אישה עבדה אצל בעלה: זכאית לדמי אבטלה?

אחרי שלוש שנים כפקידה בסוכנות הביטוח של בעלה, שבמהלכן לא קיבלה משכורת באופן רשמי, סירב הביטוח הלאומי לשלם לה. מה קבע ביהמ"ש?

עו"ד סנאית מרקוביץ'פורסם: 05.11.15 , 16:13

הביטוח הלאומי סירב לשלם דמי אבטלה לאישה שבמשך שנים עבדה כפקידה בסוכנות הביטוח של בעלה, אבל לא קיבלה על כך שכר. היא פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, שתמך בטענותיה וחייב לאחרונה את הביטוח הלאומי לשלם לה דמי אבטלה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האישה החלה לעבוד בסוכנות ב-2004 ועזבה כעבור שלוש שנים. לאורך התקופה הנפיק לה בעלה תלושי שכר וניכה משכרה דמי ביטוח ובריאות לפי דרישות החוק. אלא שבפועל היא לא קיבלה שכר – לא במזומן, לא בצ'קים ולא בהעברה בנקאית. בשל כך הסיק הביטוח הלאומי שהיא לא הייתה עובדת מן המניין ודחה את תביעת דמי האבטלה שהגישה.

תביעה

פוטר מהפעוטון של אשתו. זכאי לדמי אבטלה?

עו"ד אביבה בורונובסקי

הביטוח הלאומי דחה גבר שהועסק כסייע בגן שניהלה רעייתו מאחר שלא האמין שבאמת היה שכיר. בית הדין לעבודה בחיפה דווקא חשב אחרת

פוטר מהפעוטון של אשתו. זכאי לדמי אבטלה?

בינואר 2014 פנתה האישה לבית המשפט וטענה שביטוח לאומי כבר הכיר בה בעבר "כעובדת" של סוכנות הביטוח והיא אינה מבינה מדוע כעת החליט לדחות את תביעתה.

בנוגע לסוגיית השכר טענה האישה שלה ובעלה יש חשבון משותף, כך שהפקדת המשכורת בחשבון הייתה תהליך מיותר, שכלל אינו סותר את העובדה שהייתה עובדת רגילה בעסק. כמו כן, העובדה שבעלה העסיק פקידה מחליפה, לאחר שעזבה, מעידה על כך שמילאה תפקיד משמעותי עבור העסק.

הביטוח הלאומי טען מנגד שהוא פוסק בכל תביעה בהתאם לנסיבות והיה רשאי לדחות את התביעה הנוכחית, גם אם בעבר החליט אחרת. הפעם הוא הבין שהתובעת הייתה בעצם שותפה עצמאית בעסק המשפחתי, ומכאן שהיא אינה זכאית לדמי אבטלה בתור "עובדת".

לא העסקה פיקטיבית

השופט מירון שוורץ הבהיר כי קיומם של יחסי עובד-מעביד בקרב בני משפחה אינם פשוטים להוכחה ואכן יש לבחון טענות כאלה בקפידה. אלא שאין זה אומר שיש לדחות כל תביעה של קרוב משפחה שטוען שהוא עובד.

במקרה הזה, אופן העסקת התובעת מעיד בבירור על כך שהייתה עובדת רגילה: היא הועסקה במשרה מלאה, שולמו בגינה דמי ביטוח ובריאות, הוציאו לה תלושי שכר והביאו לה מחליפה כשעזבה.

באשר לתשלום השכר בפועל, ציין השופט כי אף שמדובר בקריטריון חשוב להוכחת יחסי עבודה בין קרובי משפחה, במקרה הספציפי הוא לא תנאי מחייב. ראשית, מאחר שאין מחלוקת שהתובעת באמת עבדה בסוכנות ולא הועסקה באופן פיקטיבי. שנית, משום שבאמת אין היגיון בהעברת השכר לחשבון המשותף עם המעסיק.

השופט גם לא הבין מה הסיבה לשינוי בעמדת הביטוח הלאומי, לאחר שבעבר כבר הכיר בתובעת כשכירה, ובהתחשב בכך שתנאי ההעסקה שלה לא השתנו מאז. לבסוף נקבע שהתובעת עבדה כשכירה בעסק של בעלה ועל ביטוח לאומי לשלם לה דמי אבטלה. המוסד חויב בשכר טרחת עו"ד של 4,000 שקל.