השוכרת הלכה לעולמה. מי ישלם שכר דירה?

בית המשפט קבע שהערבים לחוזה שכירות על דירה ברעננה מחויבים לשלם 26 אלף שקל לבעלת הנכס, מאחר שהמנוחה לא "השלימה" את ההסכם

עו"ד ניר פרידפרטיגפורסם: 17.10.15 , 08:22

מה מעמדו של חוזה שכירות במקרה טראגי שבמסגרתו הולך אחד הצדדים לעולמו? בית משפט השלום בכפר סבא עסק לאחרונה בתביעה שהגישה בעלת דירה ברעננה נגד הערבים להסכם שחתמה מול שוכרת, שהלכה לעולמה לפני תום החוזה. השופט רונן פלג קיבל את התביעה וחייב אותם לשלם לבעלת הדירה כ-26 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במהלך 2013 חתמה בעלת הנכס על הסכם שכירות לשנה עם המנוחה, ובנה ואדם נוסף חתמו על ערבות אישית להתחייבות. השוכרת הלכה לעולמה באמצע החוזה וזמן קצר לאחר מכן ביקש בנה מבעלת הדירה להפסיק להפקיד את ההמחאות שנתנה לה אמו.

תביעה

סכסוך נדל"ן: חויבה לשלם שכירות לגרוש שלה

עו"ד מאיה הדס

הליך גירושים הסתבך כשאישה התעכבה למלא את התחייבותה לרכוש את הדירה המשפחתית. השופט הגדיר את התנהלותה "תכסיסנות כתובּה"

סכסוך נדל"ן: חויבה לשלם שכירות לגרוש שלה

בתגובה אמה לו בעלת הדירה כי היא תסכים לחפש שוכר חלופי, בתנאי שנזקיה והוצאותיה ישולמו על ידי הערבים. הבן סירב ואף התנה את החזרת המפתחות לדירה בקבלת ההמחאות שנמסרו עבור שכר הדירה. בסופו של דבר הוחזרו המפתחות וכעבור כחצי שנה נמצאה דיירת חלופית.

ביוני 2014 הגישה בעלת הבית תביעה לבית משפט נגד הערבים על סך כ-29 אלף שקל עבור שכר הדירה, ההוצאות והמיסים שאותם שילמה בעצמה עד כניסת שוכרת החדשה.

הנתבעים סירבו לשלם בטענה שעם פטירת השוכרת, החוזה למעשה התבטל. בנה של המנוחה הוסיף כי אמו לא הותירה אחריה נכסים כלשהם, וסיפר שמתוך רצון טוב הוא הפנה לתובעת דיירת חלופית, אולם זו לא נכנסה לבסוף עקב דרישות כספיות מופרזות של בעלת הדירה.

החוזה תקף

"אין ספק כי מותה המצער של המנוחה היה בלתי צפוי ובלתי ידוע בעת שחתמה על הסכם השכירות, ואין חולק על כך שהיא לא יכולה הייתה למנוע את מותה שלה", כתב השופט רונן פלג, והסביר כי כדי לפטור את הנתבעים מתשלום, יש לבדוק אם החוזה בין התובעת למנוחה היה חוזה לקיום אישי בלבד, או אם המנוחה הייתה יכולה להעביר את התחייבותה לאדם אחר.

בהתאם לתנאי החוזה, המנוחה לא הייתה יכולה להעביר את זכות השכירות ללא הסכמה מראש ובכתב מהתובעת. עם זאת, לטעמו של השופט, בנסיבות המתאימות סביר להניח שאילו השוכרת הייתה מבקשת למצוא לעצמה שוכר "מחליף", בעלת הבית הייתה מסכימה.

מכאן הגיע השופט למסקנה שחוזה השכירות לא נועד לקיום אישי על ידה בלבד, כך שמותה לא נחשב "אירוע מסכל" של החוזה, והחליט שהנתבעים אכן חייבים בהתחייבות המנוחה לקיום הסכם השכירות.

לפיכך קיבל השופט את התביעה והורה לערבים לבעלת הדירה כ-26 אלף שקל עבור שכר הדירה ותשלומי המסים על הדירה עד ליום כניסתה של השוכרת החלופית, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 3,000 שקל.