ביהמ"ש נגד האב: ילדיו יעברו לגור בניו זילנד
בעקבות פרידת בני זוג ביקשה האישה לחזור עם הילדים למולדתה. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את הבקשה חרף התנגדות האב
פרידתם של בני זוג – האב ישראלי והאם אזרחית ניו זילנד – הובילה למאבק משפטי שבמסגרתו ביקשה האישה לחזור עם ילדיהם למולדתה. חרף התנגדותו של האב קבע לאחרונה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב שהאם והילדים יעברו לגור בניו זילנד, ואף מתח ביקורת על אישיותו של האב.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- זכויות יוצרים: כמה עולה לשיר "עוגה, עוגה"?
- הפיצוי על פציעה במנהרת הכותל: 246 אלף ש'
- מהם התגמולים והזכויות לנפגעי פעולות טרור?
- עובד סיעודי זר עשה את שלו, הוא יכול ללכת
בני הזוג, שהכירו בניו יורק ב-2003, הגיעו לישראל ב-2009 עם שני ילדיהם בשל הידרדרות במצבה הבריאותי של אמו של האב. לאחר שהלכה לעולמה נשארה המשפחה בארץ כדי לטפל בענייני הירושה, אלא שלפני כשנתיים גילתה האישה שבן זוגה בוגד בה והשניים נפרדו.
סכסוך משפחתי
ילדים שנחטפו לאירלנד חזרו - ויגדלו בארץ
מערכת PsakDin
אזרחית אירית עזבה את בעלה הישראלי וחזרה למולדתה עם שני ילדיהם. אחרי שאולצה לחזור איתם לארץ קבע ביהמ"ש שכאן הם גם יישארו
האישה נשארה ללא אשרת שהייה וב-2013 היא ביקשה לחזור לניו-זילנד יחד עם הילדים. היא טענה שבישראל אינה יכולה לדאוג לרווחת ילדיה משום שהיא לא מכירה כאן איש, אין לה רישיון לעבוד והיא אפילו לא יכולה לפתוח חשבון בנק.
האב התנגד ותיאר את האם כאישה חסרת רסן ולא אחראית. הוא עמד על כך שטובת הילדים היא להישאר בישראל, בין השאר משום שהבן הבכור סובל מבעיות, וניתוקו מהמסגרות הטיפוליות שבהן הוא נמצא יזיק לו.
כדי להגיע להכרעה נעזרה השופטת שפרה גליק בפסיכולוגית קלינית שהציעה שלוש אפשרויות. הראשונה: הסדרת מעמד האם והילדים בארץ. השנייה: חזרת המשפחה כולה לניו יורק. השלישית: היתר הגירה לניו זילנד תוך התחייבות לקיום קשר רציף עם האב.
המומחית הבהירה שהאפשרות השלישית היא הישימה והנכונה ביותר עבור הילדים ודעתה התקבלה על ידי השופטת, שמצאה כי זה "הרע במיעוטו", וציינה כי החלטתה מבוססת על איזון בין האינטרסים המנוגדים של השניים. חזרה לארה"ב אינה אפשרית כי לאף אחד מההורים אין אזרחות, והישארות בישראל אינה סבירה בשל זרותה של האם והיחסים המעורערים עם האב.
מנגד מנתה השופטת את הסיבות המטות את הכף לטובת המעבר לניו זילנד: לאם יתרון הורי קטן על פני האב. היא תוארה על ידי גורמי הרווחה והמומחית כדמות חיובית, חרוצה, חמה ובעיקר – מודעת לחשיבות הקשר בין האב לילדים. לעומתה, האב תואר כאדם ביקורתי שאינו מאמין בזולת ובנשים ומאשים את האם בכל הרע. מכאן שהסיכוי שהאם תאפשר קשר בין האב לילדים גבוה יותר מהמצב ההפוך.
כמו כן, הזכירה השופטת שפן מסוים של טובת הילד הוא שלהורה שלו יהיה טוב, ועל כן יש מקום להתחשב באם, שבמולדתה מחכה לה משפחה ותמיכה מצד הרשויות, מה שיאפשר לה לטפל בילדים באופן מיטבי.
התוצאה היא שההגירה הותרה בכפוף לכמה תנאים, בהם ביקורים הדדיים של האב ושל הילדים, הפקדת ערבויות לקיום ההתחייבויות ושמירה על קשר רציף ויומיומי בין האב לילדיו. האב חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 25 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעת: עו"ד מרווין
- ב"כ הנתבע: עו"ד דן שלם
- עו"ד גיא אופיר עוסק בדיני משפחה
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים