שתף קטע נבחר
 

איך תצליחו באקדמיה? ציירו כמו בגן הילדים

סטודנטים המתקשים בכתיבה ונדרשים לשנן לבחינות פריטים רבים יכולים להסתייע בשיטת "לצבוע ולהבין" ובשיטת "ייצוג חזותי". מדריך

לבחינת הסמסטר ב"יסודות פיזיולוגיים של התנהגות" היה מותר להכניס דף 4A אחד. כמו שאר חבריי לספסל הלימודים, הכנתי דף עם כל החומר הלימודי שהצלחתי לדחוס אליו (גיליתי שבמאמץ לא מבוטל אפשר לקרוא אפילו פונט 6...) - אבל במהלך הבחינה לקח לי המון זמן למצוא את החומר שחיפשתי בתוך כל בליל הטקסט שדחסתי.

 

לטורים נוספים של רן שמשוני

כך נתחיל נכון את השנה האקדמית. מדריך

החוש הדומיננטי שיעזור לכם בלימודים

מהי הדרך הטובה ביותר להתכונן לבחינות?

 

שיטת לצבוע ולהבין

אז מה עושים? - לומדים את החומר בשיטת "לצבוע ולהבין". שיטת הלימוד הזו יכולה להתאים לסטודנטים רבים, ובמיוחד כאלו שמתקשים בכתיבה.

 

השיטה הזו לא דורשת לכתוב, אלא רק לצבוע את הטקסט בצבעים שונים. הרעיון שעליו מבוססת השיטה הוא לחלק את המאמר או חומר הלימוד לקטגוריות, לתת לכל קטגוריה צבע שונה ואז לסמן בצבע המתאים את המילים, המשפטים והביטויים שמתאימים לקטגוריות השונות.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)
 

לדוגמה, במקרה של הקורס שהזכרתי למעלה אפשר לצבוע נוירוטרנסמיטרים ונוירומדולטורים בצבע ירוק, את כל מה שקשור ל-Long Term Potentiation ול-Long Term Depression בצבע כחול, את כל מה שקשור למערכת הראיה בצבע אדום, משפטי מפתח בצהוב וכן הלאה.

 

עבודה לפי שיטה זו מאפשרת ליהנות מכל העולמות.

 

היא יעילה כשיטת למידה: אנו נדרשים לשמור על ערנות במהלך הקריאה כדי לאתר מילות ומשפטי מפתח. אנו מבצעים פעולת למידה אקטיבית, שכן אנו מחפשים ומסמנים בטקסט את הקטגוריות הנבחרות. אין ספק שלמידה אקטיבית שומרת על רמה גבוהה של ערנות ומשפרת את איכות הלמידה.

 

השיטה גם חסכונית: אנו חוסכים לעצמנו את פעולת הסיכום בכתיבה ומסתפקים בצביעה.

 

לשימוש בצבעים יש יתרונות רבים: ראשית, הוא מעורר עניין בלמידה ובקריאה (הרי כולנו אוהבים לצבוע, מאז שהיינו בגן). שנית, הוא הופך את הטקסט לנעים לעין וכך גם לכזה שקל יותר לזכור אותו. קיים קשר ישיר בין שורה שסומנה לשליפתה בעת בחינה כיוון שכל עמוד בטקסט צבוע בצורה שונה ובצבעים שונים וכך הרבה יותר קל להיזכר בחומר. במהלך הבחינה נזכור שהתשובה הייתה צבועה בכחול ומיד אחריה הייתה נקודה כתומה וכשנטייל בראש לאותו אזור נזכר מה היה כתוב שם ונענה נכונה.

 

חשוב לציין שבתחילת תרגול השיטה קיים חשש מסימון יתר, בעיקר בנוגע למשפטי מפתח (הקטגוריות האחרות הן פשוטות יותר לזיהוי). אולם ככל שנתנסה בשיטה, נצבור מיומנות באיתור הרעיונות המרכזיים בטקסט ונתמקד בסימון מילות ומשפטי המפתח בלבד.

 

שיטת הייצוג החזותי

אין ספק שהשיטה של "לצבוע ולהבין" מתאימה במיוחד ללומדים חזותיים - אלה שיכולים לזכור חומר על פי המיקום שלו במחברת, על פי הצבע שנתנו לו ועוד.

 

אם אתם אכן לומדים כאלה - אז תרשו לי להציג לכם שיטה נוספת שמתאימה במיוחד לעיבוד טקסטים ולמידה של מקצועות מרובי מלל - שיטת "הייצוג החזותי":

 

בשיטה זו נאתר את השלד שממנו בנוי הטקסט או המאמר ואז נבטא אותו בתרשים כדוגמת תרשים זרימה. ניתן תחילה לאתר את משפטי המפתח בטקסט ואז להמיר את המשפטים הללו לקוביות בתרשים, ובהמשך לקשר בין הקוביות על פי הטקסט.

 

לייצוג החזותי מספר יתרונות:

 

ראשית, הוא מסייע להפריד בין העיקר לטפל ולזהות את הקשרים בין פריטי המידע ואת ההיררכיה המתקיימת ביניהם (מה מרכזי ומה שולי).

 

שנית, ארגונו החזותי של החומר הלימודי למעשה דוחס אותו לתוך מבנה מצומצם ומסודר ולכן מקל מאוד על ההתמודדות עמו.

 

שלישית, היות שייצוג זה משמר את החומר בדרך שפונה לחוש הראייה, הוא משפר מאוד את זכירת החומר על ידי הסטודנט החזותי. סביר להניח שבזמן בחינה סטודנט חזותי יוכל ממש לראות בעיני רוחו את התרשים. במקום להקדיש מאמץ לדליית הפרטים מהזיכרון או לארגון החומר, הוא יוכל להתפנות למשימת הניסוח של התשובה

ויתרון אחרון, ניתן לנסות לנחש את השאלות בבחינה על ידי שאילת השאלה "מה הקשר בין" שתי קוביות בתרשים שלא ציירנו ביניהן קו, כך אנו מעמקים ומרחיבים את ההבנה בחומר.

 

בהצלחה!

 

הכותב הוא מומחה למיומנויות למידה, ממקימי חברת פסיפס להנחיה והקניית מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים ותלמידים. ממחברי הספר "סודות הלמידה "

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים