אקס פקטור סוגרת עונה לא מרגשת, בעיקר מעייפת
אם נצליח להתגבר לרגע על מה שבר רפאלי לבשה, נבין שיותר משהיא תוכנית מוזיקלית, מדובר בתוכנית בידור, וככזו היא חייבת לייצר איזה שהוא ריגוש. הבעיה היא שבמקום לחפש ולמצוא כפתורים חדשים ללחוץ עליהם, "אקס פקטור" מנסה להגדיל בכמה שקלים את הכפתורים שהיא כבר מכירה
גבירותי ורבותיי, קבלו את שרת החלל החדשה שלכם, בר רפאלי! ועכשיו – מבצע: חבילת רפאלי מגיעה אליכם עד הבית כולל הבונוסים בצורת החתונה של בר רפאלי, השמלה של בר רפאלי, השמלה השניה של בר רפאלי ואם בשלב הזה כבר התעוורתם, קבלו את הזיופים של בר רפאלי (ותודה לאלוהים שסידר לאשה הזאת גם עקב אכילס קטן).
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"ג'וני ואבירי הגליל": איזה קטע, הוא זונה
"מאסטר שף": יותר פתיתים, פחות פטפוטים
"אימפריה": לראות מהר, לפני שייגמר
היתה גם איזו תחרות שירה ליד, לא משהו שצריך להטריד את המוח הקטן והנאה שלכם. אחת דניאל יפה זכתה (ביבי התקשר לברך) וזה מזל, כי היא היחידה בארץ שיש לה איזה דבר מה ששכחתי מה הוא, ועכשיו כולנו נוכל ליהנות מזה בזמן שאנחנו בוהים בבר רפאלי.
אחרי שלוח השידורים כרכר סביבה במשך יום שלם, "אקס פקטור" סוגרת את עונתה השנייה. כן, אמרתי השנייה, והעובדה שזה מרגיש כאילו אנחנו הבוגרים המותשים של לפחות ארבע-חמש עונות, ממחישה שוב עד כמה העונה הזאת ארוכה ועד כמה השוק הזה רווי. גם אני, כמו כולם ב"אקס פקטור", עברתי תהליך, ואם אפשר להעביר לי את המיקרופון לרגע – למרות שלא באמת חייבים, זה בכל מקרה פלייבק – אני רוצה לספר לכם על התהליך שעברתי.
זה לא יקח הרבה זמן – זה היה תהליך ממש קצר ותמציתי, במהלכו הבנתי סופית מה המסר של "אקס פקטור" ליקום. גם אתם יכולים לעבור את התהליך הזה, אם תתקרבו קצת אל המסך תוכלו גם אתם לשמוע אותה ממלמלת בקול חלש "תנו לי למות". אם תישארו עוד קצת תשמעו אותה מוסיפה בקול מרוסק ש"אם אפשר באותה הזדמנות נתקו מהמכשירים גם את האחיות החורגות שלי (מי אמר "The Voice" ו"הכוכב הבא"?) ומיסרו לבר רפאלי שאהבתי אותה יותר מאת החיים עצמם". ואז היא תעצום עיניים ותעבור לעולם שכולו אקס.
כי בניכוי יובֵל הפרסומות שקידמו את עצמן והחלקים בגמר שנועדו לקדם את השופטים (שירי מימון פתחה את מסעדת "אוויטה", כולכם מוזמנים, גם פורטיס שחרר לאחרונה ויניל) נשארנו בעצם עם מעט מאוד תוכנית, וזה מקרה מייצג של העונה כולה. יותר מידי פרקים שעליהם מרוחים מעט מדי דרמה או עניין. יותר מידי עיבודים שבלוניים, יותר מדי מתמודדים שעולים לבמה ומסתירים לך את הווידאו ארט (היפהפה, אגב). יותר מידי ניסיונות של השופטים להעצים את החוויה ולהטעין אותה במשמעות על ידי אוברדוז של קומפלימנטים (תגידו 'מרגש' עוד פעם אחת!), שנשמעו כאילו הם מנסים להנשים גופה. ולא, להבטיח למתמודדים חסרי הניסיון שאיך שהם יוצאים מפה הקריירה שלהם ממריאה, זה לא נקרא תמיכה אלא הולכת שולל.
זו לא אשמתה של "אקס פקטור", אלה פשוט הזמנים שמשתנים. בשורה התחתונה - יותר משהיא תוכנית מוזיקלית, היא תוכנית בידור, וככזו היא חייבת לייצר איזה שהוא ריגוש (סליחה). הבעיה היא שבמקום לחפש ולמצוא כפתורים חדשים ללחוץ עליהם, "אקס פקטור" מנסה להגדיל בכמה שקלים את הכפתורים שהיא כבר מכירה. יותר נוצץ, יותר מנופח, יותר מתקתק, מין רצף מנומנם של תסריט ידוע מראש. רק כשרמי פורטיס שר את "רד מעל מסך הטלוויזיה שלי" במה שנראה כמו מחווה לפרק של "מראה שחורה", אני מתעוררת לרגע קצר של תזזית שמא מדובר בניסיון להגיד דבר-מה, אבל אז נזכרת שפורטיס סיפר לאחרונה שהוא עצמו כבר מזמן לא צופה בטלוויזיה, וחוזרת לנמנם.
שלישיית הגמר של "אקס פקטור" היתה ראויה - שלושתם שרים מצוין ויש להם נוכחות בימתית מספקת, מי יותר מי פחות. אבל כדי להמשיך לעוד עונה לא יספיקו דודו החנווני שהוא בעצם בוגר בית צבי, לא חרדית סמי-אנונימית שתודח רגע אחרי שתיחשף, לא שירי מימון שלא מכירה את אלינור ריגבי ולא פטפוטי החתונה של בר רפאלי. אם אתם לא רוצים ש"אקס פקטור" תיקבר לבד עם השם שלה, אם אתם רוצים שנתאהב מחדש, תשיגו למשה פרץ מורה טובה לעברית ומיצאו דרך, במחילה, להחזיר את הקסם.
