לא רצה לשלם כתובה: "גרושתי עשתה כשפים"

אישה דרשה מבעלה לשעבר את סכום הכתובה שעליה חתם: 555 אלף שקל. את התנגדותו בבית הדין הרבני הוא ניסה לנמק בכך שהיא עובדת אלילים

עו"ד ירון גרוספורסם: 03.12.15 , 08:19

בית הדין הרבני בחיפה חייב לאחרונה גבר גרוש לשלם לאשתו לשעבר את רוב סכום הכתובה שעליה חתם בחתונה – כ-555 אלף שקל. הבעל ניסה לבטל את התשלום, בין היתר כשטען שהאישה עסקה בעבודת אלילים, אבל הדיינים לא נפלו בפח ודחו אותו על הסף.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הליכי הגירושים החלו בדצמבר 2009 בבית הדין הרבני, וכארבע שנים לאחר מכן הגישה האישה תביעה שבה דרשה לקבל את כתובתה העומדת על סך 555 אלף שקל, ובמקביל לבצע חלוקת רכוש. באוגוסט 2013 הורה בית הדין לבעל לעזוב את דירתם המשותפת, וכעבור כארבעה חודשים הם התגרשו.

אישום

המטפלת "להוצאת כישופים" הורשעה בסחיטה

עו"ד תמיר סולומון

מאות אלפי שקלים שילמו נשים לאבישג פרנג'יל, שהבטיחה לפתור את מצוקותיהן. השופט קבע שהיא ניצלה את אמונותיהן לקבלת דבר במרמה

המטפלת "להוצאת כישופים" הורשעה בסחיטה

בינתיים המשיכו הדיונים בתביעה. בדיון בבית הדין טען הגרוש שלאישה לא מגיעה הכתובה ויש להכריז עליה כמורדת, משום שהיא לא הוכיחה עילה לגירושים וחסמה כל אפשרות לשלום בית. הוא העלה נגדה שורת טענות, בהן שביקשה להכיר גבר אחר, שהיא "עוברת על הדת היהודית" (נוהגת להסתובב עירומה בבית עם חלונות פתוחים) והטילה כשפים עליו ועל בנותיו באמצעות עבודת אלילים. מלבד דחיית כתובתה, הוא ביקש לחייב אותה גם בדמי השימוש בעבור חלקו בדירתם.

האישה הסבירה מנגד שפתחה בהליך הגירושים רק לאחר שבית הדין הורה לה לעשות זאת, ולאחר שבעלה לשעבר לא עמד בהבטחתו להפסיק את קשריו עם נשים אחרות. לטענתה לא הוכח שהיא מנהלת קשר עם גבר זר, ושבקשתו לשלום בית הייתה מזויפת ונועדה למנוע ממנה את כתובתה. היא הסבירה שלא עסקה בכשפים, אלא ביצעה הוצאת עין הרע כפי שנהוג ומקובל בעדה שלהם.

האישה גם טענה שהסתובבה עירומה בבית רק כשיצאה מהמקלחת או חזרה מהים, ושהגרוש מעולם לא העיר לה שזה מפריע לו. מעבר לזה היא טענה שבעלה לשעבר נהג להתרועע עם נשים אחרות, ואף צירפה ציטוטים של שיחות אינטימיות שלו עמן.

"מאסתי בחיי הנישואין"

הרבנים מימון נהרי (אב"ד), יוסף יגודה ויצחק רפפורט קבעו שהגרוש יחויב במלוא סכום הכתובה. לדעתם לא רק שהוא לא הוכיח שלאישה היה קשר עם גבר זר, אלא שהוא בעצמו במסגרת התביעה שהגיש ב-2009: "מאסתי בחיי הנישואין".

הרבנים קבעו שבמהלך כל הדיונים בתביעה הראשונית הייתה זו האישה שרצתה בשלום בית כן ואמיתי, והתנאי שהציבה – שבעלה יפסיק את קשריו עם נשים אחרות – הוא סביר ומקובל.

הרבנים גם סברו שהגרוש לא הוכיח שאשתו לשעבר "עוברת על דת": הוא לא הוכיח שהיא פעלה לפגוע בו או בבנותיהם, וכשהגרוש עצמו "אינו נקי ממעשים גרועים", הוא לא רשאי להתלונן שהאישה הסתובבה עירומה, משום שכנראה שזו הייתה מידת המתירנות בבית.

עם זאת הסבירו הדיינים כי ההלכה היא שהאישה אינה זכאית לכל הכתובה כשהיא מקבלת כספים מחלקו של הגרוש באיזון המשאבים. משכך נקבע לבסוף שלאחר האיזון יקוזזו הכספים מסכום הכתובה המגיע לה – 555 אלף שקל. כך גם נקבע שמחצית משכר הדירה מהתקופה שבה הגרוש עזב יקוזז מהכתובה.