העליון: הוליכה את הגבר שולל כדי לקבל רכוש

אישה שהכירה אלמן הבטיחה לו להינשא וקיבלה דירה בת"א, חנות בשינקין וג'יפ. אלא שחתונה לא התקיימה, והסכסוך הגיע עד ביהמ"ש העליון

עו"ד גרשון בלקיןפורסם: 16.09.15 , 16:38

מערכת יחסים מפוקפקת בין אלמן טרי לבין אישה שהבטיחה להינשא לו תמורת שורת מתנות יקרות, הסתיימה לאחרונה בתום סאגה משפטית שהגיעה עד לבית המשפט העליון: אחרי שרכש עבורה כלי רכב יקר, דירה בתל אביב וחנות במרכז העיר, גילה הגבר שהיא לא מתכוונת להתחתן איתו – ותבע אותה. רק אחרי עשור של תהפוכות קבעו שופטי העליון כי התנהגות האישה "מחפירה", וקבעו כי הנכסים יעברו לרשות התובע.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ב-1995 התאלמן הגבר מאשתו וכעבור שנתיים פגש אישה אחרת. במשך זמן מה העניק לה כספים ומתנות יקרות. לטענתו, ביולי 2000 היא עזבה אותו לטובת גבר אחר, אך כעבור כמה חודשים הודיעה לו שהחליטה לחזור אליו וביקשה להתחתן איתו, בתנאי שיתחייב בתצהיר שלא ידרוש בחזרה את המתנות שנתן לה עד אז, בהן ג'יפ.

תביעה

בן 86 תבע: אשתי ניצלה אותי בגלל הרכוש שלי

עו"ד דני גל

אלמן טרי התחתן בשנית, אך עד מהרה הוא עזב את הבית בטענה שהיא מתעמרת בו. הדיינים ציינו: יש פערים ביניהם, הוא אשכנזי והיא ספרדייה

בן 86 תבע: אשתי ניצלה אותי בגלל הרכוש שלי

הגבר חתם על התצהיר, ובהמשך עזר לה לרכוש דירה בתל אביב שנרשמה על שמה, וכן רכש חנות ברחוב שינקין בעיר, שנרשמה במשותף על שמו, על שמה ועל שם בתה. לפרנסתן השכירו האישה והבת את החנות. בנוסף, הגבר נתן לה כרטיס אשראי, שבאמצעותו משכה כספים לצורך רכישת הדירה.

הגבר ציפה לחתונה אך זו לא הגיעה, והוא פנה ב-2001 לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה שיצהיר כי הוא הבעלים של הדירה ושל החנות. בנוסף הוא דרש מהאישה ומבתה להשיב לו את דמי השכירות שגבו עבור השכרת הדירה והחנות, וכן סכום של 126 אלף דולר, שאותו משכה האישה מחשבונו ללא הרשאה.

האישה טענה מנגד שלא היו דברים מעולם, ולדבריה היא קיבלה את הכספים והרכוש כמתנה מבלי שהתחייבה לדבר. עוד סיפרה כי נאלצה לדחות את חיזוריו של הגבר באופן קבוע.

המחוזי קבע שהתובע לא שהאישה הבטיחה להינשא לו, ושהכספים עבור הדירה ניתנו לה במתנה, ולכן אין לו זכויות בה. עם זאת התקבלה טענתו שלפיה האישה חתמה עמו על הסכם שבו נקבע כי היא תחזיר לו את החנות במידה שייפרדו. נקבע כי הגבר הוא בעל הזכויות בחנות, והאם והבת יחזירו לו 64 אלף דולר עבור השכרתה לאורך התקופה.

שני הצדדים לא הסכימו עם פסק הדין וערערו עליו לבית המשפט העליון. במהלך הדיונים התגלו מסמכים נוספים שלא הוצגו במחוזי, ומהם עולה לכאורה כי האם והבת הסתירו סכומים גבוהים שקיבלו עבור השכרת החנות.

השופטים אליעזר ריבלין, אליקים רובינשטיין וחנן מלצר כינו את התנהגותה של האישה "מחפירה", והתרשמו שהיא הוליכה את הגבר שולל במטרה לקבל ממנו רכוש. בהתאם לחוק המתנה הם קבעו שהגבר רשאי לחזור בו ממתן הדירה במתנה ולהירשם כבעליה, לנוכח התנהגותה של האישה.

עם זאת, השופטים ציינו שהגבר יוכל לקבל את הזכויות לדירה רק בכפוף להשבת סכום השתתפותה של המשיבה במימון הדירה, והחליטו שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לקביעת הסכומים שכל צד ישלם למשנהו. לאחר שעיינה במסמכי הצדדים, קבעה השופטת רות לבהר שרון כי לאחר קיזוז החובות בין הצדדים, הגבר ישלם לאם ולבת כ-177 אלף שקל, ובתום ההתחשבנות הזכויות בדירה יועברו על שמו.