הממשלה תצביע על יבוא עובדי בניין מסין
למרות המלצה מפורשת של מנכ"ל רשות ההגירה, התנגדות של שרי הכלכלה והפנים והסתייגות של היועצים המשפטיים, ביום ראשון הקרוב תועלה בממשלה הצעתו של ראש מטה הדיור לאפשר כניסת חברות כוח אדם מסין לענף הבנייה, ללא הסכם בין המדינות
הצעת ההחלטה שמקדם ראש מטה הדיור במשרד האוצר אביגדור יצחקי שתאפשר כניסת חברות כוח אדם מסין לענף הבנייה ללא הסכם בין המדינות תועלה להצבעה בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב - וזאת בניגוד להמלצת מנכ"ל רשות ההגירה אמנון בן עמי.
סין דורשת: פועלי בניין סינים רק בקו הירוק
האם הסינים וההודים יצילו את המשרות שלנו?
הסינים באים: מה יקרה לכלכלה הישראלית?
ההצעה תעלה לדיון גם למרות הסתייגות שהעלו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אורית קורן, ושושנה שטראוס סגנית היועץ המשפטי של רשות האוכלוסין, ואף למרות התנגדות שר הפנים סילבן שלום ושר הכלכלה אריה דרעי - כך נודע ל"כלכליסט".
במהלך דיון שהתקיים בשבוע שעבר בנושא הביעו משתתפים נוספים התנגדות להצעה שמקדם יצחקי, בתגובה יצא יצחקי מהישיבה תוך שהוא מאשים: "אתם המשפטנים מכשילים במזיד את המאמץ הממשלתי להורדת מחירי הדיור".
מ-15,000 פועלי בניין זרים - לפחות מ-8,000
משרד האוצר מבקש להביא 20 אלף עובדים מסין כדי לזרז את הליכי הבנייה ולעמוד ביעד של בניית 60 אלף יחידות דיור בשנה.
לפני עשור היו בישראל 15 אלף פועלי בניין זרים, רובם מסין, שהגיעו בפרץ הבנייה שפקד את המדינה לאחר גל העלייה הרוסית של שנות התשעים. בראשית שנות האלפיים לא היה בהם צורך עוד, והמדינה צמצמה את מכסות העובדים הזרים ל־8,000 בלבד, בכוונה לבטלן כליל בהמשך. כשנכנס הענף לסחרור והביקוש לעובדים שוב גאה המכסות המצומצמות נשארו בעינן. ב־2012 נותרו בארץ פחות מ־6,000 פועלי בניין סינים, והקבלנים החלו ללחוץ להגדלת המכסות.
מחקר שערכה רותם אסטרטגיה עבור משרד הבינוי בשנת 2013 העלה שכדי לעמוד ביעד התחלות הבנייה הממשלתי יש להגדיל את מספר העובדים הזרים ל־15 אלף. אשתקד הועלתה המכסה לפי ההמלצות, והשנה היא אפילו עודכנה ל־20 אלף, אך הפועלים מבוששים לבוא.
גורמים בענף טוענים, כי יש מחסור בפועלים מיומנים שיפעילו את המנופים והתבניות המתועשות הדרושים לבניית מגדלים. כיום נמצאים בארץ 4,000 פועלים סינים, 2,000 פועלים ממולדובה שהגיעו בשנה האחרונה ו־1,200 העובדים הטורקים של יילמזלר – רחוק מהמכסה המאושרת. במילים אחרות, השאפתנות של המדינה שרוצה להגדיל את התחלות הבנייה מ־45 אלף בשנה ל־65 אלף ניצבת מול סימן שאלה ענק.
רשות האוכלוסין מציעה שתי חלופות
אז אם יש מכסה מאושרת של 20 אלף עובדים לענף, למה נמצאים בארץ פחות מ־8,000? החלטת ממשלה מ־2005 שמומשה ב־2012 מאפשרת לגייס עובדי בניין רק ממדינות שישראל חתומה עמן על הסכם בילטרלי המעגן את זכויותיהם. זאת כדי להבטיח את תנאי העסקתם ולמנוע את תופעת דמי התיווך שמשעבדת את העובד. יש הסכמים כאלה עם בולגריה, עם רומניה, ועם מולדובה ובקרוב ייחתם הסכם דומה עם אוקראינה. אלא שבכל המדינות האלה נמצאו עד כה רק אותם 2,000 עובדים מולדובים מתאימים. ההסכם הבילטרלי עם הסינים תקוע מכיוון שישראל מסרבת להתחייב שלא להעסיק את העובדים הסינים מעבר לקו הירוק.
ל"כלכליסט" הגיעה חוות הדעת שהגיש בן עמי ליצחקי וממנה עולה כי רשות ההגירה המליצה על אחת משתי חלופות שהתבקשה לבחון, אך בהצעת ההחלטה שיעלה יצחקי להצבעה תופיע החלופה האחרת.
דו"ח: ניצול העובדים התאילנדים. צפו
על פי המסמך, החלופות שבחנה רשות האוכלוסין היו: הכנסת חברות כוח אדם מסין שיספקו עובדים שיועסקו על ידי קבלנים ישראלים; הכנסת חברות ביצוע קבלניות מסין באמצעות מכרז, כאשר החברות הזוכות יוכלו להציע שירותים ליזמים או קבלני בניין ישראלים. למעשה מדובר בשכפול של שיטת העבודה של חברת יילמזלר הטורקית הפועלת בארץ כמעט שני עשורים.
במסמך מסביר בן עמי, כי אמנם בהצעה להכניס חברות ביצוע קבלניות קיים קושי לפקח על אופן גיוס העובדים, אך עם זאת הוא מדגיש כי לרוב חברות ביצוע שכאלה לא גובות דמי תיווך מעובדיהם, וזאת בניגוד לנהוג בחברות התיווך המספקות עובדים לישראל. עוד מציין בן עמי, כי בגלל מחויבות בינלאומית של ישראל, היא לא תוכל להגביל מכרזים שכאלה לחברות סיניות ותיאלץ לפתוח אותם לכל חברה מכל מדינה.
"עד חמש חברות סיניות ממשלתיות"
לעומת זאת, על פי הצעת ההחלטה שיעלה יצחקי להצבעה ביום ראשון, תחתום רשות ההגירה על הסכמים עם "עד חמש חברות סיניות ממשלתיות בעלות רישיון בתחום הבאת עובדים ממשלת סין".
על פי הצעת ההחלטה מדינת ישראל תערוב לזכויות העובדים, וייאסר על החברה הסינית לגבות דמי תיווך ישירות מהעובדים. החברה הסינית תוכל לגבות דמי תיווך בהתאם לחוק הסיני, אך אלה ישולמו על ידי קבלני הבניין הישראלים בתיווך רשות ההגירה. הצעת ההחלטה כוללת גם סנקציה – ביטול ההסכם עם החברה הסינית אם יתברר כי גבתה תשלום מהעובד.
בנוסף, ההצעה קובעת כי רשות ההגירה תהיה אחראית על גיוס העובדים בסין, ולא תתאפשר מעורבות הקבלנים הישראלים בהליך. כמו כן, יופעל קו חם שיאפשר לעובדים מסין להפנות שאלות, ויימסר לעובדים מידע בעל פה ובכתב על כך כי חובתם של הקבלנים לשלם את דמי התיווך, אם יוטלו עליהם. חברות הבנייה לא יוכלו לבחור עובדים, אלא הם יוקצו להן באופן רנדומלי על פי הגרלה. בהצעה נכתב גם, כי לפחות מחצית מהעובדים יועסקו בפרויקטים לבניית דירות במתכונת מחיר למשתכן, שנועדה להוזיל את מחיר הדיור לחסרי הבית.
כאמור, בישיבה המכרעת שהובילה לניסוח הצעתה ההחלטה הביעה הסתייגות גם המשנה ליועמ"ש אורית קורן, ושושנה שטראוס, סגנית היועמ"ש של רשות האוכלוסין. כמו כן, במסמך המכיל את הצעת ההחלטה נכתב כאמור כי גם שר הכלכלה, אריה דרעי, ושר הפנים סילבן שלום מתנגדים להצעה.
קורן, ושטראוס הביעו חשש כי הכנסת חברות כוח אדם ללא הסכם עם ממשלת סין עלולה לפגוע בזכויות העובדים, ולהחזיר את תופעת דמי התיווך המופרזים שגבו חברות כוח אדם הסיניות.
"אנו דווקא כן מוטרדים מהחזרת דמי התיווך", אמרה קורן ליצחקי. באשר לטענתו של יצחקי כי משבר הדיור הוא מצב חירום המחייב להביא עובדים אמרה שטראוס: "גורמי המקצוע בבנק ישראל, משרד הכלכלה, וגם אגף תקציבים לפחות בעבר אומרים שאין בעיה של מחסור בידיים עובדות, לכן לא ברור הנימוק המשפטי של 'עת חירום'".
כאמור, בתגובה לדברים יצא יצחקי מהישיבה תוך שהוא מאשים את המשפטנים בפגיעה מכוונת במאמץ הממשלתי להורדת מחירי הדיור.
לפנייה לכתב/ת 
