נמחצה ידו של נהג משאית: זו תאונת דרכים?

דלת המטען נסגרה על אצבעותיו של נהג שעצר בדרך כדי למנוע מהחול שהוביל להישפך. ביהמ"ש חייב את הביטוח להכיר באירוע כתאונת דרכים

עו"ד גיא אורטלפורסם: 06.10.15 , 19:12

נהג משאית שהובילה חול עצר במהלך נסיעה כדי להדק את דלת המטען, ובעקבות זאת נמחצה ידו. חברת הביטוח שלו, "כלל", סירבה להגדיר את האירוע "תאונת דרכים", אבל בעקבות תביעה שלו לבית משפט השלום באשקלון נקבע כי הוא יפוצה בכ-164 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע שנזקים שמתרחשים בזמן "פריקה וטעינה" לא נחשבים ל"נזקי תאונת דרכים" ולא יזכו בפיצוי במסגרת החוק. במקרה המדובר סיים נהג המשאית להעמיס את החול והחל בנסיעה. אלא שאז הוסבה דעתו לכך שהחול נשפך מהמשאית, ולכן הוא עצר כדי לסגור את המכסה. אלא שהדלת שנסגרה מחצה את ידו.

תביעה

נפצע בפריקת משאית ותבע: "זו תאונת דרכים"

עו"ד גבי אלקיים

נהג שנפגע בעבודתו ביקש להגדיר את האירוע "תאונת דרכים" כדי לקבל פיצוי גם מחברת הביטוח. מה נקבע?

נפצע בפריקת משאית ותבע: "זו תאונת דרכים"

הוא פוּנה לבית חולים עם שברים באצבעות, עבר ניתוחים ושיקום שנמשך כמה חודשים. התאונה הוכרה כתאונת עבודה ונקבעו לו 5% נכות. אלא שחברת הביטוח סירבה לפצות אותו, והוא הגיש נגדה תביעה לפיצויים.

כלל טענה שהתובע נפגע למעשה בזמן העמסת הסחורה, כך שהתאונה אירעה בעת "פריקה וטעינה". היא הוסיפה שגרסתו "שופצה" ותוקנה מעת לעת: לחוקר של הביטוח הוא סיפר שנפגע לפני שהעמיס את החול, ובבית המשפט טען שהתחיל לנסוע ואז נאלץ לרדת לסגור את הדלת.

מנגד התעקש התובע שעצר מסיבה בטיחותית-תעבורתית, שכן החול היה עלול לסכן מכוניות אחרות. לשיטתו, סגירת הדלת נועדה לאפשר את המשך הנסיעה ולכן יש לראות אותה כחלק אינטגרלי מהנסיעה או כהכנה לנסיעה.

השופטת סבין כהן קיבלה את גרסת הנהג וקבעה שמדובר בתאונת דרכים. לעמדתה, לנוכח מנגנון הסגירה שתואר על ידי התובע, לא סביר שהוא פתח את הדלת בהקשר הישיר של ביצוע הפריקה והטעינה – שכבר הושלמה. בעיניה, יותר סביר שהוא עשה זאת מאחר שהבחין בחול שנשפך, כלומר רק אחרי שכבר החל בנסיעה.

השופטת הצביעה על כך שגם החוקר של "כלל" השתמש במלה "עצרתי". מכאן ניתן להבין שהתובע אכן החל לנסוע ועצר על מנת לסדר את הדלת ולהמשיך לנסוע בבטחה – עצירה שאינה חלק מהטעינה.

השופטת פסקה שנכותו התפקודית של התובע עומדת על 4%. לאחר שחישבה את נזקיו היא נקבע ש"כלל" תשלם לו 164 אלף שקל (בניכוי תגמולי ביטוח לאומי), בין היתר על אובדן כושר השתכרות, עזרה חיצונית וכאב וסבל.