זוגיות התפרקה: לפי איזה מועד מחולק רכוש?

ב-2006 עזבה אישה את בעלה, אולם היא דרשה לקבוע את מועד הפרידה כ-2013, כדי לקבל חלק מהרכוש והכסף שהוא צבר מאז. ביהמ"ש דחה אותה

עו"ד צחי זיסמןפורסם: 18.11.15 , 22:53

אישה שנמצאת בהליכי גירושים במשך עשור דרשה לקבוע שמועד הפרידה הרשמי מבעלה הוא שנת 2013, כדי שבעת חלוקת הרכוש היא תקבל נתח גדול יותר ממה שצבר עד אז. את העובדה שעזבה את הבית בפועל כבר ב-2006 היא הסבירה בכך שהייתה מכת עכברים בדירה, אולם בית המשפט לענייני משפחה דחה אותה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג התחתנו ב-1988, וכעבור כעשור החלו יחסיהם להידרדר. הם הגישו תביעות הדדיות בבית הדין הרבני ובבית משפט לענייני משפחה, אך בסופו של דבר חזרו לחיות יחד בשלום, והתובענות נמחקו. בתחילת העשור שעבר הם שוב נקלעו למשבר, וב-2003 אף ניתן תוקף של פסק דין חלקי להסדר רכושי שסוכם ביניהם, אלא שעד מהרה הם שוב חזרו לחיות יחד.

תביעה

האם ביהמ"ש בארץ יקבע חלוקת רכוש בחו"ל?

עו"ד אילן יעקובוביץ'

זוג שעלה מקליפורניה השאיר מאחוריו בית, כספים וניירות ערך. כשנפרדו החל מאבק סביב השאלה איזה בית המשפט יחליט כיצד לחלק את הרכוש

האם ביהמ"ש בארץ יקבע חלוקת רכוש בחו"ל?

הפרידה הסופית הגיעה ב-2006: האישה עזבה את הבית ועברה לדירה אחרת. שנה לאחר מכן גם הבעל עזב, והם סגרו את חשבונותיהם המשותפים.

ההליך המשפטי הנוכחי ביניהם החל רק לפני כשנתיים. האישה טענה כי חרף כל מה שאירע, ה"קרע" ביניהם נוצר רק ב-2013, ועל כן חלוקת הרכוש צריכה להתבצע בהתאם למה שהיה לשניהם במועד זה.

לטענתה, ב-2006 היא לא נפרדה מהבעל אלא עזבה את הבית בעקבות "מכת עכברים", בהסכמתו ובעידודו, והם המשיכו לחיות כבני זוג ובשיתוף כלכלי מלא. לאחר מכן, לדבריה, הם חזרו לחיות יחד. הבעל הכחיש וטען שמאז 2006 מעולם לא גרו יחד. לשיטתו, הקרע התחולל עוד הרבה לפני כן, ב-1999.

השופט יהורם שקד קבע שעל מנת לקבוע את מועד הקרע יש להתחקות אחרי אירועים שיצביעו על כך שהצדדים הפסיקו לנהל קופה משותפת והחלו להתנהל לפי הכלל "שלי-שלי ושלך-שלך". ראיות כאלה יכולות להיות למשל עזיבת הבית, הפרדת חשבונות בנק, קשר עם צד שלישי, הגשת תביעה ועוד.

במקרה של בני הזוג השופט הגיע למסקנה שהקרע החל במועד שבו השניים הפסיקו להתגורר יחד בשנת 2006. "בכל הכבוד וההערכה, אין זה נשמע סביר כי בני זוג יפרידו מגורים בשל מכת עכברים", כתב השופט כשדחה את טענת האישה. "ויש לתמוה ואף מעבר לכך כי הקשר בין הצדדים לא היה חזק דיו כדי להתמודד באומץ עם עכברים שהתרוצצו, לפי הטענה, בביתם".

השופט הצביע על אינדיקציות נוספות לכך שבני הזוג הפסיקו להתנהל בשיתוף כלכלי. כך למשל, האישה לא הביאה שום ראיה או אדם – שכן או מכר – שיעיד שהם חזרו לגור יחד. דברים אלה, כתב השופט, מעידים על "חוסר תום לב ועל ניסיון להפוך את ההליך המשפטי לזירת לוליינים שבה ניתן לומר כל דבר, גם דבר הסותר דבר שזה עתה נאמר".