שתף קטע נבחר
 

הלמ"ס: ל-9% מהישראלים יותר מדירה אחת

בשנים 2014-2003 זינק שיעור משקי הבית בישראל המחזיקים ביותר מדירה אחת - מ-3.2% ל-9.1% - ומספרם הגיע ל-216 אלף. מנגד, ירד שיעור הישראלים הגרים בדירה בבעלותם, בייחוד בקרב מעמד הביניים, ו-661 אלף משפחות לא החזיקו אף לא בדירה אחת. גם שיעור הגרים בשכירות זינק ל-27.4%. ומהו השווי של דירה ממוצעת?

עלייה בשיעור הישראלים הגרים בשכירות וזינוק בשיעור הישראלים המחזיקים ביותר מדירה אחת. כך עולה מנתונים שפרסמה בצהריים (יום ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדו"ח מיוחד שכותרתו: הדיור בישראל - ממצאים מסקר הוצאות משק הבית.

 

לכתבות נוספות בערוץ נדל"ן

 

מהנתונים עולה, כי לא מעט ישראלים קונים דירות להשקעה. בלמ"ס מצאו כי בשנים 2014-2003 חלה עלייה בשיעור הבעלות של משקי בית על שתי דירות או יותר, מ-3.2% ל-9.1%. עיקר העלייה הייתה משנת 2008. 1.8% מהישראלים מחזיקים שלוש דירות או יותר.

 

מדובר ב-216 אלף משקי בית המחזיקים שתי דירות או יותר, 44 אלף מתוכם מחזיקים שלוש דירות או יותר. מתוך בעלי שתי דירות או יותר ב-2014, כ-70% שייכים לעשירונים השמיני עד העליון.

 

ל-63% ממשקי הבית בשנת 2014 הייתה דירה אחת בלבד בבעלותם (שאינה בהכרח משמשת למגורים של בעלי הדירה). מדובר בכ-1.49 מיליון משקי בית.


 

בנוסף, בשנת 2014, 661 אלף משקי בית, המהווים כ-28% מסך הכל משקי הבית, היו ללא בעלות על דירה כלל. שיעור משקי הבית שלא מחזיקים באף דירה עלה במתינות מ-27.3% בשנת 2003 ל-27.9% בשנת 2014. 

 

מעמד הביניים נפגע

במקביל, חלה בשנים 2014-1997 ירידה של 2.9% בשיעור הגרים בדירות בבעלות בקרב כלל משקי הבית, מ-70.2% ל-67.3%. בפילוח שיעורי הבעלות על דירה של משקי הבית לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית, נמצא שבעשירון התחתון רק 40% גרים בדירה שבבעלותם ואילו בעשירון העליון כ-85% גרים בדירה שבבעלותם.

 

עוד נמצא כי בעשירון התחתון ובעשירון העליון חלה עלייה בשיעורי הגרים בדירות בבעלות. לעומת זאת, בעשירון הרביעי ובעשירון השביעי - כלומר מעמד הביניים - חלה ירידה בשיעורי הגרים בדירות בבעלות לאורך השנים.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)
 

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי אחוז הגרים בדירות בבעלות גבוה יותר במשקי בית ערבים (78.9%) מאשר במשקי בית יהודים (66.7%) ובמשקי בית בעלי אורח חיים חרדי (68.8%). בכלל האוכלוסייה, אחוז הגרים בדירות בבעלות גבוה יותר במשקי בית עם ילדים (70.4%) מאשר במשקי בית ללא ילדים (64.7%). תופעה זו קיימת במשקי בית יהודים וערבים. במשקי בית בעלי אורח חיים חרדי אין הבדלים גבוהים בין שיעור בעלי הדירה בין משקי בית עם ילדים ומשקי בית ללא ילדים.

 

שכר הדירה הממוצע: 2,885 שקלים

עוד עולה מהנתונים, כי שיעור הגרים בשכירות עלה מ-24.3% בשנת 1997 ל-27.4% בשנת 2014. התשלום הממוצע לשכר דירה חודשי הוא 2,885 שקלים, והוא גדל ככל שיש יותר ילדים במשק הבית.

 

אחוז הגרים בדירות בשכירות דומה במשקי בית יהודים (29.1%) ובמשקי בית בעלי אורח חיים חרדי (29.0%). שיעור זה גבוה משמעותית לעומת משקי בית ערבים (9.4%).

 

צפיפות הדיור עולה ככל שיש יותר ילדים במשק הבית. כמו כן, צפיפות הדיור גבוהה יותר בקרב הגרים בדירות שכורות מאשר בקרב הגרים בדירות בבעלות.

 

ערך דירה ממוצעת: כ-1.6 מיליון שקל 

בלמ"ס מצאו כי בשנת 2014 ערך הדירה בבעלות היה 1,598,000 שקלים בממוצע, והוא עולה ככל שיש יותר ילדים במשק הבית. במשקי בית בעלי אורח חיים חרדי - ערך הדירה גבוה יותר במשקי בית ללא ילדים מאשר משקי בית עם ילדים.

 

אחוז משלמי משכנתא מתוך הגרים בדירות בבעלות היה 40% בשנת 2014, וההחזר החודשי הממוצע של המשכנתא למשלמי משכנתאות היה 3,330 שקלים. אחוז המשלמים משכנתא גבוה יותר במשפחות עם ילדים (57.3%) מאשר במשפחות ללא ילדים (24.6%). 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים