כך עובד ההליך המזורז לפינוי שוכרים סרבנים

קשישה השכירה דירה לנכדתה ולבעלה, אך כשהם עמדו להתגרש סירב הגבר להתפנות. הסבתא הגישה נגדו תביעה מוצלחת בהליך מקוצר

עו"ד חנה פישפורסם: 03.10.15 , 08:27

בית משפט השלום בירושלים הדגים לאחרונה כיצד מיישמים את ההליך המזורז לפינוי שוכרים סרבנים: קשישה השכירה דירה שבבעלותה ברחוב חיים קוברסקי בירושלים לנכדתה ולבעלה. אלא שנישואיהם עלו על השרטון, ולקראת גירושיהם נאלצה הסבתא להתמודד עם הבעל שסירב לעזוב את הנכס. היא הגישה נגדו תביעת פינוי בהליך מקוצר, והצליחה לפנותו תוך חודשים ספורים בלבד.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לפני כחמש שנים השכירה הסבתא את הדירה לנכדתה ובעלה – עורך דין במקצועו. הם התגוררו בה עד שנפרדו לפני כחצי שנה והחלו בהליכי גירושין. כחודשיים לאחר מכן שלחה הסבתא הודעת פינוי ודרשה מהבעל לעזוב. הוא התעקש להישאר, והיא הגישה נגדו תביעת פינוי בהליך המקוצר לפינוי שוכרים "סרבנים".

תביעה

השוכרים זיהמו - בעלת דירה תקבל 30 אלף ש'

עו"ד הדר פינק טבת

משפחה ששכרה דירה בי-ם השאירה אחריה דלתות שבורות, שיש סדוק, לכלוך ומכת תיקנים. בית המשפט קבע שהם ישלמו על עוגמת הנפש והנזקים

השוכרים זיהמו - בעלת דירה תקבל 30 אלף ש'

בבית המשפט היא סיפרה שהיא מעוניינת לעבור לגור בדירה כדי שבתה – המתגוררת באותו בניין – תוכל לסייע לה בערוב ימיה. אלא שהנתבע סירב להתפנות וטען כי הדירה שייכת לו ושהסכם השכירות היה פיקטיבי.

הוא הוסיף שהוחלט לרשום את הדירה על שם הסבתא כדי למנוע מגרושתו (אשתו הקודמת) לעקל אותה בשל המזונות שהוא חייב לבנו.

הסבתא הכחישה את הגרסה הזו. היא עמדה על כך שרכשה את הדירה בעצמה ולעצמה, ועובדה שמעולם לא נחתם עמה הסכם נאמנות כלשהו. היא סיפרה שהחליטה להשכיר את הדירה לנכדתה ובעלה בדמי שכירות מופחתים בתקווה לעזור להם לשקם את היחסים, שכבר אז היו רעועים.

להגשים את מטרת ההליך המזורז

השופטת יעל ייטב ציינה שיש חשיבות לדון בתביעת הפינוי המזורז במהרה כדי להגשים את מטרת ההליך המיוחד, שנועד למנוע משוכרים להשתקע בדירה לא שלהם תוך פגיעה חמורה בזכויות הבעלים. היא קבעה שהראיות שהציגה הסבתא (חוזה רכישת הדירה והסכם השכירות), תומכות בטענותיה, כאשר מנגד, הנתבע – עורך דין במקצועו – לא הציג הסכם נאמנות או כל מסמך משפטי שיתמוך בטענה שההסכם פיקטיבי ושהוא בעל הזכויות בדירה.

גם תנאי הסכם השכירות, שמעניק לתובעת, בין היתר, את הכוח לפנות את השוכרים מהדירה לפני תום השכירות, מעידים שההסכם אמיתי. לו היה זה הסכם למראית עין, סביר להניח שהנתבע היה דואג לכלול בו תנאים להבטחת זכויותיו.

בנוסף ציינה השופטת שכששמים את שיקולי התובעת לחזור לדירה מול אלה של הנתבע – ידה של התובעת על העליונה: בעוד שהיא קשישה המבקשת להתגורר בקרבת בתה, הנתבע לא טען כי אינו יכול לשכור דירה אחרת.

השופטת הוסיפה שאין מקום לדחות את ההכרעה בתביעה בהתחשב בכך שהוגשה במסגרת ההליך המזורז לפינוי מושכר. משכך התקבלה התביעה והנתבע נדרש לפנות את הדירה עד נובמבר. הוא גם חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 10,000 שקל.