שתף קטע נבחר

קיבלו דירה קטנה משהובטח. הפיצוי: 600 אלף

העלון הפרסומי של פרויקט "אופרה על הים" בנתניה הבטיח דירות בגודל 169 מ"ר. שני רוכשים שגילו שהשטח קטן יותר החליטו לפנות לביהמ"ש

מה קורה כשעלון פרסומי של יזמית נדל"ן מבטיח דירות בגודל מסוים, אבל בפועל מתברר שהשטח קטן יותר? בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה את תביעתם של רוכשי דירות יוקרה בפרויקט "אופרה על הים" בנתניה, שסברו שיקבלו דירות בגודל 169 מ"ר, אבל כשהושלמה הבנייה קיבלו לידיהם נכס קטן יותר. כל אחד מהם יפוצה על ידי היזמית בסכום שבין 600 ל-700 אלף שקל.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

שני אזרחים זרים רכשו שתי דירות יוקרתיות בקומה ה-30 של הפרויקט, שטרם הושלם באותו זמן. כשקיבלו לחזקתם את הדירות גילו הקונים שהן קטנות משמעותית ממה שהוסכם, ובאפריל 2011 הם תבעו את היזמית וטענו שלא רק ששילמו יותר מהסכום שהיו אמורים, אלא שלמעשה גם ערך הדירה ירד.

 

הקונים הסתמכו על עלון הפרסום של הפרויקט, שבו צוין כי גודל הדירה, ללא המרפסת, הוא 169 מ"ר. בפועל, אחד מהם קיבל דירה בגודל של 128 מ"ר, והשני בגודל של 124 מ"ר. לטענתם, שטח הדירה לא צוין במפורש, לא בהסכם המכר ולא בנספחיו, ולכן הגיוני שיסתמכו על העלון.

 

מנגד טענה היזמית כי העלון לא תואם את תוכנית הבנייה, והקונים לא אמורים להסתמך עליו. לטענתה, מי שהיה לו חשוב לקבל את נתוני שטח הדירות פנה אליה, והיא סיפקה לו אותם. היא גם הוסיפה שהקונים ידעו מהן המידות של הדירות כשערכו שינויים בתכניות הבנייה.

 

השופט גיא הימן קיבל את גרסת התובעים וסביר ששטח הדירה הוא נתון מהותי בעסקת מכר, ולמעשה בהרבה מקרים רק בהסכם המכר נוטים לפרט ששטח הדירה הנמכרת הוא בפועל צר יותר משצוין בעלון הפרסום הצבעוני והמפתה של הקבלן. כך, בעלון לא מצוין שהשטח הוא ברוטו וכולל גם חלקים מהרכוש המשותף כמו הלובי וחדר המדרגות.

 

במקרה זה, הוסיף השופט, השטח שצוין בעלון לא נסתר בהסכם שכלל לא מפרט, אפילו לא בנספחיו, מהו שטחם הכולל של הדירה או של הרכוש המשותף. מכאן שהנתבעת צריכה לפצות את התובעים על הפרשי הערך ששילמו.

 

השופט מתח ביקורת על היזמית, שטענה כי בעלון הובלט שהשטח המקורה כלול בשטח הדירה, וסבר שהיא ביקשה לנצל את פערי המידע שבינה לבין הקונה, ואת תמימותו ואי הבנתו לגבי ההבדלים בין "מקוּרה" לבין "נטו", ובכך מנעה ממנו מידע חיוני להתקשרות בעסקה. התנהלות זו, נזף השופט בנתבעת, היא פגיעה אנושה ומובהקת בחובת תום הלב במו"מ החוזי.

 

לבסוף פסק השופט לתובע אחד פיצוי של 698,200 שקל עבור ירידת הערך, 24 אלף שקל הוצאות משפט ו-65 אלף שקל שכר טרחת עו"ד. לטובת התובע השני פסק עבור ירידת הערך פיצוי של 614,800 שקל, 1,950 שקל פיצוי מוסכם על חודש איחור במסירה, 24 אלף שקל הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 55 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעים: עו"ד דן גור
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד רועי שובל
  • עו"ד נתנאל סלע עוסק בדיני מקרקעין ועסקאות מכר דירה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים