חמשת המאבטחים שלגביהם הוחלט על דין משמעתי כבר אינם נמנים עם עובדי שירות המדינה, נגנז התיק נגדם".
משירות הביטחון הכללי נמסר כי "מבין כל המאבטחים אשר היו מעורבים באירוע האמור, רק אחד עובד כיום ביחידה לאבטחת אישים. לגבי עובד זה ננקט בעבר הליך משמעתי, על דעת נציבות שירות המדינה. בעקבות האירוע התקיים תחקיר ביחידה לאבטחת אישים ועל בסיסו הופקו לקחים מקצועיים רלוונטיים".
לפנייה לכתב/ת 
