נהג שיקר לשוטר במחסום – והואשם בפלילים

בבדיקה שגרתית נתפס נהג ללא רישיון ותעודת זהות, ומסר לשוטרים שם אחר. בבית המשפט הוא טען שיש לשפוט אותו בבית דין לתעבורה

עו"ד שמואל גייזלרפורסם: 01.10.15 , 18:45

משטרת ישראל בחרה להגיש כתב אישום פלילי נגד נהג שנבדק במחסום ומסר לשוטרים פרטי זיהוי מזויפים. אבל בית משפט השלום ברמלה מתח ביקורת על ההתנהלות שבמסגרתה במקרים דומים מוגשים כתבי אישום באופן שרירותי: פעם בבית משפט לתעבורה ופעם בהליך פלילי רגיל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

השופטת רבקה גלט הציגה בפניה התביעה שתי אפשרויות: להגיש אישום חדש בבית משפט לתעבורה, או לתקן את כתב האישום הנוכחי כך שעבירות ההתחזות וההפרעה לשוטר יוחלפו בעבירות לפי פקודת התעבורה.

תביעה

רישיון אמריקני, התאונה בארץ: מי ישלם פיצוי?

מערכת PsakDin

ישראלי שחזר מארה"ב ובידיו היה רק רישיון נהיגה אמריקני עבר תאונת דרכים. חברת הביטוח "הפול" סירבה לפצות אותו. מה קבע בית המשפט?

רישיון אמריקני, התאונה בארץ: מי ישלם פיצוי?

האירוע התרחש בסוף 2013 כשהנהג נעצר לביקורת שגרתית במחסום על כביש 443. הוא טען ששכח את רישיון הנהיגה בבית, ומאחר שגם תעודת זהות לא הייתה לו, הוא מסר שם אחר ומספר תעודת זהות כוזב.

מחלקת התביעות של משטרת ישראל בחרה להגיש כתב אישום בבית משפט השלום, וייחסה לו עבירות של נהיגה ברכב ללא רישיון וביטוח (עבירות על פקודת התעבורה), ועבירות הפרעה לשוטר והתחזות בכזב (עבירות פליליות לפי חוק העונשין).

בבית המשפט טען הנאשם שהאירוע התרחש במסגרת ביקורת שגרתית בכביש, ולכן היה צריך להיתרגם לעבירות מתחום דיני התעבורה. לדבריו לא היה מקום לייחס לו גם עבירת התחזות וגם עבירה של הפרעה לשוטר, שכן שתיהן מתייחסות למסירת הפרטים הכוזבים, ועל כן מדובר בכפילות שאינה ראויה. הוא טען שמקרים דומים נדונים לרוב בבתי המשפט לתעבורה, שהם "הפורום הנאות".

המדינה טענה מנגד שכתבי אישום מסוג זה מוגשים לבית משפט השלום השכם והערב, אך הסכימה שלא אותר נוהל כלשהו בסוגיה, והבטיחה "להמשיך ולחפש". ביחס לטענה בדבר כפל עבירות, טענה המדינה שהעבירה של הפרעה לשוטר יוחסה לנאשם בגין אי האמירה שאין לו רישיון, ואילו העבירה של התחזות יוחסה בגין מסירת הפרטים הכוזבים, ולכן אין כפילות בכתב האישום.

צריך מדיניות ברורה

השופטת רבקה גלט קיבלה את טענות הנאשם וקבעה שאין מקום להותיר את כתב האישום כפי שהוא. היא הסבירה שאמנם לא קיימת עבירה של הפרעה לשוטר בפקודת התעבורה או בתקנות התעבורה, אך ישנן עבירות של מסירת פרטים כוזבים וכן אי הצגת רישיון לפי דרישת שוטר.

טיעוני המדינה לא שכנעו את השופטת, שסברה שברגע שלמדינה אין נימוק טוב להגשת כתב האישום במתכונתו הנוכחית, המחמירה עם הנאשם, בזמן שבמקרים דומים הוגשו כתב אישום בעבירות תעבורה בלבד, הרי שננקטה כלפיו אכיפה בררנית.

השופטת הזכירה שהרשעה בעבירות תעבורה היא פחות פוגענית מהרשעות פליליות אחרות, מבחינת העונש, הקלון, הכתם המוסרי והרישום הפלילי, מה גם שהנאשם הוא אדם נורמטיבי עם עבר נקי.

בסיכומו של דבר הציגה השופטת בפני המדינה את שתי האפשרויות לתיקון האישום, וחתמה בהמלצה כללית לרשויות שלפיה כדאי שתהיינה הנחיות ברורות שיסדירו את המדיניות בכל הנוגע להגשת כתבי אישום בעבירות שיש להן מקבילה בפקודת התעבורה.