מצפן דה וינצ'י

לאונרדו דה וינצ'י תכנן, עוד בתקופת הרנסנס, כמה מכלי ההנדסה הצבאיים המתקדמים ביותר, בהם הטנק, הצוללת והמטוס. עבודה מאומצת זו לא מנעה ממנו לעסוק גם במפעלים אדירי ממדים בתחום ההידראוליקה והידרודינמיקה, לחקור את עולם האופטיקה וחוקי ההצללה, להתעמק במגוון נושאים גיאומטריים ואף לעסוק בנושאי האנטומיה האנושית דרך "האדם הוויטרובי" ועוד. בדרך הוא גם הספיק לצייר את ה"מונה ליזה".

עוד דעות ב-ynet:

שמחת תורה במרחב החילוני

עד מתי נזהם נחלים?

הכחדת המשק החקלאי המשפחתי עולה לנו ביוקר

העובדים של היום - הקשישים של המחר

אל תשליכנו לעת זקנה

גאון זה נגע כמעט בכל תחום מדעי שהיה מוכר באותה התקופה: פיזיקה, כימיה, אסטרונומיה, אופטיקה, מכניקה, בליסטיקה, אווירונאוטיקה ועוד ועוד. אך לו היה נקלע דה וינצ'י הצעיר לאחד ממוסדות האקדמיה הישראלית בני זמננו ודאי היה ננזף על-ידי ראשיה בטענה שהוא "מתפזר". "אם אתה רוצה להיות מהנדס מוצלח", היו אומרים לו בפנים חמורות סבר, "תתמקד". אחרים, היו אף עלולים לשלוח אותו, מלווה במבטי חמלה, לקבל מרשם לריטלין...

הרבה מים זרמו מאז בנהר הארנו בפירנצה (שדה וינצ'י נטל חלק גם במפעל ההנדסי העצום לתיעולו), אבל נדמה שדווקא בעידן המודרני - יש צורך וחשיבות לשוב לדרכו של דה וינצ'י. לשוב ללימודי הנדסה רב תחומית.

דווקא כעת, מול אתגרי העולם המודרני, תחום ההנדסה חייב להיות בין-תחומי ואף רב תחומי. סטודנטים להנדסה כיום חייבים להיחשף בצורה ממוקדת ומעמיקה לשילובים בתוך תחומי ההנדסה, בין תחומי ההנדסה לתחומי המדעים ובין תחומי ההנדסה לתחומי דעת אחרים. איננו מדברים רק על שילוב בין הנדסת תוכנה להנדסת חומרה או בין מדעי המחשב להנדסת אלקטרוניקה או בין הנדסת מכונות להנדסת חומרים. אשר נעשים כבר היום באי אילו פקולטות. אנו טוענים בעד שילובים יצירתיים ופחות מקובלים כמו למשל לימודי הנדסה ולימודי פילוסופיה, או לימודי אומנות.

כיום, מציעות רוב האוניברסיטאות ורוב המכללות לימודים במחלקות מוגדרות המייצגות תחום עניין יחיד. אולם, מגמת השילובים בין תחומי עניין הכרחית לגיבוש מהנדסים טובים יותר. מהנדסים שיהיו יצירתיים יותר, מתוחכמים וידענים יותר וכאלו אשר יוכלו להגיע לפיתוחים מורכבים יותר, מעצם העובדה שהמחשבה וההתבוננות שלהם אינן מקובעות לתחום אחד בלבד. מהנדס טוב אינו רואה רק את הזווית הצרה שלו, אלא מבחין ויודע היכן יכול לתרום כדי שסך הפיתוח יהיה גדול יותר מסכום חלקיו.

מצפן ולא צופן

דה וינצ'י, בהצלחתו לאחד ידע ויכולות מתקדמות בכמה עולמות הנדסה, לא ברא לנו צופן. הוא יצר עבורנו מצפן. הוראות הפעלה והכוונה, לפיהן הנדסה רב תחומית היא הכרח מתבקש בימנו. קידום רב תחומיות בעולם ההנדסה צריך להיות אינטרס ראשון במעלה של החברה הישראלית כולה. כפי שהאתוס הישראלי שוזר את הצלחות הפרט בהצלחות המדינה, כך גם האינטרס החברתי שלנו כאומת הסטארט-אפ לשמר את מעמדנו בעולם ולהמשיך להנפיק מוחות חדים ורעיונות גדולים.

סיבה אחת מיני רבות לכך הוא הנתון לפיו מספר המהנדסים הישראליים הולך וצונח בשנים האחרונות. פחות ופחות סטודנטים פונים ללמוד את מקצועות ההנדסה - תוצאה מתבקשת לנוכח הירידה החדה במספר התלמידים הלומדים מתמטיקה ופיזיקה ברמת חמש יחידות. מכאן, שעל מנת לכסות על העדר בכמות המהנדסים, יש לתת לכל מהנדס יותר כלים ויותר זוויות - גם כדי להדביק את החוסר וגם כדי להקנות להם כלים להתמודד מול התחרות הגוברת בעולם, במיוחד מצד השוק האסיאתי.

משפט כמו "תפסת מרובה לא תפסת" יכול להיות נכון גם בנושא זה, אולם הכוונה בלימודי הנדסה רב תחומית אינה ליזום תכניות שיגרמו לצמצום הידע הבסיסי והתפזרות. להיפך, יש להתמקד

 בלימודי ליבה הנדסיים ולהתמקצע בהם ועדיין לנפק תכניות המכילות תארים כפולים ולימודי עומק בנושאים שונים, בייחוד לקהל הסטודנטים המצטיינים, ולשרת בכך גם את יכולותיהם הגבוהות, גם את רצון הסטודנט להתפתחות אישית וגם את טובת המדינה.

ברוח אקטואלית, דמיינו לעצמכם שמהנדסי הפרויקט ההנדסי הגדול של השעה - הרכבת הקלה בתל-אביב – היו מומחים רב-תחומיים גם בהנדסת מכונות וגם בצדדים של הנדסה אזרחית והנדסת סביבה וגם בעלי ידע באומנות. לכאורה, עולמות שאינם נושקים. האם לא היה בכך ערך מוסף לצוותי החשיבה והתכנון, להיטיב לראות את המורכבות הרבה של הפרויקט וליצור עבורו פתרונות טובים יותר - המביאים בשיקול מוקדם את כלל המרכיבים?

היתרונות אם כך ברורים ולימודי הנדסה רב תחומיים אינם בגדר חלום וכבר נעשים בחלק מהמוסדות. למעשה, אנו משוכנעים שבהסתכלות, התגייסות והשקעה של כלל המערכת, הדבר אפשרי וישים, אולי אף ישים לפני סיום עבודות הרכבת הקלה...

פרופ' אבי דומב, נשיא עזריאלי מכללה להנדסה. פרופ' איתן מנור, סגן נשיא לעניינים אקדמיים וראש המחלקה להנדסת חומרים מתקדמים