לא מאהבת בעלי חיים, אלא משנאת חרדים
"קשה להשתחרר מההרגשה שההתנפלות העונתית על החרדים, מטעם כמה ארגונים למען זכויות בעלי חיים וכמה פוליטיקאים - איננה ביטוי לדאגה אמיתית לגורלו של התרנגול". הרב נפתלי רוטנברג רוצים שתניחו לחרדים לקיים את מנהגיהם
האיסור על גרימת צער לבעלי חיים, והמצווה למנוע צער והתעללות אינן אופנות פוסט-מודרניות אלא מעוגנות בסוגיות הלכתיות מרכזיות ורחבות, הנידונות לרוב בספרות ההלכתית - מהתלמוד ועד זמננו.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
כל מה שרציתם לדעת על יום הכיפורים - בעמוד מיוחד
ההלכה מטילה עלינו אחריות לא רק איש כלפי רעהו - אלא גם כלפי בעלי החיים, החל מחיות הבית שלנו ושל השכנים, חיות המשק, חתולי הרחוב וחיות הבר. בכל אחד מהתחומים הללו אנו מחויבים לנסות ולמנוע עד כמה שניתן פגיעה, הרעבה והתעללות בבעלי החיים. לא מעט מעמיתי הרבנים עוסקים תדיר בנושא זה לאורך השנה כולה, ומצליחים להשפיע בפועל על איכות חייהן של החיות.
עוד בערוץ היהדות :
- הר סיני - בחצר האחורית של תל אביב
- יום הדין של החרדים לשעבר: מתגעגעים, אבל לא לאלוהים
- "נייעס" יום כיפור: מדד המחירים למתפלל
עם זאת, יש לא מעט צביעות בהתנפלות התקשורתית השנתית הקבועה, על מנהג הכפרות בשם "צער בעלי חיים". דווקא בין כסה לעשור משתלחים בקהילות שלמות, במסורת ובמנהגים הקדומים של ציבור, ובדרך ל"הצלת" התרנגולים - עולבים ופוגעים בבני אדם.
מהרמב"ן ועד השולחן ערוך: נגד כפרות על בע"ח
מנהג הכפרות עם תרנגול הוא מנהג יהודי עתיק. סביבו התעורר
פולמוס חריף. הרמב"ם אינו מזכיר אותו כלל, ובין המתנגדים לקיומו ניתן למנות את הרמב"ן ואת הרשב"א שהגיע לעיר שבה נהגו לערוך כפרות עם תרנגול מאז רב האי גאון, וביטל את המנהג.
גם רבי יוסף קארו היה במתנגדים, וכתב בשולחן ערוך: "מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום הכיפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג" (או"ח הלכות יום הכיפורים ס' תר"ה). והסיבה: משום חשש דרכי האמורי – כלומר שלדעתם מקורו בעבודה זרה.
היו גם שחששו שהדבר נראה כהקרבת קורבן שאסור מחוץ למקדש. בהוצאות הראשונות של השולחן ערוך כתב המחבר בכותרת: "מנהג כפרות בערב יום כיפור מנהג של שטות הוא", אך ארבע המילים האחרונות הושמטו מהדפוסים. לעומתם, צידדו במנהג הרא"ש, הרמ"א האר"י והאדמו"ר הזקן מלאדי, והוא נפוץ בעיקר בקרב חסידים.
ההתנפלות העונתית על החרדים
המתנגדים למנהג העלו את הטעם של איסור צער בעלי חיים עוד לפני שארגוני זכויות בעלי החיים גילו שיש כאן גימיק תקשורתי. הנה למשל דבריו של הרב חיים דוד הלוי זצ"ל, מחשובי הפוסקים בדור האחרון:
"ולמה צריכים אנו דווקא בערב היום הקדוש, להתאכזר על בעלי
רוב הדתיים והחרדים בזמננו אינם נוהגים מנהג כפרות עם תרנגול, אלא פדיון כפרות – כסף לצדקה. יש להדגיש שגם בקרב הקהילות החסידיות המקיימות את המנהג, ישנם רבים שמעדיפים "פדיון כפרות", כלומר לתת תרומה כספית.
על רקע זה קשה להשתחרר מההרגשה שההתנפלות העונתית על החרדים, כרגיל בהכללה גורפת, מטעם כמה ארגונים למען זכויות בעלי חיים וכמה פוליטיקאים - איננה ביטוי לדאגה אמיתית לגורלו של תרנגול המונף מעל לראשו של חסיד, אלא דאגה לפרסומת חינם לארגונים אלה החוזרת על עצמה מדי שנה, באדיבות העיתונות לסוגיה.
שיקיימו את מנהגיהם כרצונם
הרי ההתעללות בעופות על פס הייצור חמורה שבעתיים. די להביט על העופות הדחוסים בעשרות ארגזים על משאית ענקית בדרך למשחטה. נפנופו של העוף בטקס הכפרות כמוהו כדאייה לשם תענוג, לעומת דחיסתו לארגז המחניק וטלטלות המשאית והמלגזה.
היכן מחאת אגודות צער בעלי חיים? אני רוצה ללמד עליהן זכות ולומר שאולי הן מוחות, אבל המחאה לא מגיעה לתקשורת מחוסר עניין לציבור, או מחוסר עניין לתקשורת להתעסק עם המפרסמים. פשוט יותר לפנות את הפינה האנטי-חרדית השבועית, ולהציג קריקטורות בסגנון אנטישמי של תרנגול רודף אחרי חרדי.
אינני חסיד של מנהג הכפרות המלוות בהנפת תרנגולים ושחיטתם, וממליץ לפונים אלי על פדיון כפרות בצדקה לנזקקים. אולם יש להניח לאותן קהילות המקיימות את המנהג מקדמת דנא. הן עומדות נמוך בתחתית הרשימה של המתעללים בבעלי החיים בחברה שלנו. אתם נבוא חשבון בימות המשיח, ועד אז, שיקיימו את מנהגיהם כרצונם.
- הרב נפתלי רוטנברג הוא רב היישוב הר אדר ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים
לפנייה לכתב/ת 
