עיריית ת"א הפסידה: חניון כיכר אתרים יימכר

חרף אישור התוכנית לבניית מגדלים מעל הכיכר, כשלה העירייה בניסיון להשאיר את החניון בידיה. ביהמ"ש קיבל את דרישת מלון "מרינה" הסמוך

עו"ד שלומי שריקיפורסם: 14.10.15 , 23:33

על רקע האישור להקמת מגדלים בכיכר אתרים בתל אביב, ספגה העירייה הפסד באחת הסוגיות הנלוות לתוכנית: מתחת לכיכר נמצא חניון השייך ברובו (73%) לעירייה והשאר למלון מרינה הסמוך. העירייה ביקשה לפרק את השיתוף ולפצל אותו לשני חניונים שונים, כדי לאפשר לציבור חניה ציבורית מוזלת בחלק שלה, אולם בית משפט השלום בהרצליה מנע זאת השבוע בטענה שהפיצול יגרור הפסדי ענק לבעלי המלון.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

עיריית תל אביב מנסה זה שנים לשקם את אזור כיכר אתרים המוזנח, אך היא נתקלה שוב ושוב במכשולים משפטיים ותכנוניים. במסגרת הסכסוך סביב החניון, לפני שש שנים הורה בית המשפט לפרק את השיתוף בחניון באמצעות "חלוקה בעין", כלומר - פיצול החניון בין העירייה והמלון בהתאם לזכויותיהם בשטח. אלא שההחלטה לא הייתה מקובלת על בעלת המלון, שטענה שהפיצול יגרור הוצאות שיגרמו לה הפסדים.

תביעה

עיריית ת"א טעתה - הבית נבנה מתחת לכביש

עו"ד גיל איזנברג

מידע שגוי שהועבר לבעלי קרקע בנווה צדק הוביל לכך שהבית נבנה במפלס נמוך ביחס לכביש שנסלל שנים לאחר מכן. כמה תשלם העירייה לדיירים?

עיריית ת"א טעתה - הבית נבנה מתחת לכביש

היא ערערה לבית המחוזי, שהורה לבית משפט השלום בהרצליה לבדוק לעומק את השלכות החלוקה על הצדדים. בהקשר זה יצוין שלפי חוק המקרקעין, דרך המלך לפירוק שיתוף היא חלוקה בעין, אלא אם הדבר לא אפשרי או יגרום ל"הפסד ניכר" לשותפים. במקרה כזה, הדרך העדיפה היא מכירת הנכס.

השופטת אירית מני-גור, שקיבלה את התיק לידיה, מינתה מומחה שמצא כי ההפסד שייגרם לצדדים כתוצאה מהחלוקה עומד על 11.5% מערך הנכס, שאינו נחשב ל"הפסד ניכר".

ואולם, בעלת המלון חלקה על חוות דעתו וטענה שטעה במספר חישובים, בהם שכר העובדים ויתר ההוצאות התפעוליות. לשיטתה, ההפסד שייגרם כתוצאה מפיצול החניון עומד על 15%, שהוא בהחלט הפסד ניכר. היא גם הזכירה שההפסד יפגע בעיקר בה, כיוון שהיא בעלת חלק קטן מהחניון ומספר החניות המצומצם שיוותר בידיה לא יכסה את נזקיה.

העירייה עמדה על חלוקת החניון תוך שהזכירה שהציבור זקוק לחניון עירוני מוזל, ובכלל - שהפרויקט לשיקום כיכר אתרים הוא חשוב, והיעדר חניון ציבורי עלול לסכלו. אם החניון יימכר ולא יהיה בידיה, עלויות החנייה במקום יאמירו. לדבריה, במקום לסטות מ"דרך המלך" היא יכולה לשלם למלון תשלומי איזון.

הפסד של 3 מיליון שקל

השופטת מני-גור קבעה שלא ניתן להתעלם מכך שההפסד היחסי של המלון יהיה גבוה מההפסד של העירייה. היא גם הסכימה שהוצאות התפעול שחישב המומחה היו על הצד הנמוך, ומצאה שהוא טעה כשסבר שייתכן שיתוף פעולה בין שני החניונים הנפרדים, שהרי הצדדים מסוכסכים.

לפי חישובי השופטת, הפיצול יגרום להפסד של 17.27% משווי הנכס, וזאת על דרך ההמעטה. בערכים כספיים מדובר ב-3 מיליון שקל. הפסד כזה, קבעה השופטת, הוא "נזק בלתי סביר ובלתי הגיוני בעליל. מוטב היה להשקיע משאבים אלה בשיקומו של הנכס, שעל פי כל חוות הדעת מצבו התחזוקתי גרוע ביותר".

באשר להצעת העירייה לשלם למלון פסקה השופטת שתשלומי איזון – שנועדו לפצות על חלוקה מקפחת בין שותפים – אינם מתאימים למצב שבו נגרם הפסד ניכר לכל הנכס. היא מצאה פתרון לבעיית החניה הציבורית והציעה שבחוזה המכר ניתן יהיה להכניס תנאי המחייב את הקונה להבטיח חניה ציבורית עם מחירים מפוקחים, לפחות בחלק מהחניון.

לסיכום קבעה השופטת כי פיצול החניון הוא הליך מורכב ומסורבל שיגרור הפסד ניכר, ומשכך, הדרך הראויה לבצע את פירוק השיתוף הוא להותיר את החניון מאוחד ולמכור אותו. השופטת זימנה את הצדדים לדיון נוסף באפריל 2016, שבו תשמע את טיעוניהם על הדרך הראויה לבצע את המכירה.