רוצים לעזור לילדיכם? זיכרו איך אתם הרגשתם בגילם

החופש תם, שנת הלימודים נפתחה ואתם נושמים לרווחה. סוף סוף תשתחררו מהילדים, המחנכת תיקח עליהם אחריות. המורות יעשו את עבודתן, והם כבר יסתדרו.

אתם טועים, כעת מתחילה העבודה האמיתית על היחסים ביניכם לבינם, בין ההורים לילדיהם. ספטמבר הוא חודש מכריע, זה הזמן הקריטי שבו תוכלו לבחור ולחולל שינוי משמעותי: לתמוך בהם, לעודד אותם, להקשיב להם, להבין, לכוון, לייעץ ולשמש להם אוזן, עוגן, משענת ויד אוהבת. להיות, פשוטו כמשמעו, ההורים שלהם.

קראו את הטורים האחרונים בסידרה:

הניחו את העבר מאחור - אל תתנו לפחד לשלוט בכם

הדרך לאושר: די להילחם בסימני הזמן - השלימו עם גופכם

להחליף ייאוש בבטחון עצמי: איך לעשות סוויץ' לרגשות

זה לא משנה בני כמה הם, גם אם הם מתבגרים זועפים ומכונסים בתוך הטלפונים שלהם, גם אם הן בנות 11 שעסוקות ברכילות ובמשחקי כוח, גם אם הם נוהמים וגם אם הן בוכות. בכל גיל, בכל רגע, הם זקוקים לכם, הם לא יכולים בלעדיכם.

אל תצפו שהם יתבגרו לפתע, זה לא יקרה מעצמו. השינוי לא יתחיל בהם, הוא חייב להתחיל אצלכם. אתם הבוגרים, אתם הדוגמה עבורם. עשו אתם את השינוי בשבילם כדי שירגישו אדמה יציבה תחת רגליהם, כדי שהם יידעו שיש למי לפנות, עם מי לדבר ואיפה לקטר, לייבב, להצטער, לפרוק ולהתפרק. גם אם זה לא קרה עד כה, גם אם נראה שהם התייאשו מכם, זה תמיד יכול להשתנות. זה תלוי רק בכם.

הימים הראשונים בשנת הלימודים ממלאים אותם במתח, בחשש, ובחוסר ודאות. הם תוהים איזו מחנכת יפגשו, מה יגידו עליהם החברים, מה עומד לקרות השנה בשיעורים, האם ימצאו אהבה, האם יראו אותם, האם ישימו לב אליהם, האם יצליחו בלימודים, האם יהיו מקובלים, האם יצליחו או ייכשלו.

שימו את עצמכם במקומם

תחשבו על זה לרגע, כל יום בבית הספר הוא עבורם יום של התמודדות, תחרות, או מאבק. לעתים קרובות הוא מלווה באכזבה או במפח נפש, בכאב לב או בכאב פיזי. הם מתמודדים עם חרם או הצקות. ועם מחשבות שאף אחד לא מקשיב לי, שאף אחד לא מבין אותי, שלאף אחד לא אכפת ממני.

אתם הראשונים שצריכים להבין זאת, הרי גם אתם הייתם פעם ילדים. גם אתם הרגשתם לא פעם בודדים ונטושים, לא מובנים ובלתי אטרקטיביים, נואשים ומיואשים. גם אתכם ההורים לא הבינו, גם אתם כעסתם, בכיתם, צעקתם, רבתם, טרקתם דלתות, ורציתם שההורים שלכם ייעלמו או יקשיבו. גם אתם הייתם מבולבלים נורא. והייתם זקוקים להדרכה, לביטחון, לשקט, לידיעה שהכל יהיה בסדר.

עיזרו להם - וגם לעצמכם

עכשיו, בימים הראשונים של השנה, רגע לפני ראש השנה, אתם יכולים לרפא את הפצע, לתקן את העוול. את הפצע שלכם, את העוול שעשו לכם. אם תעזרו להם, תעזרו גם לעצמכם. אם תאהבו אותם, תאהבו גם את עצמכם. זה הריפוי האמיתי שלכם, דרכם, באמצעותם.

כשתבינו זאת, יהיה לכם הרבה יותר קל להיות ההורים שהם צריכים כל כך. ההורים שלא ינזפו בהם על כל שטות, שלא יבקרו אותם על כל ציון, שלא יתעלמו מהם, שלא יתרחקו, שלא יהיו עסוקים בלהרוויח כסף, בלהצליח בעבודה, בלקנות עוד משהו, בלהראות לאחרים, אלא יתמקדו במה שחשוב באמת: הילדים שלהם.

הילדים שלי הם הדבר הכי חשוב בעולמי, אז מה הפלא שכל כך קשה לי איתם? בכל פעם שאני כועס עליהם, אני רואה את אבא שלי כועס עלי. בכל פעם שאני מטיף להם,  אני רואה את אמא שלי מטיפה לי. כשאני מסכים לשחרר את ההורים שלי, על הביקורת, ההטפות, הנדנודים וההצקות, אני משחרר גם את הילדים שלי מאותה התנהגות בדיוק.

אני הופך להורה שתמיד רציתי להיות: אוהב, תומך, מכיל, שמח בהם, צוחק איתם ורואה את כל היופי שיש להם להציע. כשאני בוחר ביש ולא באין, אני מאושר והם מאושרים. וזה כל העניין כולו.

הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת