אפשר לנצח את ההתמכרות: רק צריך להחליט

למה אתם מכורים? שוקולד, עבודה, כסף, ריגושים, איחורים, שקרים, עישון, פייסבוק, רכילות, בזבזנות, ביקורתיות, התקרבנות, שליטה, סמארטפון, פורנו, אלכוהול, נהיגה פרועה, בגידות או דווקא לאישה שאתה כרוך אחריה ולא יכול להפסיק לחשוב עליה?

הטורים הקודמים בסדרה:

יש לכם טענות כלפי אחרים? תבחנו את ההתנהגות שלכם

תהיה גבר - תתחיל להתרכך ולהתחבק

מחפשים גורו שיוביל אתכם לאושר? הסתכלו במראה

כולנו מכורים. זו ההגדרה שלי להתמכרות: אתם יודעים שזה הורס את חייכם, ובכל זאת ממשיכים להתנהג כך. לכל אחד ואחת מאיתנו יש לפחות התנהגות אחת שהוא מתקשה להפסיק, גם אם הוא ממש רוצה.

אתם מספרים לעצמכם סיפור שאתם לא יכולים בלי זה, לפעמים אפילו משכנעים את עצמכם שזה בעצם עושה לכם טוב, גם אם אחר כך אתם מרגישים מאוד רע וצוללים לדיכאון, עייפות וחוסר אונים.

שלב ראשון לגמילה: הודאה בהתמכרות

לכל התמכרות יש סיבה ומאחורי כל מכור יש סיפור חיים: הוורקוהוליק לא רוצה לחזור הביתה לאשתו. המעשן מעדיף לטשטש את הכעס שבוער בו. המאחר לא מסוגל לחכות לאחרים ומעדיף את תחושת השליטה. לאלכוהוליסט יש פצע עמוק שרק השתייה מרככת. הבזבזנית מנסה לכסות על החור הרגשי שלה. זה שחייב לנהוג במהירות מופרזת מרגיש כלוא בתוך חייו, וזה שמכור לצ'טים פוחד מאינטימיות אמיתית.

אנחנו מכורים לא רק למעשים שפוגעים בנו אלא גם לרגשות שליליים כמו פחד, ייאוש, שנאה או אשמה. אנחנו נותנים להם לשתק אותנו, לעצור אותנו, ולפעמים להרוס את חיינו.

אז אם אנחנו יודעים את כל זה, מדוע כל כך קשה לנו להפסיק את ההתמכרויות שלנו? כי אנחנו תמיד מרוויחים מהן משהו. השוקולד טעים לנו. הרכילות ממלאה את זמננו. העבודה מביאה לנו כסף. הריגושים מציפים אותנו באדרנלין - ואז מגיעה הצניחה הבלתי נמנעת, והכאב חוזר.

התמכרות אינה גזירה משמיים. אפשר להביס אותה, אבל זה יקרה רק אם תסכימו להודות קודם כל שאתם מכורים, ואחר כך תפסיקו להאשים את האחרים במצבכם. רק אם תיקחו אחריות אמיתית על חייכם, ותאמינו בכל לבכם שללא ההתמכרות הם יהיו טובים יותר, משהו אולי יוכל להשתנות.

לשחרר  ולתעל

יש שתי שיטות להיחלץ מהתמכרות: להפסיק או להחליף.

הפסקה היא תולדה של החלטה ברורה, חותכת, ללא דרך חזרה. לדוגמה: חבר שלי היה מעשן כרוני. הסיגריות שהחזיק היו חלק בלתי נפרד מחייו. בוקר אחד הגיע לעבודה ואמר: 'זהו, נמאס לי מהריח הזה, הוא מגעיל אותי'. בלילה אחד נוצרה לו בהירות - הוא הריח את בגדיו, ופתאום סלד מזה. ואז הוא הפסיק לגמרי.

החלפה היא תוצאה של הבנה שההתמכרות יושבת על פצע רגשי ישן, ואת הפצע יש לרפא. הריפוי לא יקרה ברגע אחד, והפסקה מיידית עלולה רק להעצים את הכאב עוד יותר. אז מה עושים? את המתוקים אפשר להחליף בפירות, את הרכילות השטחית בהעמקת היחסים, במקום לשקר כל הזמן, אפשר לתעל את כושר ההמצאה לכתיבת סיפורים או רומן.

זו לא בושה לגלות לעצמנו, ואז גם לעולם, שאנחנו מכורים. להיפך, דרוש אומץ לב לא קטן כדי להודות בחולשות שלנו. זה אולי השלב הקשה מכל: החשיפה. אחר כך באופן טבעי, במיוחד אם הצלחנו ליצור סביבה תומכת, קל הרבה יותר לעשות את הצעדים הנכונים שיוציאו אותנו מתוך הבור הזה.

התמכרות היא אחיזה. היא לוקחת מאיתנו הרבה מאד אנרגיה. ברגע שאנחנו משחררים אותה ומתעלים את האנרגיה הזאת לדברים חיוביים, למה שבאמת יכול לעשות לנו טוב, הסיפוק מההצלחה שלנו והריגוש מכך שניצחנו את הפחד, ימלא אותנו הרבה יותר מכל התמכרות שהיא. כך נראה ומרגיש אושר אמיתי.

הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת