פיתח תוכנה למעסיק – ופוטר. של מי הזכויות?

איש הייטק סייע בפיתוח תוכנה הקשורה ב"קופסה שחורה" למכוניות, אך הסתכסך עם מעסיקיו. בית המשפט נדרש לקבוע אם יש לו חלק במוצר הסופי

עו"ד גד שושניפורסם: 28.10.15 , 22:47

איש מחשבים שנשכר על ידי חברת ההייטק "קארמטר ישראל" כדי לסייע בפיתוח תוכנה המהווה מעין "קופסה שחורה" למכוניות, פוטר מעבודתו ומצא את עצמו במאבק משפטי סביב הזכויות על התוכנה. במסגרת תביעות הדדיות שהוגשו על ידי שני הצדדים דחה לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע את טענת העובד לשותפות בתוכנה, כיוון שלא עוגנה בהסכם מול המעסיקה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

חברת "קארמטר ישראל" עוסקת בכיול מחוונים ומכשירי טכוגרף, המותקנים במכוניות ורושמים את הפעילויות האחרונות שנעשו בהן. החברה העסיקה את העובד לשם פיתוח תוכנה להורדת נתוני הטכוגרף מרחוק, שאותה רכשה מחברת "הנני". נקודת המוצא של ההעסקה הייתה שהמתכנת ישלים את הפיתוח בזמן קצר, ולכן הצדדים סיכמו בעל פה שיעבוד מהבית כשכיר לכמה חודשים תמורת 10,000 שקל בחודש.

תביעה

בגלל לחץ בעבודה: 400 אלף ש' עקב התקף לב

עו"ד עפרה כרמי

בעקבות משמרת חריגה ב"צמח מפעלים אזוריים" לקה עובד תחזוקה בלבו ועבר צנתור. שופטת קבעה שהחברה לא דאגה לנוהלי עבודה בטוחה

בגלל לחץ בעבודה: 400 אלף ש' עקב התקף לב

אלא שהפיתוח התעכב, ולכן הוארכה תקופת ההעסקה של המתכנת, ושכרו הועלה ל-12 אלף שקל בחודש. ביוני 2013, לאחר ששוב לא עמד בקצב שציפו ממנו, זומן המתכנת לשיחה עם מנהל החברה והתבקש לעבור לעבוד במשרדיה. המתכנת סירב בטענה שמדובר בהפרת ההסכם.

החברה הגישה תלונה למשטרה נגד המתכנת על גניבה ממעסיק, ופנתה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בבקשה שיאפשר לה להיכנס לביתו כדי לקחת את הציוד הקשור לפיתוח התוכנה: המחשב שניתן לו, אחסן נייד ודיסקים עם קודים לפיתוח התוכנה. היא ביקשה גם צו שימנע ממנו להשתמש בתוכנה עד שתוכרע המחלוקת. בית הדין דחה את בקשת הכניסה לבית, אולם אישר את צו המניעה, וציווה על המתכנת להשיב את המחשב, הדיסקים והקוד.

בתביעה שהגישה החברה בספטמבר 2013 נטען שהמתכנת לא עמד בזמנים לסיום פיתוח התוכנה, וניצל את הזמן לגדל את ילדיו הקטנים. לדבריה הוא הועסק כי לפתח תוכנה שנרכשה מ"הנני", ולא מגיעות לו שום זכויות או שותפות.

המתכנת, מנגד, טען שפיתח תוכנה שונה ומתקדמת יותר מזו של "הנני". לדבריו, הוא הסכים עם המנהל שלו על שותפות בתוכנה החדשה, מבלי שסיכמו מה תהיה חלוקת הרווחים ביניהם, ולכן השקיע לילות כימים בפיתוחה. הוא גם הגיש תביעה נגדית שבה ציין שגילה שפוטר רק אחרי שהחברה פנתה לבית הדין, ושהיא חייבת לו פיצויי פיטורים וזכויות נוספות.

השופט יוחנן כהן קבע כי התוכנה שפיתח העובד שייכת לחברה ואין לו זכויות בה, משום שלא הציג שום הסכם שמצביע על שותפות. השופט אמנם התרשם שהנתבע אכן עסק בפיתוח תוכנה חדשה, אולם זה נעשה במסגרת עבודתו כשכיר בחברה.

עם זאת קיבל השופט כהן את תביעתו הנגדית של המתכנת לפיצויי פיטורים. לדעתו, הנתבע אכן פוטר מעבודתו, ויש לראות את הגשת התלונה במשטרה והפנייה לבית הדין כהודעת פיטורים.

נפסק כי התובעת תשלם לעובד סך כולל של 81,263 שקל עבור פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, היעדר שימוע, הפרשי שכר, הבראה, חופשה ואי מתן הודעה לעובד. לכך יתווספו גם הוצאות משפט בסך 7,500 שקל.