היה צו הריסה? עיריית ת"א תשלם 650 אלף

העירייה העניקה רישיון עסק לבית קפה בכיכר אתרים, ושכחה לעדכן את בעליו על צו הריסה לחלק מהשטח. בית המשפט קבע שמדובר ברשלנות

עו"ד רינת שפרוטפורסם: 26.10.15 , 08:24

אנשי עסקים שרצו לקבל זיכיון בסניף של "קפה קפה" בכיכר אתרים, ואף קיבלו מהעירייה רישיון עסק, לא עודכנו ששליש מהשטח מיועד להריסה. בעקבות תביעה שהגישו קבע לאחרונה בית משפט השלום שהרשלנות של העירייה תעלה לה כ-650 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במתחם כיכר אתרים ניהלו שני זכיינים את "קפה גורדון" במסגרת זיכיון של רשת "קפה קפה". בדצמבר 2007 פנה איש העסקים אלדד כהן לבעל הרשת ולשני הזכיינים כדי לקבל זיכיון במקום ולהקים מסעדה של הרשת. לאחר שהצדדים הסכימו על העברת הזיכיון, הגיש כהן בפברואר 2008 בקשה לרישיון עסק בעיריית תל אביב. הבקשה אושרה, ולא צוין בה כי נגד הנכס הוגשה בקשה לצו הריסה כבר מ-2006 ואף מתנהלים הליכים משפטיים בעניין.

תביעה

עיריית ת"א הפסידה: חניון כיכר אתרים יימכר

עו"ד שלומי שריקי

חרף אישור התוכנית לבניית מגדלים מעל הכיכר, כשלה העירייה בניסיון להשאיר את החניון בידיה. ביהמ"ש קיבל את דרישת מלון "מרינה" הסמוך

עיריית ת"א הפסידה: חניון כיכר אתרים יימכר

רק לאחר שהעסקה יצאה לפועל נודע לכהן כי בשל ההליכים משפטיים המתנהלים נגד הנכס, ייהרס שליש מהשטח של המסעדה.

בתביעה שהגיש נגד העירייה במרס 2010 טען כהן שהיא לא עדכנה אוו בבעייתיות, למרות הבירורים הרבים שערך אצלה. לטענתו, העירייה התרשלה במסירת המידע שנתנה לו. הוא דרש פיצוי כספי על ההוצאות של העסק בסך כ-517 אלף שקל, אובדן רווחים עתידיים בסך 1.5 מיליון וכן 100 אלף שקל על עוגמת נפש.

העירייה מצדה גלגלה את התביעה לצד שלישי – שני הזכיינים הקודמים שמכרו לכהן את הזיכיון. לטענתה, עליהם הייתה מוטלת האחריות לעדכן את כהן בדבר צו ההריסה.

הזכיינים טענו שמסרו לכהן מידע מלא על הנכס, וציינו שעליו לבצע בדיקות בעירייה, אולם הם לא זכרו אם סיפרו לו במפורש על צו ההריסה. לטענתם, הצו אינו משמעותי כי הוא מפחית רק שליש מהנכס. ובכלל, הוסיפו, התובע סגר את העסק בגלל כישלונו העסקי.

העירייה נכשלה

השופטת רונית פינצ'וק-אלט קיבלה את התביעה של כהן וקבעה שהריסת שליש מהשטח היא מהותית לנכס ומשנה אותו לחלוטין. במצב זה, זכותו של התובע לא להמשיך לנהל את העסק, והוא לא היה חייב להמשיך לנהלו רק כדי להקטין את הנזק שנגרם לו.

העירייה, הבהירה השופטת, אמורה לספק את המידע לפונים ביחס לנכסים הרצויים, ורצוי כי המידע יהיה מעודכן ומלא כדי לא לגרום להטעיה. מאחר שהטעתה את התובע - העירייה התרשלה.

במקביל נקבע שהזכיינים נכשלו בכך שלא עדכנו את התובע במצב. השופטת פסקה שהם לא גילו לתובע על ההליכים שהתנהלו ביחס לנכס, אף שחלה עליהם החובה למסור לו את המידע הזה.

לבסוף נקבע שעיריית תל אביב תשלם לתובע 574,857 שקל על הוצאות, 25 אלף שקל עבור עוגמת הנפש, ו-40 אלף שקל על הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. הזכיינים ישלמו לעירייה את הסכום שנדרשה לשלם לתובע.

יצוין כי במסגרת ההליך הגישה העירייה הודעת צד שלישי נגד האדריכלית של הפרויקט, בטענה שהייתה אחראית לרישום, ואולם טענות העירייה נדחו מכל וכל תוך קבלת טענותיו של עו"ד קרני מור שייצג את האדריכלית, וטען בשמה כי לא הייתה שום אחריות למידע החסר או למצב הנכס. בעקבות קבלת טענותיו ודחיית ההודעה נגד האדריכלית, נפסקו לטובתה גם הוצאות משפט גבוהות של 25 אלף שקל בתוספת מע"מ.