הארכת ההתמחות לא תסייע לעורכי הדין
ימים יגידו האם הרפורמה שעליה הכריזה שרת המשפטים איילת שקד אכן תביא לשינוי דרמטי במצבו המדרדר של מקצוע עריכת הדין והאם היא תצליח לשכנע את מתנגדיה. לדעת רבים, לא בטוח אם אפשר להחזיר את הגלגל לאחור
שרת המשפטים איילת שקד הודיעה לאחרונה כי היא מאריכה את תקופת ההתמחות בעריכת דין משנה לשנתיים במטרה להחזיר למקצוע עריכת הדין, משהו מהיוקרה הרבה שיוחסה לו. בעבר תנאי הקבלה ללימודי המשפטים היו גבוהים במיוחד ורק מעטים הצליחו להתקבל ולעמוד בדרישות על מנת לקבל תואר במשפטים. מי שסיים את הלימודים נדרש לעבוד תקופת התמחות של שנתיים, שאותה ניתן היה להתחיל במקביל ללימודי השנה האחרונה במשפטים.
עוד דעות ב-ynet:
בשבח הטקטיקה הזהירה
לקורבן הבא לא תשנה הסמנטיקהלנו יהיה ביטחון כשלהם תהיה תקווה
תוכנית מתמטיקה 5 יחידות - סיכוי או מקור לדאגה
בתקופת ההתמחות לומד המתמחה להכיר מקרוב את העבודה המשפטית השוטפת, בין אם בליווי מאמן ובין אם באמצעות עבודה עצמאית. באופן זה נחשף המתמחה להיבטים השונים של עבודת עורך הדין, ובכלל זה הכנת חוות דעת, ניסוח כתבי בי-דין, כתיבת חוזים, הופעות בבתי משפט וחקירת עדים. מעבר להכשרה המקצועית, נועדה התמחות להקנות למתמחה נורמות מקצועיות ואתיות שילוו אותו בכל תקופת עיסוקו כעורך דין.
ב-1985 תוקן החוק ותקופת ההתמחות קוצרה ל-18 חודשים, אך במקביל הוגבלה האפשרות להתחיל בהתמחות רק למי שסיים את לימודי המשפטים. משך הלימודים קוצר אף הוא מארבע שנים לשלוש וחצי. בפועל, סיים הסטודנט למשפטים את התמחותו בתום חמש שנים כמקודם. יחד עם קיצור תקופת ההתמחות, הוגדל באופן יחסי מספר שעות ההתמחות השבועיות ל-36 שעות, מתוכן 25 שעות בשעות הבוקר. תומכי התיקון לחוק הדגישו את הצורך להקל עם הצעירים ששירתו בצבא, סיימו את לימודי המשפטים ומרוויחים שכר נמוך כמתמחים, ומבקשים להתחיל את דרכם המקצועית, מתוך הנחה כי ניתן לרכוש את ההכשרה הנדרשת גם בתקופה של שנה וחצי, ואפילו בתקופה של שנה בלבד. ביטול תקופת החפיפה בין הלימודים להתמחות נועדה לאפשר לסטודנטים להתרכז בלימודיהם ולמתמחים להתמקד בהכשרתם המקצועית.
תקופת ההתמחות של שנה נקבעה בשנת 1994. קיצור תקופת ההתמחות והשינויים שחלו בלימודי המשפטים הביאו לשינויים ניכרים במקצוע עריכת הדין וברמתו. קבלת הרישיון הפכה לקלה יותר ביחס למקצועות אחרים כגון ראיית חשבון, פסיכולוגיה או רפואה. מכללות רבות ללימודי משפטים נפתחו וחלקן מקיימות מסלול לימודים של יומיים בשבוע, תנאי הקבלה צנחו והשוק הוצף בעורכי דין, שרמתם הלכה וירדה. הצפת השוק הביאה למחסור חמור במקומות עבודה לעורכי דין. כתוצאה מכך, נאלצו חלק מהמוסמכים החדשים לפתוח משרד עצמאי, ללא ניסיון מעשי ולאחר תקופת התמחות קצרה ביותר. מצב זה גורם, בין היתר, לפתיחת הליכים רבים ומיותרים בבתי המשפט ולהגברת העומס המוטל על המערכת. אין ספק כי שרת המשפטים, איילת שקד חייבת לטפל בבעיה טיפול שורש, אחרת כל שירותי המשפט שמקבל הציבור נפגעים וההשלכות לכך מתבטאות בכל תחומי החיים.
מנסים לשרוד
הבעיה היא כה חמורה כיום, עד כדי כך עורכי הדין החדשים נאלצים לקחת תיקים גם בתחומים שהם לא מתמצאים בהם כדי לשרוד, תמורת שכר טרחה נמוך, אך מתקשים לרכוש ספרים, תוכנות מקצועיות או להשתתף בהשתלמויות ובכנסים. התוצאה היא ירידה ניכרת בשירות המשפטי המוגש לציבור.בשנת 2000 מינה שר המשפטים דאז, יוסי ביילין, ועדה ציבורית לבחינת נושא ההתמחות בראשות שופטת בית המשפט המחוזי הילה גרסטל. הוועדה בחנה מהן היכולות, המיומנויות והידיעות שמן הראוי לבחון לשם הסמכת אדם כעורך דין - כגון בקיאות בפרטים, יכולת לפתור בעיות משפטיות, מיומנות באיתור תשובות מתוך מקורות משפטיים, יכולת טיעון בעל פה, ניסוח מסמכים משפטיים והקפדה על כללי האתיקה המקצועית – ובדקה בין היתר, את התאמתה של המתכונת הנוכחית של בחינות ההסמכה לדרישות אלו.
המלצותיה של ועדת גרסטל התגלגלו במערכת המשפט במשך כמה שנים. יישומן סוכל, בין היתר, בשל התנגדות הסטודנטים למשפטים, שטענו כי הארכת ההתמחות עלולה לפגוע כלכלית במתמחים ולהוביל למצוקה במציאת מקומות התמחות עקב התחלופה הנמוכה. הסטודנטים טענו בנוסף כי רבים מהמתמחים מנוצלים ומועסקים בעבודות מזכירות, בצילום מסמכים ובשליחויות, בשכר נמוך וללא פיקוח ראוי. בשנת 2005 החליטה ציפי לבני ששימשה כשרת המשפטים כי היא מקבלת את המלצות הוועדה ומאריכה את תקופת ההתמחות משנה לשנה וחצי ואלו השינויים ייכנסו לתוקף בתוך 4 שנים, אך זו לבסוף לא יצאה אל הפועל ב-2009.
בשנת 2012 הודיע שר המשפטים יעקב נאמן כי הוא אינו מתכוון להאריך את תקופת ההתמחות, אף שהוא סבור כי יש להאריך את ההתמחות לשנתיים. לדבריו, העלאת רמת מקצוע עריכת הדין צריכה להתבצע בכל המישורים, באופן הדרגתי ובשלבים, ולא להתמקד רק בהיבט אחד – החל מתנאי הקבלה לפקולטות ולבתי הספר למשפטים, הלימודים בבתי הספר, קביעת חובת השתלמות לעורכי דין, ואפילו מתן תארי מומחה לעורכי דין בתחומים מסוימים. נאמן סבר כי הארכת ההתמחות תגרום יותר נזק מתועלת, כיוון שהיא תגרום להקטנת מספרם של המאמנים הפנויים ותקשה על הבוגרים למצוא מקום להתמחות.
ימים יגידו האם הרפורמה שעליה הכריזה שרת המשפטים איילת שקד אכן תביא לשינוי דרמטי במצבו המדרדר של מקצוע עריכת הדין והאם היא תצליח לשכנע את מתנגדיה. לדעת רבים, לא בטוח אם אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. ראש לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נוה אמר לאחרונה כי רק במחוז תל אביב יש כרגע 3,500 עורכי דין מובטלים שמחפשים עבודה. הארכת ההתמחות לשנתיים לא צפויה לשפר את מצבם.
הכותבת היא עורכת אתר תקדין מבית "חשבים".
לפנייה לכתב/ת 
עו"ד ליאור שדמי שפיצר
צילום: יח"צ
מומלצים
