תבע את העירייה: עיקול החשבון זה לשון הרע

תושב חיפה שביצע עבירת חניה גילה 3 שנים לאחר מכן שחשבון הבנק שלו עוקל. הוא דרש פיצוי של 50 אלף שקל, אבל נאלץ להסתפק בהרבה פחות

עו"ד מורן בן יצחקפורסם: 05.09.15 , 08:11

חשבון הבנק של תושב חיפה עוקל משום שלא שילם קנס חנייה. בתביעת לשון הרע שהגיש נגד העירייה הוא טען שלא קיבל מעולם הודעה על קנס לחובתו, ושהעיקול הוציא את דיבתו רעה. אבל בית משפט השלום בחיפה דחה אותו וקבע שמדובר בהליך לגיטימי.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ב-2009 נרשם לחובת התובע קנס על ביצוע עבירת חנייה לכאורה ברחוב יפו בעיר. אלא שלטענתו התברר לו על כך לראשונה רק כעבור שלוש שנים, כשסניף הבנק שלו הודיע שהוטל עיקול על חשבונותיו במסגרת אכיפת החיוב. הוא פנה מיד לעירייה וביקש להסיר את העיקול, אולם נענה בשלילה בטענה שנשלחו אליו כמה הודעות בדואר רשום.

ובמקרה אחר:

עיריית אילת עיקלה חשבון. שופט: זה לשון הרע

עו"ד נריה און

עורך דין מוכר בעיר קיבל 4 קנסות על שוטטות של כלבו והעירייה טענה שאיחר בתשלום שלהם. בית המשפט קבע: זה משפיל ופוגע בשמו הטוב

עיריית אילת עיקלה חשבון. שופט: זה לשון הרע

הוא הכחיש שקיבל מכתבים, ובאוקטובר 2013 הגיש את התביעה שבה טען שהעירייה התרשלה כאשר לא מילאה את כתובתו המלאה והמעודכנת. לדבריו, במקום מגוריו ישנם לפחות עוד שלושה אנשים בעלי שם זהה לשלו, ודברי דואר שנשלחים ללא ציון מספר תא דואר מוחזרים לשולח.

לשיטתו, הטלת העיקול על חשבונו, מבלי שנמסרה לו כל הודעה מראש, מהווה התנהגות פסולה הנחשבת לפרסום לשון הרע. הוא תבע 50 אלף שקל מכוח חוק לשון הרע, ו-10,000 שקל עבור נזק לא ממוני.

העירייה טענה מנגד שמספר תא הדואר של התובע לא הופיע במשרדי הפנים והרישוי, והציגה מסמכים שלפיהם שלחה לו שתי הודעות לתשלום הקנס בדואר רשום. לאחר שהוחזרו המכתבים היא העבירה אותם לחברה חיצונית ששלחה עוד שני מכתבי התראה.

היא ציינה ששמונה חודשים לפני העיקול על חשבון הבנק ניסה נציג מטעמה לבצע עיקול של רכוש בדירתו של התובע, אלא שהוא התנגד לכך, ומכאן שידע שיש לו עניין לא פתור עם העירייה.

אבל השופט אפרים צ'יזיק קיבל את טענות התובע וקבע כי העירייה התרשלה במשלוח ההודעות בכך שלא ציינה את כתובתו המלאה של התובע, והודעותיה אכן הוחזרו. בנוסף קיבל השופט גם את הטענות שלפיהן נציג מהעירייה כלל לא הגיע לביתו של התובע, שכן אותו נציג לא התייצב בשום שלב לעדות בבית המשפט.

עם זאת, השופט הבהיר כי אין הצדקה לראות בהטלת העיקול על חשבונו של התובע כפרסום לשון הרע, שכן מדובר בהליך גבייה המיועד לממש זכות חוקית.

בבואו לפסוק פיצוי לטובת התובע הדגיש השופט את חובתו של בית המשפט לנקוט זהירות כשהוא פוסק פיצוי המוטל על הקופה הציבורית של רשות מקומית. לפיכך מצא השופט לנכון לחייב את העירייה לשלם לתובע פיצוי בסך 4,000 שקל, בצירוף שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 2,750 שקל.