ילדה בת 9 שנאסרה בסודן תוכר כאסירת ציון

במשך שנים נאבקה עולה מאתיופיה להכיר בסבל שעברה על רקע הפעילות הציונית של הוריה. היא נדחתה שוב ושוב עד שביהמ"ש שם לכך סוף

עו"ד ויסאם ג'ורג' אסמרפורסם: 09.11.15 , 16:43

פעם אחר פעם סירבה המדינה להכיר כאסירת ציון בעולה מאתיופיה שבילדותה נאסרה בסודן עם הוריה על רקע פעילותם הציונית. רק אחרי סדרת ערעורים ארוכה החליט לאחרונה בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לשים סוף לפארסה, והורה להכיר בה כאסירת ציון.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האישה, שעלתה מאתיופיה כילדה, נאסרה למשך שנה בבית כלא בסודן בהיותה בת תשע יחד עם אמה. ועדת הרשות לאסירי ציון דחתה את הבקשה בנימוק שהיא לא נאסרה בשל יהדותה או בשל פעילות ציונית – אלא בסך הכול הצטרפה להוריה (אמה אכן הוכרה בעבר כאסירת ציון).

תביעה

חכי באתיופיה: המדינה לא מאמינה לנישואים

עו"ד ערן שדה

למרות תעודת נישואים, תמונות מהטקס ומבילויים משותפים, דחה משרד הפנים בקשה של ישראלי להעלות את אשתו לארץ

חכי באתיופיה: המדינה לא מאמינה לנישואים

מאז 2013 נדחתה האישה כמה פעמים גם על ידי ועדת ערר, שהעדיפה את גרסתו של עד שסיפר כי באותה עת היו בסודן קבוצה אסירים, המכונה "קבוצת ה-54" (שאותה פעילי העלייה הכירו), ומעבר לכך לא נאסרו אנשים בשל יהדותם. לעומתו, אמה של המערערת כמו גם עד אחר, סיפרו שהייתה קבוצה נוספת של אסירים יהודים.

האישה ערערה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. מעבר לעדים שהעידו לטובתה בוועדת הערר, היא העלתה גם טענה נוספת. לדבריה, בהחלטת הוועדה נפל פגם, היות שאחד מחבריה – שיושב בה כפעיל עלייה ציוני – היה מעורב בהבאת יהודי אתיופיה לישראל.

השופט ד"ר יגאל מרזל קיבל את טענת העותרת שאחד מחברי הוועדה היה במצב של ניגוד עניינים בשל נגיעתו האישית לנושא. בנוסף, ציין השופט, אותו חבר זימן עדים שעל סמך עדותם התקבלה ההחלטה לדחות את הבקשה.

בדרך כלל, במקרה שבו נפל פגם בהחלטה של רשות מנהלית, בית המשפט מחזיר לה את העניין על מנת לקבל החלטה חדשה. אלא שהפעם החליט השופט מרזל לדון בעניין עצמו, שכן הרשויות עוסקות בו כבר יותר משלוש שנים, כאשר אם המערערת כבר בת 90 ולא תוכל להגיע לעדות נוספת, וגם כי פשוט אין הרכב חלופי לוועדה.

הוא הגיע למסקנה שיש להכיר במערערת כאסירת ציון ותהה מדוע הוועדות נתנו עדיפות לעד מסוים על פני אחרים. העד שעליו הוועדה הסתמכה השמיע עדות נגטיבית, והוא לא ידע אם היו אסירים נוספים מעבר ל"קבוצת ה-54".

השופט הצביע גם על טעם נוסף: אמה של המערערת הוכרה כאסירת ציון ב-2012, ולכן אפילו אם מבחינה תיאורטית הוועדה הנוכחית הגיעה למסקנה אחרת – הדבר בעייתי. לפיכך הערעור התקבל, החלטת הוועדה בוטלה, והמערערת תוכר כאסירת ציון.