330 אלף ש' פיצויים לעובד שהחליק על לכלוך

בן 64 שהגיע לעבודתו בבית דפוס, נפל ונפצע בעמדה שלו שהייתה מלאה פסולת. בית המשפט קבע שהמעסיקה לא דאגה לסביבת עבודה בטוחה

עו"ד שמעון בן-נעיםפורסם: 26.10.15 , 22:04

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שעובד בית הדפוס "שהר צאיג די דפוס פלוס" יפוצה בכ-330 אלף שקל בעקבות פציעה שנגרמה לו אחרי שהחליק על לכלוך בעבודה. השופטת לימור בן שמן קיבלה את תביעתו וקבעה: המעסיקה לא סיפקה סביבת עבודה בטוחה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האירוע התרחש ב-2007: התובע, שהיה בן 64, הגיע ב-16:00 אחר הצהריים למשמרת ערב. הוא צעד בין מכונות הדפוס לכיוון המכונה שעליה היה אמור לעבוד, והחליק על פסולת נייר ולוחות פלסטיק שהיו מפוזרים על הרצפה. הוא נפל ונחבל קשות באגן, ברגל ימין ובחזה. ביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה ולתובע נקבעו 20% נכות קבועה.

תביעה

מי אחראי, הסולם? גלגולה של תאונת עבודה

עו"ד אייל בן ישי

צעיר שהתקין מערכת אזעקה בבית עסק בצפון נפל מסולם ושבר שתי חוליות בגבו. המעסיק שלו ובעל המקום הגיעו לבית המשפט בשאלה מי אחראי

מי אחראי, הסולם? גלגולה של תאונת עבודה

בנוסף לפנייה לביטוח לאומי הוא הגיש לבית המשפט תביעה לפיצויים נגד חברת הדפוס שהעסיקה אותו. לטענתו, לא היה מדובר בפסולת שהוא יצר ולא פינה, שכן רק הגיע לעבודה. לדבריו, היה מקובל בבית הדפוס להעביר משמרת עם עמדת עבודה נקייה אך לא כולם הקפידו על כלל זה.

המעסיקה טענה מנגד שאינה אחראית לתאונה, מאחר שהנהיגה נהלים ברורים ביחס לניקיון עמדת העבודה בין משמרות ובמהלכן. לשיטתה, התאונה התרחשה בגלל רשלנות של התובע.

אחד מבעלי החברה באותה עת העיד שכשראה את התובע נכנס לבית הדפוס, ביקש ממנו לנקות את סביבת העבודה לפני שיתחיל את המשמרת.

נהלים זה לא מספיק

השופטת לימור בן שמן השתכנעה שהתובע מסר עדות כנה ואמינה, כמו גם עובד נוסף שהעיד לטובתו, וקבעה שהוא אכן נפל כתוצאה מפסולת שנוצרה מעבודתם של פועלים אחרים באולם. הנתבעת, נקבע, הייתה צריכה לוודא שהפועלים מיישמים את כללי הניקיון, אלא שמהראיות עולה כי בזמן האירוע, כנראה בשל עומס ההזמנות, לא הייתה החלפת משמרת מסודרת.

מעבר לכך הבהירה השופטת שנוהלי ניקיון זה לא מספיק. לצד המכונות לא הוצבו הפחים המתאימים לפסולת הנייר. הפחים המתאימים הוצבו במרחק משמעותי מעמדות העבודה, אך הפועלים לא הונחו להפסיק את עבודתם מעת לעת על מנת למנוע הצטברות פסולת. כלומר, המשיכה השופטת, הנתבעת לא סיפקה לעובדים סביבת עבודה תקינה ובטוחה ולא הנהיגה שיטת עבודה מתאימה.

כמו כן דחתה השופטת את הטענות בדבר אשמת התובע. לטעמה, הוא לא חרג מרמת הזהירות המצופה ממנו כעובד אחראי. הוא היה בדרכו לעמדת העבודה כפי שהונחה על ידי מעבידו.

לבסוף נקבע שהמעסיקה תשלם לתובע פיצויים בסך 331 אלף שקל על הפסדי שכר, כאב וסבל, עזרה חיצונית והוצאות רפואיות. מסכום הפיצוי ינוכו תגמולים ששולמו לו מביטוח לאומי (כ-183 אלף שקל). בנוסף תשלם הנתבעת תשלם הוצאות משפט בסך 4,600 שקל ושכר טרחת עו"ד בשיעור 20% מסכום הפיצוי.