דרעי: אפס מס בפריפריה יוביל לתנופה אדירה
השר לפיתוח הנגב והגליל בכנס התעשיינים באילת: "אם ניתן הטבת מס ל-10 השנים הקרובות - תהיה נהירה לפריפריה". מנכ"ל משרד רה"מ: "האווירה הציבורית דוחפת לשיתוק והיעדר עשייה זה הדבר הכי מסוכן שיש"
"עומק הפריפריה כעומק הטבת המס וההטבה", אמר דרעי, "לא יתכן שהמענקים והטבות המס שניתנים ליוקנעם וקריית גת יהיו זהים לדימונה או קריית שמונה בפריפריה הרחוקה. אי אפשר כל שנתיים-שלוש לשנות את הטבות המס, צריך שתהיה ודאות. לכן לכאורה, גם אם מפסידים משהו בטווח הקצר, נרוויח בגדול אחר כך".
דרעי עזב את תפקידו כשר הכלכלה לפני מספר שבועות על רקע אישור מתווה הגז. זאת לאחר שהתנגד למתווה בתחילה, אבל התפטר כדי לאפשר למתווה לעבור בממשלה. היום הוא בירך על אישור המתווה בחוק ההסדרים. "אני שמח שהממשלה הצליחה להעביר את החוק הזה ועכשיו צריך לחבר את המפעלים לגז", אמר, "צריך למנות פרויקטור מיוחד ברמה לאומית שהעיסוק שלו יהיה לראות כמה מפעלים חוברו, זה דבר משמעותי מאוד".
דרעי התייחס גם להחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו המכהן כעת גם כשר הכלכלה, לגבי החלפת שם המשרד ל"משרד הכלכלה והתעשייה". "בהתחלה חשבתי ששינוי שם המשרד זה רק סמנטיקה, אבל כשנכנסתי יותר ויותר לעומק והבנתי את המקום המרכזי שצריכה התעשייה לתפוס במדינת ישראל - הבנתי שלסמנטיקה יש בכל זאת ערך חשוב", אמר.
"כשהחלטתי להתפטר ישבתי עם ראש הממשלה ואמרתי לו שיש לי רק בקשה קטנה אחת", הוסיף דרעי, "זו הירושה היחידה שאני משאיר לך, כצוואת שכיב מרע - אני רוצה לשנות את שם המשרד ממשרד הכלכלה למשרד התעשייה כדי לאפשר לה לתפוס את המקום המרכזי שהיא ראויה לו".
"עתיד אפור"
מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, ציין כי "התפיסה שרואה את המגזר העסקי כיריב מסוכנת. יש להיזהר ממנה כי היא מעודדת שיתוק במגזר הציבורי. היא אומרת שאם לא השגת 100% טובת הציבור - נכשלת. האווירה הציבורית דוחפת לשיתוק והיעדר עשייה זה הדבר הכי מסוכן שיש. ביקורת ציבורית היא הכרחית אבל אסור שתטיל ספק ביושרה או במניעים שיש לאנשים, זה מסוכן ומשתק".
"אנחנו עובדים קשה מאוד לשנות דיסקט ולחזור לנקודת האיזון הנכונה בין ממשלה למגזר עסקי", הוסיף, "זה מהלך מורכב ומאוד קשה כי זה שינוי תרבותי שנדרש להטמיע בכל רוחב הממשלה אבל אפשר לראות את השינוי. אנחנו מובילים בנושא הרגולציה שינויים בשנה שנתיים האחרונות ויש התקדמות.
"הממשלה מודה שיש בעיה חמורה של עודף ביורוקרטיה ובלגן ברגולציה, היא מכריזה שחלק גדול מהפתרון לבעיה הוא דרך עבודה אתכם,. מה שמנחה הוא קיום הידברות ושיח, אנחנו רוצים לדעת מה הבעיות ולפתור אותם. ברור שהממשלה מכריעה, היא בעלת הסמכות, אבל החלטות צריכות להתקבל מתוך ניהול סיכונים.
"יש ניסיון אמיתי להביא לאיזון בין שמירה על אינטרסים ציבוריים שונים לבין האינטרס הלאומי לפיתוח המשק", הוסיף. "נמשיך ביישום מלא של תכנית החומש, נוריד רגולציה איפה שניתן ונקצץ בביורוקרטיה מיותרת. זו מערכת היחסים הרצויה בין הממשלה למגזר העסקי. יש ליצור שוב מערכת יחסים של שותפות אמון הדדי בה המדינה מייצרת סביבה עסקית תחרותית והוגנת, בה כוח היזמות של הפרט מייצר ערך לחברה כולה".
מנכ"ל ונשיא חברת טבע, ארז ויגודמן, התייחס בדבריו למגמות בתעשייה הישראלית על רקע השינויים בעולם. "החלק היחסי של התעשייה בתוצר הולך ויורד, מ-25% אחוז לפני עשרים שנה ל-12% היום", אמר, "כשמדינה מפסידה את התעשייה שלה היא מפסידה את הנשמה שלה, את המנוע המרכזי של היכולת להוסיף ערך. כשהתעשייה יוצאת אין יכולת להגדיל את העוגה וולחדש כי המו"פ יוצא איתה. בישראל אפשר להגדיר בין 7 ל-12 תעשיות שצריך לפתח כאן ובעלות פוטנציאל לנצח בעולם. יש לפתח אותן לאורך זמן באופן שיממש את החזון - להגדיל את משקל התעשייה במדינת ישראל".
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ציין כי "העתיד אפור. אם התעשייה לא תגיע ל-20% בתוצר - לא נוכל לחזור לצמיחה של 6%-7% בשנה. חייבים לעבור את ה-40 אלף דולר לנפש. היכולת של מדינה להיות חברה חזקה, בריאה, מרוויחה, מתפרנסת בכבוד - מוטל בעיני בערפל".