לא רק להשיב את הביטחון: ההכרעות של אחרי החגים
לאחר שבועות ארוכים, נתעורר מחר ליום חול רגיל ללא חופשת חג באופק. על רקע גל הפיגועים, האתגר של השבת השקט עומד בראש סדר היום. אך נושאים חשובים נוספים יעסיקו אותנו בתקופה הקרובה: יועץ משפטי חדש, ראש מוסד חדש, תקציב המדינה ואולמרט. ברוכים הבאים לאחרי החגים
הקבינט המדיני-ביטחוני יתכנס הערב (יום ב') כדי לדון בפעולות של ישראל בתגובה לגל פיגועי הטרור של השבועות האחרונים שהגיע לשיאו ביום חמישי ובסוף השבוע עם שני פיגועים בשומרון ובירושלים שגבו את חייהם של ארבעה ישראלים. האתגר של השבת השקט והביטחון יעמוד במוקד סדר היום בתקופה של "אחרי החגים" שתחל מחר. אך שלל סוגיות נוספות צפויות להעסיק אותנו בשבועות ובחודשים הקרובים. על הפרק, בין היתר: כיפופי ידיים אחרונים בקביעת תקציב הביטחון, שיקום היחסים עם ארצות הברית והכרעה בעניין כניסתו לכלא של אהוד אולמרט.
צעדי הממשלה, והביקורת מבית
אתמול אמר נתניהו כי לאחר ששב מעצרת האו"ם כינס את הצמרת הביטחונית של מדינת ישראל והנחה על שורה של צעדים נוספים כדי למנוע טרור וכדי להרתיע ולהעניש את המפגעים. ראש הממשלה מנה את אותם צעדים, שעליהם הוחלט בדיון: "הצעדים הללו כוללים בין השאר זירוז הריסת בתי מחבלים, הרחבת מעצרים מנהליים של פורעים, תגבור נוסף כוחות בירושלים וביהודה ושומרון והרחקת מסיתים מהעיר העתיקה ומהר הבית. אנחנו פועלים כדי שאזרחי ישראל יוכלו לנוע בבטחה".
לפני אותו דיון נמתחה ביקורת על נתניהו, הן מהאופוזיציה והן מהקואליציה. "יש התחממות משמעותית, וצריך לחשוב על הכול מחדש", אמרו גורמים המקורבים ליו"ר הבית היהודי נפתלי בנט. שר החינוך יציג בישיבת הקבינט תוכנית הכוללת כמה סעיפים, ובהם כניסה מסיבית לתוך השכונות הערביות, שינוי בפועל של נהלי פתיחה באש וירי לעבר מחזיקי בקבוקי תבערה ויורי זיקוקים, מתן גיבוי מלא למפקדים בשטח, הרס בתי מחבלים ובני משפחותיהם והחזרתם לכלא של המחבלים ששוחררו בעסקת שליט לכלא ושל משוחררי הפעימות השונות.
מעקב אחרי הראיס
אם בשנים האחרונות היה נדמה ששום דבר דרמטי לא יקרה ברשות הפלסטינית ושהסטטוס קוו יימשך, הרי שהשנה החל תהליך שיוצר סדקים בקונספציית "ניהול הסכסוך" שבישראל די התאהבו בה. בשבועות האחרונים מגלה אבו מאזן לראשונה סימני ייאוש מהמצב ומהמבוי הסתום שאליו נקלע תהליך השלום כבר זמן רב, מה שהתבטא בין היתר בפצצה המושהית שהטיל בנאומו באו"ם. בנאום מעל במת העצרת הכללית בניו יורק הוא אמנם איים בביטול ההסכמים עם ישראל, אך לא נקב בתאריך יעד.
לא ברור עוד כמה זמן יחזיק הראיס בתפקידו. הוא יחגוג השנה את יום הולדתו ה-81 ונראה שהוא איבד את התקווה שמדינה פלסטינית תוקם בעתיד הנראה לעין. שני האלמנטים הללו מקרבים אותו לסוף כהונתו והשאלה הגדולה (שאין לה תשובה) היא מי יהיה זה שיירש את מקומו ועד כמה הוא ירצה לנקוט את אותה מדיניות שבה דבק הראיס, ובמרכזה התנגדות נחרצת לאינתיפאדה אלימה וחתירה להקמת מדינה בדרכים דיפלומטיות.
מאחורי הקלעים כבר החלה מלחמת הירושה בפתח. הטוענים המרכזיים לכתר הם ג'יבריל רג'וב, סאיב עריקאת ואולי גם מרואן ברגותי מכלאו בישראל. האם הם ידבקו בתיאום הביטחוני כמו קודמם? האם הם יהיו מספיק חזקים כדי למנוע תסיסה אלימה? מזרח ירושלים משוועת (בעידוד חמאס) לאינתיפאדה חדשה. בינתיים נעשים מאמצים גדולים (גם של ישראל וגם של המנגנונים הפלסטיניים) שההסלמה בבירה לא תהיה מידבקת ותצית אש גם בגדה, אבל אפילו אבו מאזן כבר מזהיר מפני אפשרות של התפרצות אלימה. האם היא תגיע? האם אבו מאזן ילך? ואם כן אז מי יבוא במקומו?
הבעיה העזתית
קצת יותר משנה אחרי מבצע צוק איתן נראה כי ישראל וקטאר הן המדינות היחידות אשר דוחפות במלוא המרץ לשיקום רצועת עזה. כל אחת וסיבתה היא. בישראל מבינים כי שיקום מואץ של הרצועה יקנה לה שקט ביטחוני ארוך יותר משום שלחמאס יהיה יותר מה להפסיד במקרה של מבצע צבאי נוסף. המטרה העליונה של ישראל היא לדאוג שגם בשנה הנוכחית יישמר ברצועה השקט היחסי.
הניסיונות להשיג הודנה ארוכת טווח למשך חמש שנים בין ישראל לחמאס בתיווכו של טוני בלייר כשלו לעת עתה. חמאס מצדו ממשיך וימשיך במאבק נגד הארגונים הסלפיים ברצועה, שמאתגרים את ריבונותו בעיקר בירי רקטות לעבר ישראל. מצד שני תמשיך ההנהגה בעזה ללחוץ על מצרים שתפתח באופן קבוע את מעבר רפיח כדי לאפשר לתושבים ברצועה יציאה לעולם החיצון.
בינתיים, הולכים ומתגברים "טפטופי" הירי מהרצועה, כשהאחרון שבהם אירע אמש בערב החג כשצבע אדום נשמע במועצות שער הנגב ושדות נגב, לאחר שיגור מסג'עייה. שיגור זה היה כושל, אבל במקביל נורתה רקטה מדרום הרצועה והתפוצצה בשטח פתוח. בתגובה צה"ל תקף בצפון הרצועה.
לוקר אאוט, קבלו את גדעון
לפי ספר התקציב לשנת 2016, הסכום שנקבע להעברה למערכת הביטחון עומד על 56.1 מיליארד שקלים. אולם עד לאישור התקציב הדו-שנתי בשתי קריאות נוספות ייקבע אחרי החגים תקציב ביטחון גדול יותר. מערכת הביטחון תצפה להיצמד למתווה ברודט, שיוביל לטענת שר הביטחון משה (בוגי) יעלון לתקציב שיסתכם ב-64 מיליארד שקלים. בסופו של דבר נראה כי הצדדים יגיעו לפשרה שתסתכם בכ-60 מיליארד.
עיקר הוויכוח מול משרד האוצר ניסוב סביב השאלה אם להכליל בתוך תקציב הביטחון גם פרויקטים לאומיים כמו מעבר צה"ל דרומה, הפרטת תעש ופרויקט ההגנה על המים הכלכליים. יחד עם זאת, ההכרעה המשמעותית יותר שתיפול אחרי החגים נוגעת לתוכנית הרב-שנתית גדעון, שגובשה בצה"ל ונמצאת לקראת אישורה על שולחנה של הצמרת המדינית-ביטחונית.
אחרי שנים שבהן צה"ל נאלץ להתנהל תקציבית משנה לשנה, הממשלה צפויה לאשר סוף סוף את התוכנית החדשה של הצבא למשך חמש השנים הקרובות. מתוכנית לוקר, שעוררה סערה גדולה ביותר, יאומצו בדיונים הקרובים של המועצה לביטחון לאומי חלקים קטנים, אם בכלל. הוועדה שאותה הקים ראש הממשלה בנימין נתניהו בראשות מי שכיהן בעבר כמזכירו הצבאי, אלוף במיל' יוחנן לוקר, נהדפה בקלות לארון ההיסטורי, ומתחילה כבר להעלות אבק במגירת הדו"חות שלא ימומשו.
יועץ משפטי לממשלה חדש
המערכת המשפטית והפוליטית תעסוק בחודשים הקרובים בשאלת זהותו של היועץ המשפטי לממשלה הבא במקום יהודה וינשטיין שיפרוש בתחילת השנה האזרחית בתום שש שנות כהונה. ועדת איתור בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס יושבת בימים אלה על המדוכה ומראיינת את תשעת המועמדים לתפקיד.
לאחר הראיונות תפנה הוועדה לציבור ותבשר לו שהוא יכול להעלות התנגדויות או השגות לגבי פעילות המועמדים בעבר. עבודת ועדת גרוניס צפויה להסתיים בסוף נובמבר כאשר זו תמליץ על שלושה מועמדים לממשלה כדי שזו תבחר את היועץ.
המערכת המשפטית - התביעה והשופטים - צפויים להתחיל להתמודד עם תופעת אינתיפאדת האבנים לאחר שערב ראש השנה צוידה בכלים משפטיים מחמירים במענה לבקשת המשטרה וכוחות הביטחון. אם ההחמרות יישאו פרי, יתברר שהאמצעים היו מוצדקים. אולם אם האינתיפאדה לא תעצור, המערכת הפוליטית תלחץ שוב על המערכת משפטית כדי להחמיר את האמצעים. המצב הביטחוני המידרדר גם עשוי לגרום להתלקחות מחודשת של פורעי הימין הקיצוני וגם לנקיטת צעדים חריפים נגדם.
ראש מוסד חדש
תמיר פרדו כבר הודיע כי בכוונתו לסיים את תפקידו בראשות המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים בינואר 2016. המועמדים להחליפו הם רם בן ברק שמכהן כמנכ"ל המשרד לענייני מודיעין, יוסי כהן שמשמש כיועץ של ראש הממשלה לביטחון לאומי וגם נ' - המשנה הנוכחי של פרדו. גם שמו של מפקד חיל האוויר, אלוף אמיר אשל, הוזכר כמועמד אפשרי להחליף את פרדו.
פיצויים בתמורה להסכם הגרעין
ברגעים שבהם נאחזה ישראל בתקווה האחרונה להפסד של ברק אובמה באישור הסכם הגרעין של המעצמות עם איראן, נמנעו בירושלים לדון עם האמריקנים, לפחות באופן פומבי, בחבילת הפיצויים שיקבל צה"ל מהבית הלבן. בשבועות הקרובים צפויים נציגי מערכת הביטחון לשבת עם מקביליהם בממשל ולדון עמם במגוון אמצעי לחימה נוספים שארצות הברית תעביר לישראל מעבר לסיוע השנתי הרגיל.
בין היתר מדובר בהגדלה בעשרות אחוזים של כספי התמיכה במערכות ההגנה כיפת ברזל, שרביט קסמים וחץ 3, וכן הגדלת תקציבי הרכש של טילים מונחים לחיל האוויר לצד חימושים חודרי בונקרים. גורם משמעותי שישפיע על חבילת הפיצוי הוא ההתחמשות של מדינות ערביות. על רקע ההסכם הודיעו אותן מדינות על כוונתו לרכוש מטוסי קרב צרפתיים או טילי נ"מ רוסיים מדגם S-300.
מדיניות חוץ
אחרי שניסיונותיו למנוע את הסכם הגרעין העלו חרס בידו, יצטרך ראש הממשלה נתניהו להשאיר את הסוגיה האיראנית במקום גבוה בתשומת הלב של הקהילה הבינלאומית. בדרך להשגת המטרה הזאת ייאלץ נתניהו להפוך כמה אבנים על מנת לשקם את היחסים עם ארצות הברית ולהחזיר לפסים אינטימיים את המהלכים מול הנשיא אובמה.
בישראל, כך נדמה, כבר השלימו עם העובדה שהאיחוד האירופי עומד לקבל החלטה דרמטית בדבר סימון מוצרים שיוצרו בהתנחלויות. ממשלת נתניהו תצטרך לעמול קשות כדי להתמודד עם ההחלטה, ולהוציא אל הפועל מסע שכנועים מול כמה מדיניות אירופיות כדי לדחות לפחות את יישום הסימון. בזירה האירופית יימשכו המגעים עם טורקיה לצורך יישוב המשבר הדיפלומטי שפרץ אחרי ההשתלטות על המאווי מרמרה ב-2010.
במקביל, תפעל הממשלה להמשך העמקת התיאום עם רוסיה על רקע המעורבות הגוברת שלה בסוריה, והחשש בישראל מעימותים אפשריים בין כוחות צה"ל לכוחות שוולדימיר פוטין שלח כעזר לבשאר אסד. הממשלה תנסה גם להכיל את טרור האבנים ובקבוקי התבערה בירושלים על מנת למנוע הסלמה נוספת, שתוביל לאינתיפאדה שלישית. כמו כן ייעשה ניסיון להרגיע את המתיחות בהר הבית תוך תיאום מרבי עם הממלכה ההאשמית.
הישרדות ממשלת ה-61
ממשלת נתניהו הרביעית מחזיקה בינתיים מעמד, וההערכה היא שגם אחרי החגים, ראש הממשלה יוכל להמשיך לשייט עם 61 חברי הכנסת הנמנים עם הממשלה הזו לתוך השנה האזרחית הבאה. האתגרים הגדולים שלפניו: תקציב המדינה שיובא לאישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, וסוגיית הגז הבלתי פתורה עדיין. לפי שעה אין באופוזיציה מי שמאיים באמת על נתניהו, ואין בקואליציה מי שירצה לקצר את ימיה של הממשלה.
שאלת הרחבת הקואליציה: רכילויות ורינונים על מגעים, שיחות והצעות ליצחק הרצוג מתרוצצות מדי שבוע, אך נראה כי למרות הלחץ המופעל עליו על ידי משה כחלון ואריה דרעי, נתניהו פחות נלהב מהאפשרות לצרף לפי שעה את העבודה לממשלה. האי ודאות לגבי מי יעמוד בראש המפלגה הזו בשנה הקרובה, מצננת את ההתלהבות של נתניהו, מה עוד שגם להרצוג קשה להגיע כעת לאלקטורט שלו ולאנשי מפלגתו ולשכנע אותם להצטרף לממשלה בהרכב הנוכחי, ללא תהליך מדיני ועם תסבוכות בינלאומיות שכוללות את תנועת החרם.
רפורמות וחוקים שנויים במחלוקת
בפן הכלכלי שר האוצר כחלון מוביל כמה רפורמות שאמורות לצאת לדרך בחודשים הקרובים, וההערכה שבאופן כללי, למרות המאבק הכמעט יום יומי של הקואליציה להתמודד עם הקשיים שמערימה צרותה, גם בכנסת לא צפויות דרמות מיוחדות. ליו"ר הקואליציה, צחי הנגבי, יש בכיס הבטחה להתמנות לשר בקרוב, וח"כ דוד ביטן אמור להחליף אותו, מה שיהפוך את ההתמודדות עם הקשיים הפרלמנטריים למעניינת.
בפן החקיקתי כנראה יהיו מספיק הצעות שיעוררו מחלוקות קולניות וסערות לאומיות, אולם כחלון מחזיק קלף בשרוול בכל הנוגע לחקיקה רגישה בעניין בית המשפט העליון, ועל פי מקורביו, גם בסוגיות כמו חוק החרם וחוק הלאום. השאלה הגדולה היא האם המפלגות החרדיות ינסו לממש את כוחן ואת השפעתן, ולקדם חקיקה בתחומים של דת ומדינה, וכיצד ינהג נפתלי בנט בסוגיות אלה.
תיקי אולמרט
בית המשפט העליון צפוי לקבל בתקופה הקרובה שתי הכרעות דרמטיות הנוגעות לעתידו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. הכרעה ראשונה ודרמטית במיוחד תתקבל בערעור בתיק הולילנד, שבו נגזרו על אולמרט שש שנות מאסר בפועל. עד הכרעה בערעור גזר הדין מעוכב, אולם השנה צפויה הכרעה בנושא שתקבע סופית אם ראש הממשלה לשעבר ילך לכלא או לא.
דיון מכריע נוסף שעשוי להגיע גם להכרעה השנה יתקבל בהתייחס לתיק טלנסקי. אולמרט ערער על עונש שמונת חודשי המאסר שנגזרו עליו, אולם הוחלט לעכב את ביצוע העונש עד להכרעה בערעור. בתיק טלנסקי בית המשפט אמור לקיים דיון בהרכב מורחב בינואר הקרוב.
ראשי ערים לכלא?
בית המשפט העליון צפוי השנה גם לקיים דיונים דרמטיים לגבי כמה ראשי עיריות לשעבר, שהורשעו ונגזרו עליהם עונשים כבדים. מדובר בצבי בר (רמת גן), שלומי לחיאני (בת ים) ושמעון גפסו (נצרת עילית). השלושה הורשעו ונגזרו עליהם עונשים שמעוכבים עד להחלטה בערעורים בעליון.
סאגת זדורוב
נראה כאילו התיק הזה הוכרע כבר כמה פעמים בעבר, וזה בהחלט נכון, אבל בית המשפט העליון דן שוב בעניינו של רומן זדורוב אחרי שבפעם הקודמת השיב את התיק לבחינה מחודשת של בית המשפט המחוזי. בסופו של דבר המחוזי הרשיע את זדורוב בשנית וכעת הוא ממתין להכרעת העליון שתקבע האם הוא זה שרצח את הנערה תאיר ראדה.
בג"ץ וגיל הפרישה
אחת העתירות המעניינות שנידונו בשנים האחרונות בבג"ץ היא זו שנוגעת לגיל הפרישה, והוגשה על ידי פרופ' משה גביש. האם ייתכן שהשנה בג"ץ יכריע אם ניתן לחייב אדם לפרוש בגיל הפרישה אף על פי שהוא מעוניין להמשיך ולעבוד? אולי, שווה לעקוב.
עתירה נוספת שצפויה להגיע להכרעה השנה היא הנספח של העתירה שהגישה יש עתיד בנוגע לסגני שר בממשלה. בג"ץ כבר מנע מיעקב ליצמן מלכהן כסגן שר הבריאות, אולם כעת ידונו חמישה שופטי בית המשפט העליון בסוגיה האם ראש הממשלה יכול לכהן בתפקיד של סגן שר בכלל במקביל לתפקידו.
המפכ"ל המשקם
שרשרת כשלים שכללה את מחדל מוקד 100 בפרשת חטיפת הנערים ורציחתם, המשך הסתבכויות של קצינים בכירים בחשדות לעבירות מין, מחדל מצעד הגאווה בירושלים ופרשת רונאל פישר והקצין שסרח ערן מלכה, הותירה את הארגון המרכזי שאחראי על אכיפת החוק בישראל חבול ומדמם.
בסביבתו של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן מקווים כי מינויו של סגן ראש השב"כ רוני אלשיך לתפקיד השוטר מספר אחת יאושר אחרי החגים בממשלה, לאחר שקיבל את אישור ועדת טירקל.
אחרי שהמינוי ייצא אל הפועל יידרשו ארדן ואלשיך לתוכנית עבודה מקפת שתכלול בראש ובראשונה את החזרת האמון במשטרה. בנוסף יצטרכו השניים גם לערוך סבב מינויים ולאייש את סגל הפיקוד הכללי שנותר חסר בעקבות שרשרת הפרישות של בכירים ובגלל הסיכוי שכמה ניצבים, בהם מ"מ המפכ"ל בנצי סאו ומפקד המחוז הדרומי יורם הלוי, יפרשו מתפקידם.
לשר ולמפכ"ל המיועד מצפה עבודה רבה בכל הקשור לשינוי נורמות ההתנהגות במשטרה. ארדן עצמו מכנה את המשימה "מהפכה בתרבות הארגונית של המשטרה". בנוסף הם יצטרכו להתמודד עם המהומות בירושלים, הורדת רמת הפשיעה במגזר הערבי ושיפור משמעותי בתחושת הביטחון של האזרחים.
הורדת שיעורי העוני
ישראל מובילה בשיעורי העוני במערב, וחיים בה יותר ממיליון ו-600 אלף עניים. מדובר בשיעור העוני השלישי בקרב מדינות ה-OECD. מרבית המסקנות של הוועדה למלחמה בעוני נגנזו בתקציב המדינה הדו-שנתי שצפוי להיות מאושר בכנסת בקריאה ושנייה ושלישית. מנגד מתגאים במשרדי האוצר והרווחה ביישום המלצות הוועדה בסך כולל של 1.7 מיליארד שקלים. בין היתר מדובר בהעלאת הבטחת הכנסה לקשישים עניים, השקעות בדיור הציבורי והגדלת תמריצי עבודה לחד-הוריות. עם זאת, מאות אלפים ממתינים לתוכנית עבודה מקיפה שתסייע להורדת שיעורי העוני.
מבקשי המקלט לאן?
כשתמונות הפליטים שנוהרים לאירופה המשיכו להעסיק את כל כלי התקשורת בעולם, נראה כי נשכחה העובדה שישראל מתמודדת כבר מאז 2007 עם משבר הגירה משלה. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, כ-45 אלף מסתננים או מבקשי מקלט שוהים בישראל, רובם בשכונות בדרום תל-אביב.
אחרי שבג"ץ פסל פעמיים חקיקה של הכנסת שנועדה לכלוא אותם ללא משפט, קבעו שופטיו באוגוסט כי החזקתם של מבקשי המקלט במתקן חולות למשך שנה ושמונה חודשים אינה מידתית. השופטים הורו לכנסת לקבוע משך זמן קצר יותר, והגבילו את התקופה לשנה.
המדינה נותרה עם היעדר מדיניות ברורה לטיפול בסוגיה. בתקופה הקרובה צפוי בית המשפט המחוזי בבאר שבע להכריע בעתירה נגד המדיניות של רשות האוכלוסין וההגירה, שמאפשרת כליאה לא מוגבלת בזמן וללא משפט. אותם מבקשי מקלט מסרבים לעזוב את ישראל בהליך המכונה "עזיבה מרצון", ונראה כי הסוגיה הזאת עשויה להגיע לפתחו של בג"ץ. הממשלה תידרש לגבש חקיקה חדשה בנושא. שר הפנים סילבן שלום כבר הצהיר כי חקיקה בנושא תובא לשולחן הכנסת לאחר החגים.
קיצור התורים במיון
בימים הקרובים יגדשו אלפי בני אדם את חדרי המיון. זו אינה תופעה ייחודית לימים של "אחרי החגים", אלא תמונת מצב של חדרי המיון במדינת ישראל. שר הבריאות ליצמן הבטיח לקצר את התורים ל-15 דקות בלבד והוא יצטרך השנה להוכיח שלא מדובר רק בהמלצות אלא בפעולות של ממש. ליצמן הבטיח יותר כוח אדם, הקמת מוקדים חדשים ובקרה אישית על אורך התורים.
המתנה מועטה יותר ל-MRI
אחת ההבטחות הגדולות של שר הבריאות היא קיצור זמני ההמתנה לבדיקות MRI. כיום זמן ההמתנה הממוצע לבדיקה במרכז הארץ עומד על יותר מחודשיים וחצי. שר הבריאות הבטיח להוסיף מכשירים לכל בתי החולים, להגדיל את מספר הטכנאים והמפענחים ולהפעיל את המכשירים 24 שעות ביממה. תוך שנתיים צפויים להיות 46 מכשירים במדינת ישראל, פי שניים ממה שקיים כעת. בקופות החולים כבר הביעו דאגה שלא יועברו אליהם תקציבים, ובשנה הקרובה תיבחן הרפורמה שתצטרך לעמוד במבחן המציאות הלא פשוטה.
מלחמה בזיהומים
דו"ח מבקר המדינה קבע שבכל שנה מתים בין 6,000-4,000 אנשים כתוצאה מזיהומים בבתי חולים בישראל. השנה הציבו במשרד הבריאות יעד לצמצם את היקף הזיהומים באמצעות הסברה לצוותים הרופאים, קביעת נהלים קפדניים, בהשקעה בציוד ובחומרים למניעת התופעה, ולראשונה צפוי השנה להתפרסם מדד הזיהומים בבתי החולים.
שקט במערכת החינוך?
ומה יקרה בבית הספר? ביום רביעי ישובו התלמידים לבתי הספר. אחרי שורת הטלטלות בתקופת השר הקודם שי פירון, במערכת מחפשים בעיקר יציבות. "המערכת חייבת להתייעץ עם מנהלים, מורים ואפילו עם תלמידים, ושיפסיקו להנחית עלינו רפורמות", אמר מנשה לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים. לצד בעיות לוגיסטיות, חלקן תלויות באילוצים תקציביים, כגון צפיפות בכיתות ומחסור בעובדי הוראה, חלה בשנים האחרונות ירידה דרמטית בהישגי תלמידי ישראל בהשוואה לשאר מדינות העולם המערבי.
"בשנים האחרונות ישראל נמצאת ב-40-30 המקומות האחרונים במבחני פיז"ה", ציין לוי. "צריך לעשות מהפכה אמיתית בשיטת הבגרויות ולהחליט: או לבטל את מבחני הבגרות באופן כליל או להשאיר בין 3 ל-5 בחינות כמו במדינות כדוגמת ארה"ב קנדה ושבדיה".
במערכת החינוך מתמודדים עם עלייה דרמטית בכמות ההקלות שתלמידים מקבלים לקראת בחינות הבגרות. לטענת מנהלי בתי הספר, יש להקים הרכב אבחון שיפעל תחת משרד החינוך כדי שההקלות יינתנו רק למי שבאמת צריך אותן. במקביל קיים צורך בשינוי של ממש בכל הקשור למעמדם של המורים והכנסתם.
בגני הילדים החלה רפורמת הסייעת השנייה בגני הטרום-טרום חובה, אולם בכמה רשויות מקומיות עדיין קיימים גנים עמוסים ומחסור בציוד. "לפעמים נראה שאנחנו מחסנים לילדים", אמרה דורית חזן, גננת ותיקה ויו"ר ארגון גננות מחנכות. "בגן לפעמים מטפלים ב-35 ילדים בממוצע ואנשים לא מבינים שבזמן הזה נקבעת מידת החרדה של הילד בעתיד. בנוסף, בגלל היעדר תשתיות מתאימות בגני הילדים, כדוגמת שירותים מותאמים, כיור שטיפה ועמדת החתלה, הצוות לפעמים מתעסק רק ב'פיפי-קקי' ונאלץ לשטוף ילדים בחוץ עם צינור".
כתבי אישום
מיד אחרי החגים מתכוון היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין להגיש כתב אישום חמור נגד הרב הראשי לישראל לשעבר הרב שלמה מצגר. השימוע שנערך לו בחודשים האחרונים לא חילץ את הרב מהחשדות החמורים. כתב האישום יוגש, אלא אם כן תתגבש ברגע האחרון עיסקת טיעון עמו, שלא הבשילה עד כה, בשל פערים בין עמדות התביעה לבין נציגיו. כתב אישום חמור יגובש גם נגד ח"כ פאינה קירשנבאום מ"ישראל ביתנו" על חלקה בפרשת השחיתות והוא יהיה כפוף לשימוע אצל היועץ המשפטי לממשלה.
לפנייה לכתב/ת 
